הופעות קטנות

[noosh]

הופעות קטנות

(וואי, עברו שנים מאז שפתחתי כאן הודעה, בחיי) היה כאן לא מזמן דיון על הופעות באולמות גדולים, איצטדיונים או אמפיתאטרונים שכאלה. אין ספק שלראות הופעה במקום גדול זו חוויה אולטימטיבית, במיוחד הופעת רוק - הסאונד, האקוסטיקה, האווירה, הקהל ההמוני, החשמל באוויר... אמנם לא יצא לי לצאת להופעות מגבולות הארץ, אבל מסיפורים ומניחושים אני יכולה להאמין שזה עצום. מצד שני, אתמול, בעודי יושבת בבית קפה קטנטן ומקשיבה למיזוג של הקול של רונה קינן (זה די מזמין עקיצות על טעמי המוזיקלי, עזבו, אין טעם לנסות

), הגיטרות והגשם על החלון, כשלידי יש עוד כמה כסאות עם חברים טובים, ואת כמות האנשים שאכלסו את החלל הפצפון אפשר למנות עם חצי חבילת בדידים, בערך, זה גרם לי לתהות - האם יש הופעה של להקת רוק שהייתי רוצה לשמוע במקום כזה, קטן ואינטימי? אז החלטתי להעלות את זה פה: איזו הופעת רוק הייתם רוצים לשמוע דווקא במקום קטן, כשאתם ישובים בערך חצי מטר מהבמה? (ונסו לצאת מגבולות ליאונרד כהן ודומיו, זו לא חוכמה) יש כזאת הופעה בכלל שהייתה מעניינת אתכם, או שלדעתכם זה גוזל מכל המשמעות של רוקנרול?

 

[AeroTom]

ההפך - אני מעדיף את המקומות הקטנים

האולמות הקטנים והישנים ששם הקסם האמיתי לדעתי קורה, באווירה הזאת. אני הרבה פחות מעדיף להיות בהופעה ענקית מפוצצת עם מספר צופים שעולה על 5 ספרות. אגב נפתח לא לפני הרבה זמן פה שרשור על מקומות מיוחדים ויפים שזכיתם לראות שם הופעה. גם כתבתי שם על החוויה האישית שלי. אני תמיד יעדיף את המקומות הקטנים והמקסימים. כמו הלהקות שפעם היו מופיעות ב-Fillmore East או ה-Winterland Ballroom וחבריהם, שם זה הדבר האמיתי מבחינתי ויש בזה משהו הרבה יותר יפה ומספק מאשר להיות עוד מספר קטן בהופעה המונית של עשרות אלפים. להיות באולם קטן וישן עם קהל שלא עולה על 2000-3000 צופים זה הכיף הגדול שלי. וכבר חוויתי 3 ערבים ככה בקישור שם שכתבתי. הכי קרוב שאפשר באווירה הכי חופשית שאפשר לקבל, ויש להקות כמו זאת שראיתי שם שקרובה לליבי שאוהבות את המקומות הקטנים האלה. הרבה מהלהקות האלה הן כאלה או שממשיכות מפעם או חדשות יותר שממשיכות את הקו של ההופעות הישנות. אלו בדרך כלל להקות שאני אישית יותר אוהב. זה לא תמיד ככה, אבל אני תמיד אעדיף מקום קטן על-פני אצטדיון ענקי או מקום פתוח והמוני. גם בדרך כלל הופעות מועדונים או במקומות קטנים הם יותר מיוחדים. הן מבחינת האווירה והן מבחינת מה שהאמן או הלהקה מנגנת באותו ערב. את הקסם של האולמות הקטנים בחיים לא יוכלו לקחת. הרוקנ'רול החופשי, האמיתי והאווירה הכי כיפית ואיטימית שיש נמצא בלב של הדבר הזה מבחינתי. מבחינת החוויה האישית שלי, אני לא חושב שהיא הייתה מתקרבת אפילו לעוצמה שלה עלי אם היא לא הייתה במקום הקטן הזה, ותמיד אעדיף להיות במקומות האלה. במיוחד אצל להקות שההשפעה שלהן מגיעה מהאולמות הישנים של שנות ה-60\70, ומהמוזיקה של הלהקות שנהגו להופיע במקומות האלה...

 

[Barmelai]

מצית את הדמיון

כן, רוקנרול יכול להיות אינטימי, וזה תלוי בלהקה אם היא יכולה לסובב את הסוויץ' למחוזות של ה LOW-FI. אני חושב בסדר גודל נמוך בהרבה מתומר, לא כמה אלפי צופים אלא כמה עשרות בלבד, 30-50 איש. ונדמה לי שלזה בעצם כיוונת. למעשה, ז'אנר שלם של הרוק בוצע בעיקר באולמות קטנים בפני מספר כזה של צופים שלא עלה על 100-200, וזה הפאנק. אלה היו תנאי המחיה שלו ושם הוא פרח, מחוספס וישיר עם אפס דיסטנס בין הלהקה והקהל. המגה להקה הראשונה שהייתי משתוקק לראות במרחק מטר עם כמה עשרות צופים היא בלי ספק הרולינג סטונז. יש לג'אגר וריצ'רדס המון ניואנסים ודקויות בשירים שעוברים באלבומים והרבה פחות בהופעות. הצמד הזה מסוגל לדעתי לדחוס את הלהבות שלהם לגחלים לוחשות וליצור ערב בלתי נשכח של עוצמה מובלעת בפורמט של אחד על אחד עם קהל דק. זה לעולם לא יקרה, אבל לחלום מותר.

