הוספת תורן ומפרש

[zoozoo7]

הוספת תורן ומפרש

רציתי את עזרת המומחים בפורום בנושא הוספת מפרש ותורן לדינגי של 4.5 מטר ורוחב 1.60 . לדינגי הספציפית יש תושבות למשוטים ומנוע חיצוני. הדינגי פתוחה, קוער עם פרופיל יחסית מעוגל אבל לא חלק כמו במפרשיות אלא מצולע. אני נמצא בדנמרק, ואני רוצה לשוט בעיקר בתוך פיורד שבו המים די שקטים. השיקול המרכזי שלי הוא לא להשיג מקסימום מהירות. אני פשוט רוצה לעשות את הדברים הכי פשוט והכי זול ולקנות תורן ומפרש פשוטים ומשומשים ולהרכיב על הדינגי. מה אני צריך לעשות מלבד כמובן את ההכנה לתורן עם התושבת והווים לונטות והברווזים וכו'. אני מתכוון בעיקר לקיל. עד כמה הוא חיוני? אני מבין את העקרון שככל שהמפרש קטן יותר והרוח חלשה יותר, יש פחות נטיה לצדדים של הסירה ואולי הקיל פחות חיוני אבל מאיזה גודל מפרש, מאיזה מהירות רוח זה מתחיל להיות משמעותי ומתי זה כבר מתחיל להיות מסוכן כלומר, להתהפך. נראה לי גם שבסיבובים העניין הופך ליותר משמעותי. האם למישהו יש מושג מחיר של תורן כולל מנור ומפרש של 420 (בארץ)? האם תורן ומפרש כזה על דינגי של 4.5 מטר אורך יכולים לעבוד טוב? עוד שאלה, ראיתי בהולנד סירות עם משהו שנראה כמו כנפיים בשני צידי הסירה. מישהו אמר לי שזה במקום קיל כי הסירות נכנסות גם לתעלות בהן המים רדודים. מישהו יודע להסביר לי מה תפקידן של הכנפיים האלו? הרבה תודה

 

[xfwind]

../images/Emo66.gifחרב. מפרשית זקוקה לחרב כדי

לנתב כיוון "חד" יחסית לרוח. ספינות הנהר בעלות ה"כנפיים" משתמשות בהן במקום שיש צורך (מבקשים להפליג מול הרוח ויש מספיק עומק להורידן). אם אין לך התקן כזה תהיה מוגבל מאוד בכיווני ההפלגה שלך - אלא אם אתה רוצה להעלות מפרש כשהרוח מאחוריך בלבד.

ראה בשרטוטים המצ"ב את הלוחות שבולטים כלפי מטה מגוף הסירה/גלשן - האחורי הוא ההגה והאמצעי הוא ה"חרב" - שניתנת לשינוי גובה בהתאם לצורך (מבלי להכנס לעומק התורה).

 

[zoozoo7]

תודה על התשובה. ראיתי כאן במוזיאון על סירות

ויקינגים, סירות מפרש ללא קיל, מאוד צרות וארוכות ובגדלים שונים. כששאלתי את המדריך איך הם הסתדרו ללא קיל (הם עשו הפלגות די ארוכות בים קשה) הוא אמר לי שהם פשוט שמו אבנים לאורך השידרית ואת הציוד הכבד גם לאורך השדרית כמה שיותר נמוך. זה יצר מעין מרכז כובד נמוך בסגנון "נחום-תקום" (הבובות האלו שתמיד חוזרות לעמוד באותה תנוחה בגלל ששמים להם משקל גדול בתחתית שלהם) ויצר מצב שבו לסירה היתה נטיה חזקה תמיד לחזור למצב מאוזן. גם באוניות עתיקות לא ראיתי קיל. קיל מעץ (אלו שבדרך כלל יכולים להתרומם) כמו במפרשיות יותר קלות עובד על עיקרון אחר (ככה הבנתי ויכול מאוד להיות שאני טועה) לא על עקרון של "נחום-תקום" אלא על התנגדות למים בגלל שטח פנים יחסית רחב אבל תפיקדו לתת את אותה התוצאה כלומר, להחזיר את הסירה למצבה הטבעי המאוזן או אולי יותר נכון להגיד, להתנגד להוצאת ההסירה ממצב מאוזן. האם יצירת מרכז כובד במרכז הסירה, לאורך השידרית, כמו הוספת 100-150 ק"ג במין תיבה מאוד צרה וארוכה, נגיד במידות של 15X15X300 סמ' בהנחה שאורך הסירה הוא 450 סמ', מחוברת לשידרית או בצד הפנימי של הסירה או בצד החיצוני של הסירה (הצד שבמים) מלאה בברזל ובטון, יכולים לפתור את בעית ההפלגה בכיוון חד לרוח? או לפחות להקל עליה בצורה משמעותית? האם הוספה של משקל לאורך השדרית פלוס הוספה של שני לוחות כמו קיל לאורך הסירה אבל בעומק יחסית קטן (20 סמ') נגיד לוחות של X 300 X 2.2 X20 סמ' שיהיו ממוקמים כל אחד כ 60 סמ' משני צידי השידרית יכולים לפתור את הבעיה בצורה טובה? במילים אחרות, מה בדיוק עושה הקיל שנותן לו יתרון על פני "משקל גבוה לאורך השדרית" לטובת הפלגה בכיוון חד מול הרוח? חוץ מהעובדה שהוספת משקל לסירה מצריכה יותר אנרגיה כדי להזיזה. אני קצת מתעקש על הנקודה הזאת כי היא חשובה מבחינת הקושי בבניה בשבילי. הרבה יותר קל בשבילי להוסיף משקל לאורך השדרית מאשר להתחיל לנסר את הסירה כדי להתקין את התושבת לקיל. שוב, תודה על העזרה.

