קח אתך מתנת פרידה(עד הפעם הבאה)
במקום כלשהו התאספו כל הרגשות והתכונות של בני האדם, היה להם קצת משעמם יחד, הציע השיגעון:בואו נשחק מחבואים! הסקרנות הרימה גבה, ומכיון שאינה יכולה להתאפק שאלה: מחבואים? איך משחקים את המשחק?, הסביר השגעון: אני אכסה את העיניים ואספור עד מליון, אתם תתחבאו וכאשר אגמור לספור, אחפש אתכם, ההתלהבות רקדה עם האופוריה, השמחה קפצה כל כך גבוה, שזה שיכנע את הספק, וגם את האדישות להצטרף, אך לא כולם הסכימו להשתתף: האמת העדיפה שלא להסתתר, שהרי בסופו של דבר תמיד מוצאים אותה, הגאווה אמרה שמדובר במשחק מטופש, אך מה שכנראה הפריע לה באמת היה שהרעיון לא היה שלה. אחת. שתים. שלוש. ספר השגעון, הראשונה שהסתתרה היתה העצלנות - היא הסתתרה מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה, הקנאה הסתתרה מאחרי צל ההצלחה אשר במאמצים אדירים מצאה מקום בצמרת העץ הכי גבוה. הנדיבות כמעט ולא יכלה להסתתר...כיון שכל מקום נראה לה נפלא בשביל אחת מחברותיה, לכן ויתרה עליו, מצאה סדק נסתר בגזע עץ? הזמינה את הצניעות לשכון שם, במרומי מגדל עצום החביאה את הענוה, ובעקבה מצאה מקום חלול לחכמה, וכך הלאה...בסוף מצאה מקום מתאים בקרן שמש קטנה, התשוקה והתאוה הסתתרו בלוע הר געש, והאהבה...בתוך שיח שושנים. 999,999...מליון ! סיים השגעון לספור, והחל בחיפושים, ראשונה נמצאה העצלות, רק שלושה צעדים משם. אחר כך, מצא את הספק יושב על הגדר ולא מצליח להחליט היכן להסתתר, לאחר מכן, הרעידו התשוקה והתאוה את ההר געש, וכך נמצאו, לפתע הופיעה הקנאה, וכך נמצאה גם ההצלחה, רק האהבה לא נמצאה בשום מקום..... השגעון חיפש מתחת לכל אבן...מאחורי כל עץ, בפסגות ההרים, בקניונים, בעמקים, באחו, כשעמד להתייאש, ראה שיח ורדים והחל לחפש בין ענפיו, פתאום נשמעה צעקת כאב: הקוצים פצעו את האהבה... השיגעון לא ידע מה לעשות בכדי להתנצל... בכה, התחנן, ואפילו הבטיח להתלוות לאהבה לכל מקום, ומאז אותו היום, האהבה בעוונות עיוורת, והשיגעון מלוה אותה...
אייזיק ! רבנו הקדוש אמר: "יש אמת שאסור ללכת אתה" אם 'תה לא מאמין לי שאל את מי שיודע, ואתה מאמין לו. בכל מקרה: "ואני רופא אותה".... הולך גם עליך.... להתראות.
