הווה

Mist2

New member
הווה

כמה נפלא הוא ההווה, וכמה נפלא שיש בידינו האפשרות להציץ לתוכו ולשהות בו.
היה לי קשה לחדור לתוכו, אך בחסר פעילות, אחיזתי בו הייתה איתנה.
היו לו מתנגדים רבים, אחד מהם ניסה למוטט את הרגע בעזרתו של גל חום אשר נוצר במרכז גופי.
מתנגד אחר החל לנתח את המתרחש, ושותפו יצר תסריטים הקשורים בעתיד דמיוני.
מעדתי, וחזרתי לתוך ההווה, מעדתי שוב וחזרתי שוב.

כאשר הוספתי פעולה, אחיזתי נחלשה; תשומת לבי זרמה אל הפעולה וההווה ואני עמו נעלמנו…
נדרשו ממני מאמצים גדולים יותר לחזור ולצעוד לצידו של ההווה.
קשה לתאר את התחושה/הרגשה/קיום בהווה, דומה הדבר לתנועה במקום, הזמן נהפך לדבר מה אחר ונראה שאינו מתקדם כלל.
ובכל זאת ישנה תנועה…ישנו אני, ישנו כאן וישנו עכשיו.
 

lightflake

New member
מוזר שאתה כותב

שכשאתה בהווה אתה קיים כ"אני"
התחושה שלי הפוכה, ככל שאני יותר בהווה, ה"אני" כאילו מתמוסס לתוכו
ואז שוב אתה מדבר על "ההווה ואני נעלמנו" ואז "נדרשו ממני מאמצים גדולים יותר לחזור..."
אבל ממי נדרשים המאמצים ? יש כאן איזו סתירה לא מובנת
 

Mist2

New member
לא בטוח שאנו מדברים על אותו ׳אני׳

אבל גם אם אנו מדברים על אותו הדבר, אין כל בעיה שישנה סתירה.
 

lightflake

New member
הכי מצחיק בסיפור הזה (לא רק שלך, של כולנו)

זה שלא באמת ניתן לצאת מההווה... זאת עצמה היא רק אשליה... איך נברח מההווה ? מה יש מלבד ההווה ?
ובכל זאת זה נראה ככה... בזכות המחשבות
המשחק המטורף של הקיום
 

Mist2

New member
זה לא עוזר לנו, שישנו רק ההווה

כל עוד אנו לא מסוגלים לחוות את ההווה.

ואני לא מאשים בכלל את המחשבות, אם האדם היה מצליח להתאזן ולתפקד בצורה שהוא מיועד לתפקד, המחשבות היו לגמרי במקום.

ובכל זאת,
"כל אדם חי רק בהווה ובזה הרגע. כל השאר או שחלף-עבר או שמוטל בספק".

מרקוס אורליוס

השאלה האם אנו באמת חיים, או שיש לנו פוטנצייל לחיות.
 

lightflake

New member
אפילו להגיד הווה זה חסר משמעות

כי זה נכנס לתוך הקטגוריות של ציר הזמן שכביכול קיים ואנו כביכול נמצאים עליו, אז אם יש עבר ועתיד יש משמעות להווה, אבל אם אין באמת ויש רק את מה שיש אז אין משמעות גם להווה, אם כרגע לדוגמה אני מתכנן את העתיד וכולי שקוע בדמיונות לגבי העתיד, אז זה בדיוק מה שיש, וזה לא פחות הווה מהווה בעל חוויה אחרת... בקיצור הכל בולשיט כשמתחילים לדבר על זה
לכן אני בעד רק לשבת ולשתוק
 

Mist2

New member
אתה יכול

אתה יכול להיות ברגע, רועש או שקט, אקטיבי או פסיבי...
ולחוות את ההווה כך או כך.

ואתה יכול גם לפספס את הרגע כאשר אתה שקט או רועש או...
ולא לחוות את ההווה.

אני יכול לנסות לחוות את הרגע ממש כעת כאשר אני מקליד הודעה זו, או שאני יכול לשקוע בתרדמת, מזוהה, הוזה וחולם.
וכך לא לשים לב לשום דבר ולפספס את ההווה.

וגם אתה כאשר ואם תקרא הודעה זו, תוכל לקרוא אותה ולהיות נוכח, או לקרוא אותה מתוך שינה עמוקה.
 
אין הווה

אם אתה אומר "זה בהווה" אז כבר התייחסת למשהו בעבר.
הרעיון של ההוה הוא כמו הרעיון של חלקיק בלתי ניתן לחלוקה- רעיון האטום של דמוקריטוס.
ככל שתחלק את החלקיקים- יתכן מאד שלא תמצא חלקיק יסודי.
הרעיון של החלקיקים האלו הוא הבסיס לאמונה בחומר (חומר = דבר העומד על עצמו, בלשון הסכוליסטיקה).
אבל כנראה שאין חומר.
וכמו שאין חומר- אין הווה. ההווה הוא החלק בזמן שאינו ניתן לחלוקה. כאשר מחלקים את הזמן- הוא מתחלק לעבר ועתיד, אז הרעיון של הווה הוא שיש חלק בזמן שאינו מתחלק, שהוא ללא עבר וללא עתיד.
וכפי שאין חומר ואין הווה, כך גם אין "אני".
הרעיון של "אני" הוא שיש ממשות פנימית בלתי ניתנת לחלוקה- אינדיווידואל.
האינדיווידואל אמור להיות החלק הפנימי שאינו תוצר של החברה וההתניות והעולם החיצוני וכ"ו
אבל ככל שתחלק את הפנימיות, תמצא רק את החברה שם.
אין אינדיוידואל! אין כזה דבר.
כל הדברים האלו- האטום, ההווה, האינדיוידואל, הם תקוות שווא, שאיכזבו ויכזיבו וכיזבו ויכזבו!
כל המאמינים בהם הם שוטים ארורים שאין להם כל סיכוי לחוכמה.
 