 

[gb228]

איזשהו סוג של חרב הכרחי

הסירות של הויקינגים (ובאופן כללי הסירות של העת העתיקה) לא ידעו להפליג ברוח קדמית וברוח צד היתה להם סחיפה צידית רצינית. המפרשים היו מרובעים ועבדו יותר בעיקרון של דחף (לעומת המפרשים המקובלים כיום שפועלים בקדמיות על עקרון של עילוי - היינו כמו כנף). כמובן שמבנה צר וארוך, משקל במרכז למטה וכו' משפרים את יכולת ההתנגדות לסחיפה הצידית (והמשקל גם פותר את נושא ההתנגדות לכוח שמפעיל המפרש ויגרום אחרת להתהפכות), אבל תהיה כל כך מוגבל שלא נראה לי שתוכל להינות מהפלגה במפרשים (מה גם שהוספת 150ק"ג של נטל לסירה כזו יוריד מהיכולת שלה להוביל את מה שתוכננה להוביל - היינו צוות מפליגים). 1. הפתרון של אותם לוחות צד (שנקראים LEEBOARDS) נראה פתרון קל יחסית ליישום - במקום בצורה של לוח על ציר תיישם אותם כ DAGGERBOARDS - כלומר חרב שמושחלת בתוך כיס אותו אתה יכול לבנות בדופן הסירה מבלי לנסר בגוף. לא ציינת מה שיטת הבנייה של הסירה האמורה, אבל אם היא עשויה מדיקט או פיברגלס לא אמורה להיות בעייה גדולה גם לייצר כיס ל DAGGERBOARD מרכזי. 2. תחשוב על מערך מסוג GAFF - במערך כזה התורן נמוך יותר, ומרכז הלחץ של המפרש נמוך - יפתור לך הרבה בעיות של יציבות. הוא אמנם פחות יעיל בקדמיות אבל במילא הסירה הזו לא תהיה מבריקה בתחום זה בגלל הגוף שלה. עוד ייתרון ל GAFF הוא שקל יחסית לבנות אותו מעץ, הוונטות לא חייבות להיות מתכתיות (חבלים יספיקו) והאורך של המרכיבים השונים יאפשר פירוק ואחסון בתוך הסירה (בכל פתרון אחר אורך התורן גדול מאורך הסירה). אם אתה מוכן ללכת "בראש אחר" לגמרי תחשוב על מערך מסוג JUNK (כמו בסירות הסיניות). כאן אפילו אין וונטות. גם הוא לא מבריק בקדמיות אבל כאמור זה לא ממש משנה. הערה קטנה - נראה לי שהידע שלך בסירות בכלל ובמפרשנות בפרט מוגבל. נראה לי שבתור סירה ראשונה כדאי שתרכוש מפרשית שתוכננה להיות כזו. כך תוכל להתרכז בלימוד יסודות המפרשנות ולא להתחבט אם הסיבה שמשהו לא עובד נכון זה בגלל שלא תפעלת נכון את הסירה או בגלל שלא בנית אותה נכון.

