"הוי ארצי מולדתי"

NorthernStar

New member
"הוי ארצי מולדתי"

קראתי אתמול את המאמר הזה, והלב החסיר פעימה. האיש הזה, שאני תמיד קוראת, ידע לבטא היטב את התחושות שלי לגבי המלחמה הזאת. מה דעתכם?
 

עדכאן

New member
גם אני נוהג לקרא את האיש הזה

אני בהחלט לא מסכים עם כך שהוא בוגד, או שהוא ראוי לכינוי בוגד. לעומת זאת בפעם הזאת ובהקשר הדברים האלה לפחות, אני מסכים בהחלט עם הדרך שבה לפי עדותו נוהגת לקרא לו אשתו - 'מטומטם'.
 

NorthernStar

New member
למה אתה חושב כך?

התגובות שלו באו מהבטן, הן מאוד מאוד אמיתיות ומשקפות את הבעיה של ערביי ישראל באופן כללי, איך שהחברה הישראלית תוקעת אותם בין הפטיש לסדן.
 

yaroni61

New member
אוי אוי ממש מסכנים ערביי ישראל...

שיפסיקו לבכות תמיד , שיפסיקו לעשות הפגנות בעד פלשטין , שיפסיקו לצעוק "נסראללה יחביב תפציץ את תל אביב" ואחר כך נחשוב על אותם בני דודים , אין מקום לשתיי מדינות במדינת ישראל ערביי ישראל מזדהים יותר אם פלשטין אז שיעזבו אותנו בשקט וילכו לפלשטינה שלהם במקום לבכות. פלשטין - האוייב שלנו , מי שבעד פלשטין גם האוייב שלנו! תתחילו להכניס את זה לראש שלכם!
 

עדכאן

New member
אני מקווה שלא תכעס...

אבל מהתגובות שלי מהבטן אני נוהג להיפטר בחדר הקטן ביותר בבית... בעיתון, רצוי, וכך כנראה זה היה גם הפעם, לערב בתגובה את הראש. המאמר לא מונח לפני ולכן אינני מתכוון להיכנס פרטים. בגדול: האדון קשוע מספר לנו עד כמה (עם המון קשיים, וידיים רועדות...), הפעם הוא רוצה שהמדינה שלו תפסיד במלחמה! (איכשהו, הייתי רוצה לדעת מתי הוא רצה שהמדינה שלו תנצח במלחמה...,). הוא לא כותב כתקטיקן, הוא גם לא טוען למומחיות אסטרטגית. הוא כותב כאנטלקטואל ערבי, שבזכות מעמדו המיוחד קיבל טור בעיתון (ולטעמי - טוב שקיבל!). ככזה הוא בטוח שהפסד במלחמה יעשה טוב לדימוי העצמי של המדינה שלו (אני מקווה שלא פירשתי לא נכון, ומדובר ...במדינת ישראל). הוא גם היה מעדיף, אם זכרוני אינו מטעה אותי, שהמלחמה תעשה ב...הורדת ידיים, כדי שמי שהוא טוען שהוא חבר שלו, לא יהרג חלילה בטנק. אני מרשה לעצמי לשאול מנין לו מה בדיוק יקרה לדימוי העצמי, ולכוח ההרתעה של צהל ומדינת ישראל. ומה הפירוש המעשי של זה. האם ליבם מנהיגי החמאס שמצהירים ללא היסוס שמטרתם השמדת ישראל יתהפך עליהם והם יכריזו על אהדתם למדינת היהודים המובסת? האם החזבאללה והאיראנים העומדים מאחריהם יושיטו יד לשלום ולברית עולם ברגע שישראל תיסוג (שוב!), לקו שביתת הנשק, ואם האום יטען שכך צריך, גם מחוות שבעה? האם זו הטענה? ואם יקרה ההפך מזה? אם יתברר שהפגיעה בכוחה הממשי או התדמיתי של מדינת ישראל יעורר רק סיבוב דמים נוסף וחמור מקודמו. גם אז תרעדנה הידיים? ולסיום, על אף הרצון הכן של הכותב (אני משוכנע ), שהמלחמה תעשה בהורדת ידיים, לצערי בפועל לא רק שזה לא קרה, כנראה אין סיכוי שזה יקרה בקרוב, ולכן, החבר של המחבר נהרג בטנק, וכשם שבטוח לגמרי שגם המלחמה הבאה תתנהל בצורה דומה, בטוח גם שלא פרפורי ליבו הרגיש של הכותב ולא רעידת הידיים הכותבות לא ישיבו את האיש לתחייה. למען ההגינות אני חייב לציין, שאני בטוח שתקוותו של הכותב שמדינתו תפסיד במלחמה, לא השפיע כהו זה על תוצאותיה...
 