 

[AeroTom]

זה משהו שבאמת צריך להיות נהדר אצל הסטונס

למרות שהופיעו מדי פעם בשנות ה-2000 במקומות קטנים יותר, אבל לא יותר מדי. ב-2006 זכורים לי 2 הופעות ב-Beacon Theatre שבטח היו מעולות (ושינוי מרענן מהאצטדיונים המפוצצים שלהם בדרך כלל). אבל לקהל ממש ממש קטן, לא של 2000 אלא יותר של עשרות בודדים, זה משהו שיהיה קשה לראות אצל כל להקה כמעט. ככה שהאולמות של ה-2000\3000 וכדומה הם הדבר הקטן המעשי בדרך כלל של להקות. למרות שאני מוסיף ואומר שבשבילי זה קסום, ואם הייתי רואה להקה או אמן אהוב גם באיזה מועדון קטנטן של 30-40 ברי מזל בלבד, זו בטח הייתה חוויה אינטימית נפלאה.

 

[zaphod beeblebrox]

לא עשרות צופים אבל עדיין הופעה קטנה

הסטונס הפיעו ביולי השנה באירוע פרטי של "דויטשה בנק" בספרד, הייתי נותן הרבה מאוד כסף שאין לי כדי להיות שם. גם בהופעת הטרום פתיחה לסיבוב האחרון שהייתה בטורונטו הייתי מוכן להכנס וזה אפילו לא היה יקר.

 

[Barmelai]

מה שמוכיח שלפעמים כשמשלמים, חלומות מתגשמים

 

[ringo rulz]

היה נחמד לראות את קווין לא באצטדיון ../images/Emo3.gif

וברצינות, רוק יכול להיות אינטימי ובמועדונים קטנים בדיוק כמו שג'אז יכול להיות...הממ לדעתי בוב דילן בבאר/קפה/ביסטרו/מועדון אינטימי אחר יהיה משהו שממש מעניין לשמוע, כנ"ל לגבי ניל יאנג... זה פשוט יתאים נורא לדעתי.

 

[AeroTom]

הם באמת כאלה שהופיעו לא מעט באולמות קטנים.

 

[ringo rulz]

כן אני יודע..../images/Emo3.gifזה מאוד מתאים לאווירה...

 

[almogi]

הסטונס היו עושים את זה לפני הופעות גדולות

הם היו מגיעים בלי להודיע מראש לאיזה מועדון או פאב, עולים על הבמה ומרביצים הופעה מול הקהל ההמום.

 

[זריחה נרנית]

../images/Emo2.gif../images/Emo178.gifכמה שאני מקנא בקהל!

 

[pasteran]

עקיצות?

רונה גדולה. המיזוג של הקול שלה עם גשם יכול להיות תענוג סוחף. רוב ההופעות שאני הולך אליהם הם במקומות קטנים. ואני מעדיף את זה ככה. אתה קרוב יותר למוזיקאי, למוזיקה. פחות כיף לראות אמן על במה מוגבהת ומרוחקת. מצד שני הסחף שיכול ליצור קהל של אלפים הוא חסר תחרות. אבל זה נדיר.

 

[מורנא007]

בהחלט

במיוחד כאשר הקהל המשולהב צועק Kansas Kansas

 

[pasteran]

אתה צריך לשמוע את רונה עושה את

dust in the wind

 

[זריחה נרנית]

מתי היא עשתה אותו?

 

[pasteran]

טעיתי, את צודקת

The Windmills Of Your Mind בבונוסים של עיניים זרות ובכלל בהופעות

 

[melancholy man]

אחלה שרשור!!

ואחרי שלקחו לי את הבחירה הראשונה שלי (הסטונס, כאילו דה...), אני הולך פחות או יותר על אותו קו, פאב מלא עשן, שלושים אנשים גג, ווסקי בייד, ועל הבמה, ארבעת המופלאים...לא, לא אלה (למרות שכמובן, לא הייתי אומר לא), גון בונזו בונהם עם מערכת תופים קטנה (כזאת כמו של רינגו, לא המפלצות שהוא היה מתופף עליהם) ג'. פ. ג'ונס, על הבאס (יש פסנתר קטן לייד הבמה, הוא עוד יגיע אליו), ג'ימי פייג' עם גיטרת 18 המייתרים ואז, בתוך הריף הכל כך מוכר, עולה הסולן הכי כוסית בעולם הרוק וזועק: You need coolin, baby, Im not foolin, Im gonna send you back to schoolin, Way down inside honey, you need it, Im gonna give you my love, Im gonna give you my love.

 

[AeroTom]

החזרת לי מחשבה שהייתה לי בראש שנים

והיא הופעה כזאת קטנה של 4 החבר'ה האלה, אבל אקוסטית מלאה. אחד הדברים הכי יפים בהופעות של זפלין תמיד היה החלק האקוסטי, בו החברים היו מתיישבים על כיסאות ועוברים על 3-4 מספרים אקוסטים. תמיד חשבתי שהם היו צריכים לעשות איזה סיבוב אקוסטי...או לפחות כמה הופעות כאלה מלאות. בין השנים גם תמיד הייתי רושם לעצמי את הסט-ליסט האקוסטי האולטימטיבי שלהם שהיה צריך להיות בהופעה כזאת

 

[melancholy man]

וואלה אני ראיתי את זה בתץור הופעת בלוז

עם ג'אמים ארוכים, אבל אתה יודע מה? מצידי, שיהיה חצי חצי מת על הקטעים האקוסטיים, אבל עזוב, עוד כמה דקות מתחיל הסרט על ניל יאנג ב yes דוקו צריך ללכת לטלוויזיה...

 

[AeroTom]

כן, שמעתי ש-Heart of Gold משודר שם

צפיה נעימה. מזל שיש את ה-DVD לאלו שמנויים על הוט...