הופ - כמה אפשר????

[מירי,]

הופ - כמה אפשר????

דודו שלי "מכור" לטלויזיה מאז ומתמיד (בערך גיל שנה , כשגילה אותה...) הוא יכול לשבת שעות מול הטלויזיה תוך וויתור על כל פעילות אחרת. עד לאחרונה הטלנו עליו הגבלות בנושא - שעה שעתיים כל יום , באיזה שהוא שלב היינו מתאמים איתו מתי הוא מפסיק לצפות , (עוד X תוכניות...) אבל לי נמאס! כמה אפשר להגיד לילד בן 5 מה לעשות וכמה לעשות? אז הודעתי לאבא שלו ולסבתא שלו (שנמצאת איתו כמה שעות ביום) שיותר לא להגביל אותו בצפיה. והוא צופה......... התחושה שלי היא שהוא בוהה , לא ממש קולט את מה שהוא רואה , אתמול ניסיתי גם לדבר איתו על התוכניות תוך כדי או אחרי , אז תוך כדי זה ממש היפריע לו (אני מבינה אותו גם אני לא אוהבת הפרעות בצפיה), ואחרי... הוא זכר רק את התוכנית האחרונה. הוא וויתר על בניה (שזו הפעילות המועדפת עליו אחה"צ) הוא מוותר על שהיה איתנו (כזו שאינה קשורה בצפיה בהופ) - טוב אני לא יודעת אם הוא מוותר אלא שהוא מעדיף הופ (ולפעמים קלטת) על כל פעילות כמעט.. זה נשמע לכן תקין??? ואיך "עושים" שהוא לא יהיה מכור כזה לטלויזיה?

 

[נעה גל]

השמועות אומרות...

שאם נותנים להם לצפות ללא שום הגבלה בסוף נמאס להם. הענין הוא, שה"סוף" הוא די רחוק. לוקח חודשים ארוכים עד שנמאס להם באמת. בראיה כללית, זה לא סוף העולם שבמשך שנה הוא צופה רק בטלוויזיה, ביומיום אפשר להשתגע מזה. יש כמה פתרונות לענין - להוציא אותו החוצה אחה"צ (לפחות בחלק מהשבוע). בימים יפים אפשר סתם להיות במגרש משחקים, בימים גשומים אפשר לסוע למשחקיה, או ללכת לספריה, לדאוג שילך לחברים או שחברים יהיו אצלו. ואפשר להפטר מהכבלים - זה מתכון בטוח לגמילה מהופ, אבל יש לזה השלכות על כל באי הבית.

 

[לאה_מ]

מירי, אני אתן לבן זוגי לקרוא את

ההודעה שלך... אצלנו אין כבלים, ושי מאד רוצה ערוץ 5. הצרה היא, שזה בא יחד עם חבילת ערוצים שכוללת גם את ערוץ 6, ולי ממש אין חשק להתמודד עם שני זומבים שבוהים בטלויזיה עד שימאס להם. אז כרגע אין כבלים, ואין ויכוח. בכל מקרה, פעילות מחוץ לבית בדרך כלל מועדפת, כך שאם תקבעו כל יום עם חברים (אצלם או אצלכם), וכשיהיו ימים יפים תצאו (אפילו עם כדור לגינה הקרובה), סביר להניח ששעות הצפיה שלו יפחתו באופן משמעותי. בקיץ זה באמת יותר קל.

 

[מירי,]

ראי שתובתי לנעה...

כבר אמרתי לך בעבר שאני מקנאה בך שאין לכם כבלים? וד"א החבר האחרון שביקר אצלנו הושב אחר כבוד ע"י דודו מול... הופ!