sela v

New member
הפחדות הערבים

האם ישראל איימה לפני שפרצה במלחמה נגד לבנון? אותו דבר גם במלחמת יום כיפור. אני מחשיב את דברי נשיא אירן כדיבורים, הרי אם באמת היה רוצה לחסל את מדינת ישראל היה שומר את זה בסוד. נניח שלא, האם ארה"ב והמערב לא מאיימים כל הזמן על אירן? האם יותר טוב להיות חבר בקריצה של ארה"ב כמו פקיסטן שיהיה לך נשק אטומי, ונניח עוד 10 שנים תהיה הפיכה והנשק יפול בידים לא רצויות? למה פה יש שתיקה? ובמקרה של אירן, שבינתיים לא ראיתי שתקפו ישירות מישהו, אלא רק בזמנו ארה"ב עזרה לעירק להלחם באירן. לא שחס וחלילה אני תומך באירן שתתקוף את ישראל או את המערב, רק שאני מאמין שמה שהשנאה של המערב את האיסלם רק מחמירה את המצב.
 

עדכאן

New member
איך ישראל הייתה יכולה לאיים על משהו

שהחזבאללה יזם? הוא הדין ביום כיפור. לא שהמקרים דומים, הרקע למלחמת יום כיפור היה כשישראל החזיקה באדמה של מצרית. לבנון? ישראל נסוגה לגבול הבינלאומי על פי דרישת האום. מישהו לא מרוצה? שיערער על ההחלטה בפני האום. בדרך כלל לערבים יש שם רוב... האסלם הקיצוני שמתגשם באירן, בחזבאללה ובחמס, הוא שמכריז על שנאה לכל מה שהוא לא אסלם. בכל ארצות המערב האסלם עולה כפורח, והמערב, למרות הטרור והפונזמטליזים האסלמי, סופג בתוכו את התרבות הזרה לו, ובתמורה הוא מקבל הרס ורצח, בלונדון, במדריד, בניו-יורק, במטוסים באוויר, בים, ביבשה ומתחת לפני האדמה. רק הפחדות? כשנשיא מדינת ענק, שיש לה צבא חמוש בנשק מודרני ושואף לנשק גרעיני מכריז על כוונתו להשמיד את ישראל, זו הפחדה...? טיפש מי שלא מפחד. טיפש גם מי שמפחד ולא נזהר! אירן תקפה ועוד איך תקפה! אירן תקפה ותוקפת מידי יום את העם האירני. בשלטון נוסח ימי הביניים, בהשלטת טרור אסלמי בתוך המדינה. וזאת בלי לקחת בחשבון את תמיכתה הגלויה בארגוני טרור בעולם ובמיוחד בחזבאללה.
 

sela v

New member
דווקא הערבים אומרים

שהאו"ם שהוא ברשות ארה"ב תומך בישראל. כנראה אף פעם שני הצדדים לא יהיו מרוצים. בסוף שני הצדדים מאבדים המון, כמו בסיפור דג הזהב.
 

NorthernStar

New member
רוב ל"ערבים" במועה"ב?

אתה חי ביקום אלטרנטיבי? כי ידוע שארה"ב כמובן (ולמרבה הצער) היא המחליטה הסופית, ואם היא לא רוצה שתתקבל החלטה נגד יקירתה ישראל, היא מונעת את זה.
 

yaroni61

New member
הסירטון שאומר הכל רעיון ענק של אישה

חזקה שלא מפחדת (תרגום בעברית בסירטון) http://www.youtube.com/watch?v=ZdhRpyhhgfs
 

עדכאן

New member
איפה ראית 'מועצת הביטחון'?

אני כתבתי באו"ם. ואם אתה כבר כותב, אז כן, גם במועצת הביטחון יש לצד הערבי רוב, אלא ששם לארה"ב יש זכות וטו, וכך נמנעות החלטות קיצוניות במיוחד.
 

NorthernStar

New member
ההחלטות היותר אופרטיביות

הרי הן תוצאת דיון במועה"ב ולא באו"ם. תראה לי בדיוק איך במועה"ב יש ל"ערבים" רוב, בבקשה. ואני מציעה לך לפחות לשים לב לג'נדר של מי שאתה מדבר אליו.
 

עדכאן

New member
הכינוי שלך לא מחייב לשון נקבה

ובכל זאת, אם העלבתי אותך אני מתנצל. נכון, במועצת הביטחון מתקבלות ההחלטות האופרטיביות, והן מחייבות החלטה פה אחד, של החברות הקבועות. ולכן לא כל ההחלטות האנטי ישראליות מתקבלות אוטומטית. יחד עם זה, אילו הן היו מתקבלות בהחלטות רוב, לישראל לא היה שם שום סיכוי.
 

