הוצאת קיטור #2
שוב סליחה, אבל מרגישה שחייבת לשתף מישהי שתבין אותי לפני שאשתגע.
ביום שישי עברתי שאיבה, נשארתי די הרבה בהתאוששות (רציתי ללכת, אבל לא נתנו לי וגם קיבלתי 2 עירויים של נוזלים). ממש כאב לי ללכת, היה לי לחץ בכל אזור הבטן וכשנסעתי הביתה, כל באמפר ממש הכאיב.
ביום ראשון בשעה טובה הייתה ההחזרה שנאמר לנו שרצוי לנוח אחריה. חמותי וחמי החליטו שהם רוצים לבקר, היו להם סידורים אחרים באזור המרכז, אז ככה, על הדרך. לא רציתי לבאס את בעלי בגלל שהוא כבר לא ראה אותם חודש, מראש הכנו אותם שהבית קצת מבולגן ושבגלל שאני במנוחה אז אני לא יכולה להכין להם משהו, אז שנזמין משהו.
בקיצור... הם הגיעו. עוד לפני שהתיישבו, מה קורה, צריך סיוד, צריך לסדר את המנורה, צריך לסדר איזה סדק שיש לנו בקיר
ביקורת, ביקורת, ביקורת. והם יודעים שלא היה לנו זמן לכלום עם כל הזריקות ומה שעבר עלינו שהיה לא פשוט בכלל.
הם לא רצו להזמין כלום למרות שהיו מורעבים והבראוניז שקנינו? "לא נפלתי מהם" ולא נגעה בהם. החלווה? "לא טעימה". מזל שביקשתי מאח שלי שיביא עוגה ממש לפני שהם הגיעו.
זה עוד מילא... התעניינו בי בקטנה. החמות: "אוי, אני מקווה שזה יצליח בפעם הראשונה" החם למשמע שאני צריכה לקחת עכשיו חודש כדורים: "אוי, איזה סיפור". כן, תודה על העידוד.
הם היו ארבע שעות ביודעם שאני צריכה להיות במנוחה. מילא אם זה היה בדיבור איתנו. אבא שלו די מהר נרדם על הספה. אמא שלו ניהלה שיחה של חצי שעה בטלפון כשהיא יושבת לידי. ואחר כך שיחה בת שעה (!) בחדר ליד.
כשהם הלכו, אמא שלו ראתה מה קורה במטבח ואמרה לי: "אתם צריכים לקנות מדיח כלים".
בעלי כמובן מגן על ההורים שלו בחירוף נפש, למרות שהוא מסכים על חוסר הנימוס עם שיחות הטלפון וזה שהם נשארו יותר מדי בידיעה שכואב לי ואני צריכה לנוח. רבנו מלא ואני מקווה שזה לא השפיע על הצלחת הטיפול בצורה כלשהי
בשבת אנחנו אמורים ללכת אליהם
יום וחצי. גם עם הגיסה של בעלי שפעם כשישבנו בארוחה משפחתית, ממש במקרה ישבתי ליד התינוק שלה. היא הקימה אותי ואמרה ש:"איך יווצר מצב שהסבתא לא תשב ליד הנכד שלה?" והחמה דפקה לי פרצוף נעלב. קמתי עם הצלחת שלי והכל, די מושפלת. ואל תגידו שהיא רואה אותו פעם ב... ואז אפשר להבין. הם גרים ממש קרוב והם אצלה כמה פעמים בשבוע.
ומה שיותר גרוע, זה שעכשיו הם יודעים שעברנו הפריה חוץ גופית ובכלל אני מפחדת שיהיה שם מתח באוויר.
מה דעתכן? מה כדאי לי לעשות? לוותר על השבת הזו?
סליחה על החפירה ותודה
שוב סליחה, אבל מרגישה שחייבת לשתף מישהי שתבין אותי לפני שאשתגע.
ביום שישי עברתי שאיבה, נשארתי די הרבה בהתאוששות (רציתי ללכת, אבל לא נתנו לי וגם קיבלתי 2 עירויים של נוזלים). ממש כאב לי ללכת, היה לי לחץ בכל אזור הבטן וכשנסעתי הביתה, כל באמפר ממש הכאיב.
ביום ראשון בשעה טובה הייתה ההחזרה שנאמר לנו שרצוי לנוח אחריה. חמותי וחמי החליטו שהם רוצים לבקר, היו להם סידורים אחרים באזור המרכז, אז ככה, על הדרך. לא רציתי לבאס את בעלי בגלל שהוא כבר לא ראה אותם חודש, מראש הכנו אותם שהבית קצת מבולגן ושבגלל שאני במנוחה אז אני לא יכולה להכין להם משהו, אז שנזמין משהו.
בקיצור... הם הגיעו. עוד לפני שהתיישבו, מה קורה, צריך סיוד, צריך לסדר את המנורה, צריך לסדר איזה סדק שיש לנו בקיר
הם לא רצו להזמין כלום למרות שהיו מורעבים והבראוניז שקנינו? "לא נפלתי מהם" ולא נגעה בהם. החלווה? "לא טעימה". מזל שביקשתי מאח שלי שיביא עוגה ממש לפני שהם הגיעו.
זה עוד מילא... התעניינו בי בקטנה. החמות: "אוי, אני מקווה שזה יצליח בפעם הראשונה" החם למשמע שאני צריכה לקחת עכשיו חודש כדורים: "אוי, איזה סיפור". כן, תודה על העידוד.
הם היו ארבע שעות ביודעם שאני צריכה להיות במנוחה. מילא אם זה היה בדיבור איתנו. אבא שלו די מהר נרדם על הספה. אמא שלו ניהלה שיחה של חצי שעה בטלפון כשהיא יושבת לידי. ואחר כך שיחה בת שעה (!) בחדר ליד.
כשהם הלכו, אמא שלו ראתה מה קורה במטבח ואמרה לי: "אתם צריכים לקנות מדיח כלים".
בעלי כמובן מגן על ההורים שלו בחירוף נפש, למרות שהוא מסכים על חוסר הנימוס עם שיחות הטלפון וזה שהם נשארו יותר מדי בידיעה שכואב לי ואני צריכה לנוח. רבנו מלא ואני מקווה שזה לא השפיע על הצלחת הטיפול בצורה כלשהי
בשבת אנחנו אמורים ללכת אליהם
יום וחצי. גם עם הגיסה של בעלי שפעם כשישבנו בארוחה משפחתית, ממש במקרה ישבתי ליד התינוק שלה. היא הקימה אותי ואמרה ש:"איך יווצר מצב שהסבתא לא תשב ליד הנכד שלה?" והחמה דפקה לי פרצוף נעלב. קמתי עם הצלחת שלי והכל, די מושפלת. ואל תגידו שהיא רואה אותו פעם ב... ואז אפשר להבין. הם גרים ממש קרוב והם אצלה כמה פעמים בשבוע.ומה שיותר גרוע, זה שעכשיו הם יודעים שעברנו הפריה חוץ גופית ובכלל אני מפחדת שיהיה שם מתח באוויר.
מה דעתכן? מה כדאי לי לעשות? לוותר על השבת הזו?
סליחה על החפירה ותודה