 

[מירי,]

שתובתי=תשובתי

 

[לאה_מ]

../images/Emo3.gif - אבל אל תחשבי שאם אין כבלים

זה אומר שאין טלויזיה. פשוט, השעות מוגבלות מראש באדיבות הטלויזיה הישראלית, רוממה, ירושלים, שמשדרת לילדים רק בערך 3 שעות ביום בצהריים, ולא כל התכניות מעניינות את הילדים שלי, וגם כל פעם שיש איזה ארוע חדשותי (ובישראל זה קורה די הרבה, לצערנו), מכניסים דיווחי חדשות במקום התכניות לילדים (וסיפרתי כאן כבר שעומר כתב על זה מכתב למנכ"ל רשות השידור). גם אצלנו בבית יש קלטות, ויש תקופות שהם רואים לא מעט (עכשיו זו תקופה ללא טלויזיה, אבל מדי פעם מתעורר אצלם החשק). אני בכל מקרה מבקשת לא לצפות בטלויזיה כשבאים אורחים (בדרך כלל זה מטעמי נוחות שלי - אין לי חשק שחמישה - שישה ילדים ישתלטו לי על הסלון למשך שעתיים...). אבל זה לא אומר שהם לא "מחוברים" למחשב...

 

[נעה גל]

גם אצלנו אורן מושיבה לפעמים את

החברות לצפות בהופ אבל, זה צפיה אחרת (ממה שאני הצלחתי להבחין), הם צוחקים יחד, וגולשים הרבה פעמים למשחק מול הטלוויזיה ולא לצפיה פסיבית

 

[מירי,]

הופ מוחלף בקלטות...

עשינו ניתוק דימיוני מהכבלים - ולא היה הופ למשך כמה ימים , אז הוא ביקש קלטת... וחוץ מזה יש לו אח שרואה משהו כמו חצי שעה הופ או קלטת אחת ביום (ויש ימים שגם זה לו) אז ניתוק לא ממש ניראה לי נכון (מבחינתי האישית אפשר להוציא את ה TV מהבית... אבל אני לא לבד) היצענו לו לצאת מהבית , לקרוא סיפור , לקרוא לחברים או ללכת אליהם.. הוא לא ממש רוצה , אז בעבר אכן היפעלנו סנקציות אם אתה רוצה לראות טלויזיה אז בוא נצא\נלך לחבר וכד.. והאו מאוד אוהב את הפעילויות הללו , אבל כשיש אפשרות לראות טלויזיה הוא בקלות מוותר עליהם. אז אומרים שיש לזה סוף? אני מקווה....

 

[נעה גל]

רק שתביני, אנחנו כולנו באותה סירה

(למרות שאצלי יש הקלה מסוימת, אורן מסכימה לכל פעילות שאני מציעה), אבל, בעיקרון, אני מתכננת מראש מה הולך לקרות אחה"צ ואני לא מגיעה בכלל הביתה (אם מה שאנחנו עושים אמור להיות מחוץ לבית), כדי שלא יקרה מצב שאורן תגיד לי "אבל יש קליפורד!"

 

[נעה גל]

ועוד דבר

בגלל שאני לא כזה גאון בתכנון אחר הצהריים, יש לי במהלך השבוע אחה"צים שבהם אני עושה דברים קבועים: ביום ראשון אני לומדת, אז הילדים אצל בייביסיטר ביום שני באה לאורן חברה ביום שלישי דני חוזר מוקדם (16:00) ואז אנחנו עושים משהו יחד יום רביעי נתון למשא ומתן ולפעמים הוא מוקדש לבהייה בטלווזיה וביום חמישי אנחנו אצל הסבא וסבתא. שישי שבת אצלנו תמיד עמוס בנסיעות חברים ומשפחה כך שהוא לא קריטי ממש בצפיה בטלוויזיה.

 

[ציפי ג]

חברתי הטובה נתקה את הכבלים

ואין טלוויזיה, וראה זה פלא, המריבות פחתו, הקריאה התגברה, הבניה ועוד ועוד. אני מכבה את הטלויזיה באיזה שלב אחר הצהרים, וזהו. אבל האמת הפתרון של חברתי מושך אותי מאוד.