 

[zoozoo7]

הרבה הרבה תודה על המידע.

אתה מאוד צודק. הידע שלי במפרשנות מאוד מוגבל. אני גולש רוח קצת (מעדיף גלישת גלים) עשיתי קורס משיטים מעשי של שבוע בארצות הברית אבל זה לא היה רציני, יש לי רשיון לסירה מהירה שעשיתי בארץ, עשיתי שייט של שבוע לאורך חופי דנמרק ושבדיה לפני 4 שנים עם יאכטה 38 פיט של חבר, רק שנינו אבל הוא לקח את רוב האחריות ואני הייתי רק זה שמביא או מושך או מרים או קושר וכו'. התחלתי קורס סקיפרים בארץ בתחילת שנות התשעים אבל הפסקתי לפני הבחינה המעשית ולפני שעשיתי את הבחינה במכונאות (את שאר הבחינות עשיתי) כי הייתי צריך לצאת לחו"ל, בזה זה מסתכם, אבל בכל זאת זה מוצא חן בעיני מאוד. לא ברמות הרומנטיות של לחצות אוקינוסים אבל מספיק בכדי להפליג הפלגות יומיות, בשביל ההנאה מהשהיה על המים והמשחק הזה עם הרוח כדי להוציא את המקסימום לטובת תנועה ומהירות גם נראה לי כיף. יש כאן הרבה סירות מנוע, ויסלחו לי כל אלו עם סירות המנוע, אני כמובן מדבר רק על הטעם שלי ולא נותן הצהרה גורפת, אבל אותי זה פחות מעניין. לגבי מפרשית והעובדה שיותר כדאי לקנות אחת שנולדה כמפרשית, אתה לגמרי צודק וזה מאוד הגיוני מה שאתה אומר. הנקודה היא שאני מחפש כמה שיותר נוחות והישיבה בתוך 420 או מפרשיות אחרות בגדלים האלו לא נראית לי נוחה (ביחס לישיבה בדינגי עם דופן יותר גבוה שיוצר מושב יותר מוגבה) נרטבים הרבה יותר ולעיתים אפילו מתהפכים. אם אני מבלה יום שלם בים, אני רוצה לשבת נוח. אני מבין שזה יבוא על חשבון מהירות ויעילות ומוכן לקבל את זה. הייתי בשמחה קונה סירת מפרש (יאכטה מאוד קטנה) של 6.5-7 מטר אורך, נוחה עם קבינה. יש כאן באזור הרבה כאלו די בזול או לפחות במחירים שאני יכול להרשות לעצמי אפילו במחיר של להשאיר את הסירה כאן לחבר בלי כסף אחרי שנתיים-שלוש של שימוש מבלי לנסות למכור אותה כדי לכסות את ההשקעה. הבעיה היא שבמרינה ליד הבית שלי מקום העגינה שנשאר פנוי הוא רק 700X170 סמ' ואין לי חשק לעגון במרינה אחרת. רוב הסירות שאני מוצא למכירה באורך המתאים, הרוחב שלהן מעל 170 ככה שאני צריך למצוא סירה ברוחב המתאים ועם דופן יחסית גבוהה (בגלל הפינוק שלי לגבי ישיבה נוחה שנמצא יותר למעלה ברשימת סדר העדיפויות ביחס למהירות וניצול הרוח) או לבנות משהו במידות האלו או לקנות דינגי זולה ולהרכיב עליה מפרש ולנסות להוציא את המקסימום ממנה. אני עדיין בשלבים של שאלות ואיסוף מידע ואני מעריך שיקח עוד זמן עד שאתגבש על ההחלטה הסופית. בגלל שאין לי ידע ונסיון במפרשנות, הייתי מעדיף מפרשית עם מנוע עזר למקרים בהם אני נתקע ולא יכול לחזור בגלל רוח מכיוון מסוים או מוגבלות שלי במפרשנות. עדיין עוד שאלות מה המידות ומשקל של LEEBOARD שאני צריך לתכנן עבור דינגי באורך 4.5 מטר ורוחב 160 מקסימום ובאיזה מרחק מקו מרכז הסירה כדאי למקם כל אחד מהם? הדינגי מאוד דומה במבנה לסירה בתמונה רק פתוחה מלמעלה. החומר ממנו היא עשויה הוא פיברגלאס ויכול להיות שמתחת לפיברגלס יש עץ. לא בדקתי לעומק עדיין. מה היתרונות של DAGGERBOARD על LEEBOARD ולהפך? אני לא בטוח שבמקום העגינה הפנוי במרינה יש עומק של יותר ממטר אחד. באותה 4.5 דינגי, באיזה מרחק מהחרטום כדאי למקם את התורן? או מה השיקולים שלי לגבי מיצוב התורן? יתרונות וחסרונות של תורן במיקום כמה שיותר קדמי לעומת כמה שיותר מרכזי. ככה אוכל לקבל יותר בקלות החלטה לגבי סוג מערך המפרשים. לגבי אותן סירות נהר הולנדיות מההודעה הקודמת, איך בדיוק עובדות הכנפים כדי ליצב את הסירה? הקצה שלהן בקושי מגיע למים אז אני לא מצליח להבין. סתם בשביל הסקרנות, אם תוכל להסביר לי אני מאוד אשמח. שוב, הרבה תודה

