הומופוביה (עזרה?)
זאת חפירה אבל זה מעניין ואני ממש רוצה לראות אם מישהו מבין אותי איך שהוא... או יכול לעזור.
אז המון תודה מראש.
יש סיבה לזה שאני כותבת את זה דווקא כאן. יש לי תפיסה לא כל כך נפוצה חברתית והיא מפריעה לי בחיים לרמה שאני חושבת שמתפתחת אצלי הומופוביה (אמיתית, כלומר פחד- וזה מפריע לי). אני אתחיל בזה שאני בחורה סטרייטית שנמשכת לגברים ואין לי שום בעיה עם הומואים (אני אפילו חושבת שזה סקסי וגם היו לי אקסים ביסקסואליים
). ה"מקבילה הגברית" (בחור סטרייט שאין לו בעיה עם לסביות) מאוד נפוצה ומקובלת, וגם בחורים הומואים שנרתעים מבחורות שמתחילות איתם זה איך שהוא מובן לכולם (לפחות בין האנשים שאני מסתובבת איתם). משום מה בנות כמוני- פחות.
ידיד שלי סיפר לי שהוא בי ואמרתי לו מגניב, עכשיו אני יודעת. הוא שאל אותי מה אני וסיפרתי לו שאני סטרייטית, אז הוא בא לי ביציאה "זאת ההחלטה שלך ואני מכבד את זה." עכשיו, אם זה היה בציניות, הייתי צוחקת. אבל זה לא היה. אמרתי לו שאם זאת הייתה ההחלטה שלי למי להימשך כבר מזמן היו נפתרות לי מלא בעיות בחיים. (כלכלית, למשל.
)
הוא אמר שהוא לא רוצה להיכנס איתי לויכוח הזה. נעלבתי ועד עכשיו זה לא יוצא לי מהראש... חשבתי שאולי יש כאן מי שיזדהו. וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. יצא לי לשבת בשיחות סלון עם אנשים (החברה הכי טובה שלי היא בי ומדי פעם באתי איתה למפגשים של מעגל חברים שלה אז מן הסתם יש שם הרבה 'כאלה') ושיסתכלו עליי כאילו אני סתם פריג'ידית ואיך בנאדם יכול לא להימשך לנשים.
עם זה אתם לא תזדהו (אני מניחה): משום מה מצופה מבחורות סטרייטיות להיות איזה סמרטוט רצפה זנותי ונחמד שסותם את הפה ועושה דברים רק כי הם סקסיים וחמודים, לא כי חלילה יש לנו מוח משל עצמנו. יענטו- יש לך מוח משלך? יש לך דיעות על דברים, שאיפות קרייריסטיות ולא משפחתיות, את בנאדם שאוהב סקס? אז ספרי את זה ללסביות. ואני כן סקסית וחמודה אבל אני לא מטומטמת ואני לא רוצה בחור שזה כל מה שהוא רואה בי (אישה=אוכל=סקס
). אני בכנות לא מאמינה שכל הגברים אותו דבר. אולי פגשתי רק כאלו שהיו שטחיים וטיפשים, אבל זה רק המזל שלי, נכון? לא יכול להיות שכל הגברים אותו דבר.
כל החיים שלי וגם עכשיו אני מאמינה שבני אדם הם בני אדם, בלי קשר לנטייה המינית שלהם- שנטייה מינית זה דבר שנולדים איתו וכמו שאני אוהבת בלונדינים עם עיניים כחולות בנאדם אחר נמשכת לאנשים ג'ינג'ים וזכותו לעשות את זה. אבל יותר ויותר אנשים סביבי באים ואומרים לי שנטייה מינית זאת בחירה. אולי זה באמת מעגל החברים שלי- אנחנו בני 19-25 וגדלנו על אינטרנט ועל מתירנות מינית גדולה מדי לטעמי. רוב מי שאני מכירה (בלי קשר לנטייה מינית) יהיו מוכנים לשכב כמעט עם כולם כי זה פשוט נורא קל. או שאין להם כזה אישיו עם סטוצים (לי כן יש). הרבה מאוד אנשים שאני מכירה איבדו את הבתולין בין גיל 13-15 ואני בגיל 21 עדיין שומרת את שלי למישהו שאני ארגיש שהוא לא מסתכל עליי כאילו אני הצעצוע שלו (וזה נדיר).
