עישון יכול להיות בריא, כתרופה
דוגמא א´: במצרים העתיקה היו נותנים לנשים לעשן חשיש בזמן הלידה, להקל על הכאבים. בתרבויות רבות היו מכיניסם חולים במחלות מסוימות ל"חדרי עשן", כחלק מהטיפול. לא השתמשו רק בטבק אלא בצמחים שונים למחלות שונות. דוגמא ב´: עישון טבק מעורר, אם אתה עייף מאוד וצריך לנהוג ממטולה לאילת, סיגריה יכולה להשאיר אותך ער ולמנוע ממך נזק רפואי ניכר (משרד התחבורה טוען שהירדמות על ההגה עלולה להזיק לבריאותך). אבל אלה דוגמאות של שימוש מבוקר: להורדת כאבים, להגברת עירנות - כתרופה, ולא כהרגל. ואני די ספקן לגבי שתיה מרובה, טאי-צ´י או לא טאי-צ´י - אדם שהגיע לגיל 102, יש לו פשוט המון צ´י מולד וג´ינג, כלומר עמידות לפגיעות ומחלות. אתה אומר שהשתיה לא מזיקה לו? אפילו אם הוא לא מרגיש את זה, לאלכוהול יש תוצאות... יש לך תוצאות מבדיקות דם שהוא עבר לאחרונה? מה שכן, אם הוא אוכל הרבה שומן לפני שהוא שותה, זה די ינטרל את האלכוהול. אני לא אומר שהטענה הבסיסית לא נכונה, ובטוח שאני לא אומר שהמורה של חיים אינו מורה טוב; אפילו הרמב"ם כתב שאדם שעוסק בפעילות גופנית סדירה יכול לאכול כל דבר. אני פשוט חושב שיש תוצאות מצטברות, לאורך זמן, שאי-אפשר להימנע מהן; אבל אני הייתי משתכר אם רק הייתי מסתכל על הבקבוק שאחד מחברי היה "מוריד" בלי למצמץ - והוא לא עושה טאי-צ´י בכלל... אז האם זה אומר שהוא לא יסבול בעתיד מבעיות בכבד? או שהכבד שלי יותר חלש? או שלכל אחד יש רגישות שונה? או שכל התשובות נכונות? (מתכונן למבחן בסטטיסטיקה...)