 

[8371]

אינך חייב להשאיר את הסירה במים

יש מבחר גדול של מיני יאכטות (5.5 מטר בערך) עם חרב והגה מתרוממים כך שאתה יכול עם סיום ההפלגה להוציא את הסירה מהמים להוריד תורן ולנסוע עם הסירה למקום המגורים או לבצע הספנה מחוץ למים.

 

[zoozoo7]

כעקרון, זה רעיון בכלל לא רע.

העניין הוא שאני עצלן ובדרך כלל אפליג לבד ככה שלא יהיה לי את האנרגיה כל פעם מחדש להעמיס את הסירה ולפרוק אותה ובסוף זה יוציא לי את החשק לעשות משהו עם הסירה.

 

[8371]

תירגול טוב ואתה לבד מסיים את ההכנה ב10 דקות

כמו כן מנוע קטן מאחור ואתה מסודר סירה עם קבינה שונה מסירת מפרש פתוחה לסירה מסוג זה יש בד"כ כושר שייט ללילה. ולמה מנוע ?פשוט ליתר ביטחון אצלנו בארץ סירות מסוג זה זולות מאוד והמשיט לא חייב ברשיון

 

[zoozoo7]

יכול מאוד להיות שזה מה שיקרה בסוף

כרגע אני בשלב של איסוף מידע כדי שיהיה לי כמה שיותר חומר לפיו אוכל לקבל החלטה. בעיקרון אני מעוניין בקבינה קטנה. בסופו של דבר הייתי רוצה לשוט מדי פעם לכמה ימים לאורך החופים כאן ולינה בסירה זאת אופציה טובה. גם הדינגי שדיברתי עליה קודם, יש לי כוונות לסגור אותה בצורה מסויימת, אם על ידי ברזנט או עץ בציפוי פיברגלאס כדי ליצור מעין קבינה קטנה לשינה ולשאר איכסונים.

 

[gb228]

מה שאתה מחפש נקרא DAYSAILER

המונח דינגי רחב מאוד בימינו וכולל כמעט את כל הסירות הפתוחות עד אורך של כחמישה מטרים. תת קבוצה של הסירות הפתוחות הן הסירות המוגדרות DAYSAILER והן עונות על הדרישה שלך - סירות מפרש פתוחות, בתחום אורכים של 4-7 מטר, עם דופן גבוהה, ישיבה על ספסלי אורך ו/או רוחב (ולא על הדופן), יכולת אפילו להעביר לילה של "קמפינג" על הסירה עם "אוהל" שנמתח על המנור. אולי אם תחפש סירה משומשת סביב המונח הזה תמצא את מה שאתה מחפש. מגבלת הרוחב שלך מציבה את הסירה שאתה מחפש לאיזור שקטן מ 5 מטר. סירה אחת לדוגמה מסוג זה נקראת MIRROR. אם אתה מוכן לבנות סירה אני יכול להפנות אותך למספר אתרים שמוכרים תכניות טובות לכך. השיטה המהירה והעדיפה לבניה עצמית של סוג זה של סירות נקראת , PLYWOOD EPOXY COMPOSITE ולפעמים מופיעה גם כ STITCH AND GLUE. קח בחשבון 100-200 שעות עבודה על סירה כזו -כלומר, אלא עם יש לך את כל הזמן שבעולם לצורך הבניה, הסירה לא תהיה מוכנה לקיץ זה (אבל גם הסבה תיקח לך בערך 50 שעות עבודה). אם יש לך זמן כלשהוא פנוי לגמרי וכל החומרים מוכנים, ניתן לסיים בשבועיים בערך. אם הסירה שבתמונה היא זו שחשבת להסב - שכח מזה. זוהי סירה שנבנתה למנוע (אם יש משוטים זה לחירום). גם אם היא ניתנת להסבה רק מתכנן כלי שיט יוכל לתת הערכה היכן כדאי למקם את התורן, ואת החרב ומה צריך להיות שטח המפרש ועומק החרב. ה LEEBOARDS בסירות ההולנדיות הם על ציר, בזמן השימוש הן יורדות אל מתחת לקו המים וההטיה של הסירה גורמת לכך שיותר שטח טבול במים.