אין לי שום בעיה עם הצד הנשי שלי- נעלי עקב, שמלות, בשמים, קוסמטיקה- חבריי הטובים ביותר. אבל אין לי גם שום בעיה עם הצד הגברי שלי ובחורים נורא מאויימים מזה אצלי, תמיד מנסים לשם אותי במקום של האישה הקטנה. זה גם גורם לבחורות לספקות בקשר אליי וקשה לי עם זה עד דמעות. כן, אני יודעת שאני נורא שופכת את הלב ונשמעת נורא בכיינית אבל אם לא בפורומים אז איפה? בכל מקרה... אני לא לסבית ואפילו לא דו. וכשהן באות ועושות לי "את לא אוהבת בנות כי את מכחישה את זה" או כש*בחורים* עושים לי "בכל אישה יש משהו לסבי" אני פשוט רוצה לצרוח עליהם שזה לא נכון. שילכו להזדיין כולם, אני אוהבת זין. וואגינות של אנשים שהם לא אני מגעילות אותי. אני רוצה שיהיה לי חבר ואני רוצה לשכב איתו מאהבה. אני לא אתמזמז עם כל אחד. אני לא אלך ואצעד במצעדי גאווה בתחתונים. ולא, זה לא הופך אותי לבנאדם צר אופקים וגזען.
אני לא אשנה את הנטייה המינית שלי בשם אג'נדות חברתיות כי... אני לא יכולה. אחרת הייתי, אפילו סתם בשביל שכולם יסתמו את הפה כבר.
ומפה להומופוביה: מכירים את האנשים האלו שלא מוכנים שיהיו להם ידידים הומואים כי מה אם הם יאנסו אותם כשהם ישנים אצלם? אז החברות הכי טובות שלי נמשכות לבנות, אני מכירה אותן מגיל 16 והן ישנו אצלי מלא פעמים, היינו בים ביחד, הכל בדיוק כמו עם החברות ה"רגילות" שלי. כמו שכתבתי קודם, אני בחיים לא חשבתי שנטייה מינית מגדירה בנאדם. בחיים לא הרגשתי מאויימת מהן. אבל ככל שאנחנו מתבגרות הן מלחיצות אותי, אני מתחילה להרגיש לא בנוח, או לא כמו עם חברות אחרות. ואני אפילו קצת מפחדת. זה מפריע לי, אבל זה לא קרה לבד... הן גרמו לזה.
אז... מה אתכם? יש לכם ידידות סטרייטיות? הן חופרות לכם שתעברו צד כי זה לא הגיוני לא להימשך לבנות? אתם מפחדים מהם?
גם אם אף אחד לא קרא אני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו איך שהוא. אז המ... תודה שאתם פה.
זאת חפירה אבל זה מעניין ואני ממש רוצה לראות אם מישהו מבין אותי איך שהוא... או יכול לעזור.
אז המון תודה מראש.
יש סיבה לזה שאני כותבת את זה דווקא כאן. יש לי תפיסה לא כל כך נפוצה חברתית והיא מפריעה לי בחיים לרמה שאני חושבת שמתפתחת אצלי הומופוביה (אמיתית, כלומר פחד- וזה מפריע לי). אני אתחיל בזה שאני בחורה סטרייטית שנמשכת לגברים ואין לי שום בעיה עם הומואים (אני אפילו חושבת שזה סקסי וגם היו לי אקסים ביסקסואליים
ידיד שלי סיפר לי שהוא בי ואמרתי לו מגניב, עכשיו אני יודעת. הוא שאל אותי מה אני וסיפרתי לו שאני סטרייטית, אז הוא בא לי ביציאה "זאת ההחלטה שלך ואני מכבד את זה." עכשיו, אם זה היה בציניות, הייתי צוחקת. אבל זה לא היה. אמרתי לו שאם זאת הייתה ההחלטה שלי למי להימשך כבר מזמן היו נפתרות לי מלא בעיות בחיים. (כלכלית, למשל.
הוא אמר שהוא לא רוצה להיכנס איתי לויכוח הזה. נעלבתי ועד עכשיו זה לא יוצא לי מהראש... חשבתי שאולי יש כאן מי שיזדהו. וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. יצא לי לשבת בשיחות סלון עם אנשים (החברה הכי טובה שלי היא בי ומדי פעם באתי איתה למפגשים של מעגל חברים שלה אז מן הסתם יש שם הרבה 'כאלה') ושיסתכלו עליי כאילו אני סתם פריג'ידית ואיך בנאדם יכול לא להימשך לנשים.