Mist2

New member
-->

״קשה לתאר את התחושה/הרגשה/קיום בהווה, דומה הדבר לתנועה במקום, הזמן נהפך לדבר מה אחר ונראה שאינו מתקדם כלל.״
 
אשליות פרי המחשבה שלך ותו לא

לא חשת ולא הרגשת הווה. הווה זה מושג מופשט. אי אפשר לחוש ולהרגיש מושגים מופשטים. אתה יכול לחוש ציצי ולהרגיש רעב אבל אתה לא יכול לחוש ולהרגיש את ההווה אלא רק לחשוב עליו.
ידיעת מה אתה לא יכול לעשות חשובה מאד בעולם. בלעדיה תבזבז זמן יקר באשליות.
אולי חשת והרגשת משהו.
אבל לקרוא לזה הווה- פרשנות שלך. אני חולק על פרשנותך לחלוטין.
 

Mist2

New member
אל תשליך את המגבלות שלך על כל העולם

ועוד מבלי לבדוק האם מדובר במגבלה.
 
ומדוע לא? האם נדמה לך שאתה אל?

יש לי חדשות בשבילך- מעפר באת ואל עפר תשוב. אינך אלא קוף עם קליפת מוח קידמית מפותחת. גרגר אבק ביקום. אם אתה מייחס לעצמך תכונות על טבעיות, כמו ראיה ישירה של ההווה- אז סלח לי אם אגחך. אתה משלה את עצמך.
 
אם תטען שראית את החלקיק הקטן ביותר

או אם תטען שראית את אינסוף המרחב,
או אם תטען שנעת במהירות אינסופית,
אז אומר לך שאתה פשוט משלה את עצמך.
ההווה הוא סוג של אינסוף (אינסוף חלוקה בזמן) ואי אפשר לאחוז באינסוף בידיים כמו שממששים תפוחי אדמה בשוק אלא רק לחשוב עליו, כמו שחושבים על כל מושגי האינסוף.
מי שסבור שהוא יכול לחוש את ההווה- שילך ויהיה מוכר תפוחי אדמה בשוק.
 

Mist2

New member
אפשר לודא את הדברים

לפחות חלק מהדברים.
ואפשר לדבר עליהם.
כל עוד אנו רק נדבר, נישאר ברמה של לדבר על...
העובדה שניתן לודא את הדברים, אמורה לשמח אותך, ולא להבהיל כל כך.
כל מה שצריך לעשות הוא לנסות.
 
זהו, שאי אפשר

האם אתה טוען שאפשר לוודא שהחלקיק הקטן ביותר שנמצא נכון לעכשיו הוא החלקיק הקטן ביותר באופן מוחלט?
אם כן, אתה טועה, כי זו סתם משאלת לב שלך.
עובדה שכל פעם שמצאו חלקיק שחשבו שהוא הקטן ביותר- מצאו אח"כ עוד חלקיק קטן יותר.
אין חלקיק בלתי מתחלק.
אותו דבר לגבי ה"הווה". אתה סבור שחשת את ההוה. אני טוען שלא הלכת מספיק רחוק. זה לא ההוה, זה סתם עוד מקטע זמן, ואפשר לחלק אותו.
אתה טוען ההיפך? אז תטען. המציאות תפריך אותך אז למה שאטרח?
 

Mist2

New member
ניתן לודא את הדברים

ואם לא תצליח אז לפחות ניסית.
ואפשר להמשיך להתקשקש...
 
ניתן לוודא שאתה לא יכול לוודא אותם

איך? פשוט מאד מודדים את זמן התגובה שלך.
אם זמן התגובה שלך מוגבל- זו ראיה לכך שתפיסת הזמן שלך מוגבלת, ואינך יכול לתפוס את ההווה המוחלט.
פשוט וקל.
החוויה שלך היא בתוך הזמן ולכן מוגבלת. היא לא מייצגת את המציאות המוחלטת אלא רק את הפרשנות המוטבעת במבנה הפיסיולוגי שלך.
 

Mist2

New member
על מה אתה מדבר?

מה אתה מנסה לודא האם מישהו אחר יכול לעשות משהו או לא?
תודא מה אתה עצמך יכול.
די תפסיק לפחד, קפוץ ראש...
 

neophile

New member
מה איתך אתה לא רוצה להיות סופרמן ?

חשבתי שזה מה שניטשה מקדש
 
למעלה