 

[zoozoo7]

OK שוב הרבה תודה. התשובות היו לעניין ותרמו

לי הרבה.

 

[gb228]

זה גם נקרא DAYBOAT. בהצלחה

 

[DaveM59]

תפקידי החרב בסירה

לחרב שני תפקידים: האחד - להתנגד לכח הפועל בניצב לסירה - וכך לצמצם את ההיסחפות הצדה, ולהשאיר רק את הכח הדוחף קדימה. זה חשוב בכל הרוחות, פרט לרוחות מאד כהות (גבית ומלאה), בהן מרכיב הכח (הווקטור) הפועל הצידה קטן מאד, ובדרך כלל, מבנה הסירה והשידרית שלה מבטלות את רובו. השני - התנגדות להטיה, ע"י שטח פנים גדול המנסה "להרים" כמות גדולה של מים. בקיל, הרכיב הנוסף הוא המשקל, ואז זה באמת עובד כמו נחום תקום. ככל שזוית ההטיה גדלה, כך גדלה הזרוע (המנוף) שבקצה שלה יש משקולת, ונוצר יותר כח להשבת הסירה למצב אנכי.

 

[zoozoo7]

תודה DAVE על התשובה העניינית והממצה.

במקרים של קטאמראן או טרימראן. לא ראיתי אצלם חרבות, לפחות לא חרבות גדולות. אני מבין שאין להם כמעט בעית חזרה למצב מאוזן וההתנגדות להטיה היא על ידי המצופים הצדדיים, אבל הסחפות צידית עדיין קיימת. איך הם פתרו את זה?

 

[gerson1]

אל חזור

אין מנגנון של "נחום תקום" אם התהפכת-תצטרך סיוע אחר ישנה טכניקה מסוימת להיפוך עצמי בקאטאמרנים קטנים. לגבי הויקינגים-הסירות במוזיאון הינן סירות קבורה ולא שטו במים מעולם כלומר, סירות ויקינגים אמיתיות נעו בסיוע רוח גבית בעיקר ומשוטים. הBALLAST הינו חול ואבנים (החול מנה תזוזה של האבנים בעת גלים והטיות חלקיות) כן היו מיכלי מים, חפצי מסחר ועוד במוזיאון אחר בשטוקהולמ תוכל לראות את הגליאון המלכותי שהתהפך מיד עם צאתו לתעלה הראשית כאשר מים חדרו דרך פתחי התותחים-ההטיה היתה מוגזמת בשל עומס יתר ופיזור לא נכון שלו כן יש טענה של חסר נטל בקיצור, יש הגיון מסוים וניסיון עתיק יומין בעיצוב סירות ישנן מספר ספרים של סקנדינבים כLARSEN, YACHT DESIGN וכד' שווה לעיין בהם.

 

[gb228]

קטמרנים

לקטמרן גוף מאוד צר ולכן במידה מסוימת הוא בעצמו מהווה "חרב" יש לא מעט קטמרנים עם חרב, או לפחות קיל (לא עמוק, אבל כמעט לכל אורך הגוף) יש להוביקט דגמים שבהם הגופים הם א-סימטריים לפתרון בעיה זו (אולי עוד יצרנים עושים זאת, אבל נדמה לי שזה פטנט שלהם) הרוחב אכן תורם ליציבות והתנגדות להתהפכות, מה שהופך את הנסיון להפוך סירה שכבר התהפכה UPSIDE DOWN למאתגר עד מתסכל (לגבי סירות קטנות כמובן). לכן רוב הקטמרנים הספורטיבים מצוידים במצוף ראש תורן.

