הווירטואליה שלי...
איך כמעט ולא האמנתי... נגיעה בלי מגע, יופי בלי מבט. ארוכה כל כך נראתה הדרך, וקצרה למטי מעט. הלכתי כבר בה לא פעם, בין שביליה המתפתלים... אור שראיתי בדרך... והיא ללא מילים. תלי מבוכה נעלמו... כלא היו. לא אדע למה קסמה לי דרך העיוורים... יפתה לי מכל נופי המוכרים. אלך מחייך כסומא אל האור, תמיד מתרגש, מאושר שיכור.
איך כמעט ולא האמנתי... נגיעה בלי מגע, יופי בלי מבט. ארוכה כל כך נראתה הדרך, וקצרה למטי מעט. הלכתי כבר בה לא פעם, בין שביליה המתפתלים... אור שראיתי בדרך... והיא ללא מילים. תלי מבוכה נעלמו... כלא היו. לא אדע למה קסמה לי דרך העיוורים... יפתה לי מכל נופי המוכרים. אלך מחייך כסומא אל האור, תמיד מתרגש, מאושר שיכור.