 

[limori]

מירי ניראה לי שלא תהיה לך ברירה

ותצטרכי להודיע שהטלויזיה מקולקלת... למשך שבוע .... ניראה לי שבאמת בן מכור...מכור אמיתי.... אם דיויד היה אבא שלו הוא היה מאושר.... את כבר יודעת מה דיויד חושב על טלויזיה...אך לצערו הילד שלו ממש לא מכור... כשדיויד ורואי משחקים יחד לא משנה באיזה משחק תמיד תמיד הטלויזיה צריכה להיות ברקע..... אני אנטי טלויזיה. אצלינו הטלויזיה לא נידלקת עד שדיויד מגיע הביתה... מעולם לא היגבלתי את רואי ואפילו הכנסנו טלויזיה לחדר שלו אבל שם אין כבלים אפשר לראות רק קלטות... מירי, תנסי אולי להודיע על קלקול בטלויזיה למשך שבוע או פשוט כמו שנעה המליצה לא להגיע הביתה אחרי הגן אלה להמשיך בפעילות אחרת...תנסי לתקופה מסוימת. סהצלחה

 

[חגית אמא של יובל]

לנו אין כבלים וזה ממש לא חסר

כשהתחתחנו הבטחנו לעצמנו שאצלנו, בשונה מבית הורינו, הטלויזיה לא תדלק "סתם". זה לא עוד אחד מבני הבית. ועמדנו בזה. ועם התוכניות שיש זה גם ממש לא קשה. וכשלא רואים טלויזיה גם לא רואים את ה"פרומו" ולא מסתקרנים לראות עוד ועוד. מהלידה של יובל קשה לי לסבול רעשי רקע כך שאני מדליקה את הטלויזיה בערך פעם בחודש... יובל עבר תקופה קצרה של בקשה לקלטת אחת ביום. והיום אין לו סבלנות לראות יותר מ10 דקות, יש לו הרבה דברים להספיק... וזה כיף!

 

[ספל חמאה]

לנו אין בכלל טלוויזיה

ואם בא לי לראות סרט בווידאו אנחנו הולכים לבית הורי. שם ואצל רוב האנשים יש טלוויזיה והיא בד"כ דולקת. קשת יודעת לבקש להדליק את הטלוויזיה אם היא רוצה, אבל אנחנו עדיין בשלב של לזהות דברים מעניינים שם (כמו סוסים, או לנסות להבין מה היא כל דמות בסרט המצוייר).

 

[ספל חמאה]

ומה שרציתי להגיד -

ושלחתי את ההודעה מוקדם מדי... אני לא בטוחה שזה רע להיות מכור לטלוויזיה, אני הייתי רואה מלא טלוויזיה כשהייתי קטנה, והמוח שלי לא נדפק (ואם כן, הוא עדיין די יציב...). ואם אין משהו אחר מעניין לעשות, גם טלוויזיה זה משהו, אפילו בהייה היא סוג של פעילות. אני זוכרת שאפילו שהיו תוכניות שממש רציתי לראות (כמו הפסטיגל, כי אח"ככולם היו מדברים עליו בבצפר), אם הייתי עסוקה במשהו מעניין הייתי מוותרת על זה (ואח"כ בבצפר הייתי עושה את עצמי מבינה על מה מדברים).

 

[נעה גל]

את בטח לא ראית מלא טלוויזיה כשהיית

קטנה, בגלל שהיה ערוץ אחד ששידר עד השעה 18:30 ואז עבר לשידורים בערבית (האמת היא שגם שם היו תוכניות גדולות כמו "לולו"). אבל השידורים בערוץ הזה לא היו תמיד מענינים ולכן, רוב הזמן לא צפינו בטלוויזיה. אני אפילו זוכרת שהיתה תופעה כזו שההורים היו קוראים לילדים להכנס לראות תוכניות מסוימות כמו "ריצ´רץ´" או "ראש כרוב". בקיצור, אז יכולנו להסתכל על טלוויזיה גג שעתיים ביום, ורובינו לא "ניצלנו" את מלוא השעתיים, היום ילד יכול לפתוח טלוויזיה במשך 24 שעות ביום ויהיה שם משהו שמתאים עבורו. לכן, שעות הצפיה בטלוויזיה בישראל קפצו ל-3 וחצי שעות ליום לילד, שזה מדהים בכל קנה מידה (גם עולמי, אגב)