 

[gerson1]

crowter-מתכנן הגוף לא סימטרית

 

[DaveM59]

כלי שייט multi hull

בכלי שייט מרובי "גופים" הבעיה נפתרת מעצמה בגלל הפרופיל של המצופים/הגופים הנעים במים. הם הופכים למעשה למעין "חרב" רדודה אך ארוכה (כל אורך הסירה).

 

[lunatick]

הגיע הזמן לעשות סדר

קיויתי שמישהוא יתנדב לעשות סדר. האמנם כולם שטו לאלבניה: 1:סירות ויקינגיות הסירות הללו סחבו בתוכן משקלות להתגבר על המומנט הצידי שמפעילה הרוח על המפרשים והתורן באנגלית בלסט" בעיברית עקל אין לזה שום תפקיד אחר. לא היה להן לא חרב ולא קיל. הסירות עצמן צרות וארוכות מה שמסביר את יכולתן לשוט מהר אבל רק עם הרוח וברחבית. מול הרוח הן השתמשו במשוטים. 2 LEABAORD זו חרב שמשמשת בספינות מטען שם בנית בית מרכזי לחרב או לCENTERBOARD (מין חרב על ציר כמו נ420)יתפוס הרבה מקום ויפריע לטעינה מסודרת. הLEABAORD מורכב על ציר, בספינה יש 2 כאלו ומשתמשים רק בזה שבמורד הרוח במצב זה לחץ המים מצמיד את הלוח לדופן הסירה ומונע את הצורך לחזק אותו לגוף. היעילות של מתקן כזה נמוכה יחסית לחרב או קיל, סירות כאלה חיבות לסחוב בתוכן גם בלסט. 3: קיל זו המצאה מודרנית יחסית שמשלבת בלסט וחרב באותו מקום נהוגים כמה סוגי קיל הנפוצים הם קיל ארוך (קיל נמוך יחסית לכל אורך הסירה) וקיל חרב צר ועמוק ליפעמים מרכזים את כל הבלסט בקצהו התחתון מה שמאפשר להפחית את משקל הקיל (אבל לא את המומנט הצידי שפועל עליו מה שמסביר הרבה מקרים של אובדן קיל) 4:רב גופים ישנן סירות צרות וארוכות וישנן רחבות יותר אבל האורך שלהן אינו מהווה תחליף לחרב או או קיל קבוע קטן שלפעמים משמש מיכל מים אבל בשום פנים אינו נושא בלסט. הרעיון של גופים לא סימטריים בהן הגוף במורד הרוח מראה דופן ישרה למים כתחליף לחרב לא ממש הצליח וגם הובי לא השתמש בו בדגמים הגדולים שלו. כל הקטמרנים והטרי שנבנים היום חתך הרוחב שלהן מתחת למים חצי עגול או שואף לו ואינו יכול להוות התנגדות צידית לכוחות המופעלים על המפרשים והן משתמשות בחרבות. לקרוזרים שביניהן יש לפעמים קיל יחס נמוך, כנראה שלא רוצים לטרטר את המשיטים בהתעסקות עם חרבות. למיטב ידיעתי גימס ווארהם הוא היחידי שעדיין מתכנן סירות שחתך הרוחב שלהן משולש ואין להן שום תוספת מתחת למים להתנגדות צידית מה שמסביר את ביצועיהן העלובים מול הרוח. לוואהרם יש מודלים בהם הוא משתמש בשני חרבות והכוונה היא להשאיר את מרכז הסירה נקי ונוח יותר למגורים. יואב

 

[gerson1]

יחי הסדר

א-LEEBOARD ב-BALLAST=זְבוֹרִית, נֵטֶל ג-keel=חרב, פיתוח של שיטות אחרות כ CENTER BOARD SKEG וכד', שהתפרסו מתחת לכלהסירה יש לציין שקימים פיתוחים שונים כWING KEEL, BAR KEEL, full keels, long keels, fin keels, winged keels, bulb keels, and bilge keels, SWING KEELS, CANTING KEELS, Duct keels גופים לא סימטריים קשורים דווקא לכושרו של הקטמאראן להתרומם על גוף אחד ואז מקטין את החיכוך עם המים (פחות שטח רטוב) כך שהגוף היחיד מיוצב "נכון" במים ומגיע למהירות רבה יותר בטרימרנים זה מושג על ידי כך שרק שניים מהגופים נמצאים במים, המרכזי ואחד הצדדים. גופי הציפה משמשים לאיזון רצ"ב צילום של ספינת קבורה ויקינגית