NorthernStar

New member
זה בסדר, קורה

חשבתי לרגע שדיברתי על עצמי בלשון זכר...
הגדר "החלטות אנטי ישראליות", אגב.
 
ג-ד-ו-ל, כרגיל

את הספר שלו "ערבים רוקדים" קראתי לפחות שלוש פעמים, ולדעתי זה ספר חובה לכל ישראלי, גם אם לא כל הדברים ימצאו חן בעיני כל אחד. ואסיים בציטוט: "עד עכשיו אני לא מצליח להבין איך אני שמח כשאני שומע שעוד טנק של צה"ל נפגע ובו בזמן מת מפחד שהיו לי חברים בתוכו ומתכווץ כשאני רואה את התמונות ומתחתן את גילאי הנופלים". המשפט הזה פשוט מייצג אותי בצורה הטובה ביותר, אם רק מחליפים "טנק של צה"ל" ==> "מגדל בביירות". יודעים מה? הכותב הציג רמה חדשה של כנות שגם אני מרגיש כעת צורך לעמוד בה: "טנק של צה"ל" ==>"בית בנצרת"... אכן, אין ספק שהכותב דיבר אמת. עובדה - גם הידיים שלי רעדו כשכתבתי.
 

eden65

New member
למה שמישהו ישמח על פגיעה באזרחים?

בין אם הם לבנונים ובין אם ערבים-ישראלים? מילא קשוע והטנק שלו, שמסמל בשבילו מיליטריזם, אבל האורגזמה שאתה חווה מפגיעה באזרחים ערבים היא איך לומר, קצת מוקצנת.
 
"אורגזמה", לא הגזמת קצת?

ואין לי תשובה הגיונית לשאלה שלך, בין היתר כי ההרגשה הזו היא לא משהו שאני מתגאה בו, בלשון המעטה. גם סייד עצמו לא מצליח להבין או למצוא נימוק שישכנע אפילו את עצמו לגבי ההרגשה שלו. מה שהוא בעצם עושה זה להביא תגובות קיצוניות יותר מן הצד השני, שאולי יגרמו לקורא להרגיש ש"הוא לא המציא את זה". גם הוא (בדיוק כמוני, ממש כאילו אני כתבתי את הדברים) היה מעדיף שלא יהיו שום הרוגים ושאנשים לא יסבלו בשום מקום, ומתכווץ ממש כשזה מגיע לתמונות קשות של הרוגים ופצועים, גם של האוייב, אך עם זאת הוא שמח לראות ניצנים של הפסד כשמדובר בישראל. במקרה שלי זה בדיוק הפוך - אני שמח לראות את החיזבאללה מושפלים, מסתתרים במעבה האדמה ולבסוף מודים בטעותם, ומאד לא שמח להיזכר שבשביל ההפסד הזה, אנשים רבים סבלו ועדיין סובלים בצורה שקשה אפילו לתאר. מבחינתי, פגיעה של טיל חיזבאללאי בבית של מי מבני אותו עם שחש עד לרגע פגיעת הטיל הזדהות מסויימת עם אותו חיזבאללה עצמו (רק מפני שהוא נאבק בישראל השנואה), היא סמל או בעצם הוכחה, גם אם אידיוטית ובלתי הגיונית בעליל, לטירוף של הצד השני ולצדקת דרכנו. אני, אגב, לא הופתעתי כשבמהלך האינתיפאדה נשמעו מעט מאד גינויים במגזר הערבי לגבי פגיעה באזרחים ישראלים. מה שכן הפתיע אותי הוא שדווקא *פוליטיקאים* ערבים (אותם אנשים שאין להם בד"כ אינטרס לדבר מהבטן) סירבו בשיטתיות ובתוקף לגנות את הפגיעה באזרחים. כנראה שנציגי הצד השני, בניגוד אלי, דווקא התגאו באותה הרגשה לא הגיונית והתכוונו למסד ולהנציח אותה.
 

עדכאן

New member
את הדיבור מהבטן, כפי שכבר ציינתי

אני נוהג להשאיר לחדר הקטן ביותר בבית. אני מקווה שאיש לא מאמין שפוליטקאים, או לחילופין עיתונאים, 'מדברים מהבטן'. אצלהם כל מילה נשקלת ונמדדת, ואפילו (אצל העיתונאים) נספרת. אז אל תספרו לי על דיבורים מהבטן... השמחה לאיד של סייד קישוע, על אף שהיא לא ממש מפתיע, יש בה אלמנט של אכזבה עבורי. הייתי מצפה ממי שמציג עצמו כרודף שלום כרוני שלא ישכח לרגע מי תקף ועל מה תקף ומה היו תוצאות אותה תקיפה. הרעד ביידים של העיתונאי כבר חלף עבר, אבל תוצאות מעשה הדמים נשארות לתמיד.
 
למעלה