עם זה אתם לא תזדהו (אני מניחה): משום מה מצופה מבחורות סטרייטיות להיות איזה סמרטוט רצפה זנותי ונחמד שסותם את הפה ועושה דברים רק כי הם סקסיים וחמודים, לא כי חלילה יש לנו מוח משל עצמנו. יענטו- יש לך מוח משלך? יש לך דיעות על דברים, שאיפות קרייריסטיות ולא משפחתיות, את בנאדם שאוהב סקס? אז ספרי את זה ללסביות. ואני כן סקסית וחמודה אבל אני לא מטומטמת ואני לא רוצה בחור שזה כל מה שהוא רואה בי (אישה=אוכל=סקס
כל החיים שלי וגם עכשיו אני מאמינה שבני אדם הם בני אדם, בלי קשר לנטייה המינית שלהם- שנטייה מינית זה דבר שנולדים איתו וכמו שאני אוהבת בלונדינים עם עיניים כחולות בנאדם אחר נמשכת לאנשים ג'ינג'ים וזכותו לעשות את זה. אבל יותר ויותר אנשים סביבי באים ואומרים לי שנטייה מינית זאת בחירה. אולי זה באמת מעגל החברים שלי- אנחנו בני 19-25 וגדלנו על אינטרנט ועל מתירנות מינית גדולה מדי לטעמי. רוב מי שאני מכירה (בלי קשר לנטייה מינית) יהיו מוכנים לשכב כמעט עם כולם כי זה פשוט נורא קל. או שאין להם כזה אישיו עם סטוצים (לי כן יש). הרבה מאוד אנשים שאני מכירה איבדו את הבתולין בין גיל 13-15 ואני בגיל 21 עדיין שומרת את שלי למישהו שאני ארגיש שהוא לא מסתכל עליי כאילו אני הצעצוע שלו (וזה נדיר).
אין לי שום בעיה עם הצד הנשי שלי- נעלי עקב, שמלות, בשמים, קוסמטיקה- חבריי הטובים ביותר. אבל אין לי גם שום בעיה עם הצד הגברי שלי ובחורים נורא מאויימים מזה אצלי, תמיד מנסים לשם אותי במקום של האישה הקטנה. זה גם גורם לבחורות לספקות בקשר אליי וקשה לי עם זה עד דמעות. כן, אני יודעת שאני נורא שופכת את הלב ונשמעת נורא בכיינית אבל אם לא בפורומים אז איפה? בכל מקרה... אני לא לסבית ואפילו לא דו. וכשהן באות ועושות לי "את לא אוהבת בנות כי את מכחישה את זה" או כש*בחורים* עושים לי "בכל אישה יש משהו לסבי" אני פשוט רוצה לצרוח עליהם שזה לא נכון. שילכו להזדיין כולם, אני אוהבת זין. וואגינות של אנשים שהם לא אני מגעילות אותי. אני רוצה שיהיה לי חבר ואני רוצה לשכב איתו מאהבה. אני לא אתמזמז עם כל אחד. אני לא אלך ואצעד במצעדי גאווה בתחתונים. ולא, זה לא הופך אותי לבנאדם צר אופקים וגזען.
אני לא אשנה את הנטייה המינית שלי בשם אג'נדות חברתיות כי... אני לא יכולה. אחרת הייתי, אפילו סתם בשביל שכולם יסתמו את הפה כבר.
ומפה להומופוביה: מכירים את האנשים האלו שלא מוכנים שיהיו להם ידידים הומואים כי מה אם הם יאנסו אותם כשהם ישנים אצלם? אז החברות הכי טובות שלי נמשכות לבנות, אני מכירה אותן מגיל 16 והן ישנו אצלי מלא פעמים, היינו בים ביחד, הכל בדיוק כמו עם החברות ה"רגילות" שלי. כמו שכתבתי קודם, אני בחיים לא חשבתי שנטייה מינית מגדירה בנאדם. בחיים לא הרגשתי מאויימת מהן. אבל ככל שאנחנו מתבגרות הן מלחיצות אותי, אני מתחילה להרגיש לא בנוח, או לא כמו עם חברות אחרות. ואני אפילו קצת מפחדת. זה מפריע לי, אבל זה לא קרה לבד... הן גרמו לזה.
אז... מה אתכם? יש לכם ידידות סטרייטיות? הן חופרות לכם שתעברו צד כי זה לא הגיוני לא להימשך לבנות? אתם מפחדים מהם?
גם אם אף אחד לא קרא אני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו איך שהוא. אז המ... תודה שאתם פה.