 

[אביטל +]

אני לעומת זאת

צפיתי המון בטלביזיה כשהייתי קטנה. וכשלא היו תוכניות בערוצים הישאליים עברתי לערוצים אחרים ששידרו באנגלית - ירדן, middle east tv וכו´. אני יכולה להגיד בבירור שאנגלית בסיסית למדתי מהטלביזיה ולא מבי"ס. אבל במבט לאחור אני חושבת שזה היה בשבילי תירוץ נהדר לחוסר מעורבות חברתית. מערכת יחסים עם תוכניות טלביזיה היא הרבה יותר קלה

אפשר לייחס את זה לביישנות או פשוט אופי - גם היום אני מעדיפה טלביזיה או מחשב או קולנוע על בילוי חברתי שאינו עם אנשים קרובים במיוחד. אבל אני כן חושבת שיש שלב שבו זה יותר מדי.

 

[אוסי7]

היי מירי

מעין שלי גם היתה מכורה לטלויזיה. אינני יודעת בן כמה דודו שלך אבל מעין שלי בת 3 שנים ושלושה חודשים. היום היא ממש לא מכורה לטלויזיה.. שלא נגיד לא מטורפת על זה. איך זה קרה? ככה סתם... נמאס לה. בהתחלה כשגילתה את המדיה הזו היא יכלה לצפות בקלטות - דאז לא היה הופ - נון סטופ וכל פעם קלטת אחרת רצוף מההתחלה לסוף וכן הלאה. אבל זה פשוט נגמר. כיום היא רואה טלויזיה רק מדי פעם... מציצה... בעיקר היא אוהבת להתעורר עם הופ. שיגרת בוקר. אל תדאגי. זה יעבור. וכמו שהציעו לך כאן... פשוט להוציא את הילד. להעסיק אותו. אני בטוחה שדודו יעדיף לשחק איתך מאשר לצפות בטלויזיה.

 

[יונת ש.]

אין לנו כבלים, אבל

היו תקופות שבהן הרגשתי שהבן שלי צופה יותר מדי בטלביזיה. אז הייתי מתחילה לעשות משהו שהוא אוהב במקום שהוא יכול לראות או לשמוע. למשל, לקחת את הקופסה עם ההפתעות של קינדר ולהתחיל לנסות להרכיב חלקים שהתפרקו, או לקחת ספר ולהתחיל להקריא (לאחיו הקטן), וכו´. בדרך כלל הוא היה מצטרף אלי. לפעמים לא, וזה היה מבחינתי סימן שהתוכנית באמת מעניינת אותו והוא לא סתם בוהה.

 

[מירי,]

ראשית תודה לכולם...

"שמחתי" לשמוע שאנחנו לא היחידים במערכה (מול הופ) ואני מקנאה בכל אלה שאין להם כבלים או טלויזיה בכלל... ניסינו "לקלקל" את הטלויזיה , "לבטל" את הופ, אח"כ זה חזר בעוצמה מוגברת... אנחנו תמיד מנסים לצאת החוצה , אבל דודו מעדיף להשאר בבית (בכלל יציאה "סתם" לגן המישחקים אינה מועדפת עליו) אנחנו מנסים להציע פעולות אחרות בבית או פשוט לעשות כל מיני דברים , לבושתי אומר שאפילו ניסיתי "להפעיל" את הקנאה- פעילויות אהובות עליו עם אחיו, הוא ממשיך לבהות... התקווה שלי היא שהוא ימלא מצברים ושזה יעבור - ושאנחנו לא נשבר בדרך כי הטירטור של הופ מוציא אותנו משלוותנו , אני חייבת לציין שבן צריך גם הוא את הטלויזיה דולקת , אבל רק ברקע (אסור לכבות אותה או להעביר ערוץ , אבל הוא בכלל משחק בדברים אחרים...) וברוב המיקרים נמצא בחדר אחר.