הודעת -הלא- מנהלת
לאור העובדה שהמנהל קצת עובר משברי זהות של המחשב שלו, החלטתי לקחת את מה שנקרא תפקיד "לא המנהלת", ולהעביר אותו רמה אחת קדימה. כן, כן, גם מי שלא כחול יכול לומר את מה שהוא רוצה -במסגרת החוק והמוסריות- על מה שהפורום הזה מייצג, לטובת אלה שיחליטו לבוא לכאן, בדיוק שהמנהל עצמו מתעסק עם חנה. חנה???? מי זו חנה. טוב, חנה אומצה על ידי המנהל ואישתו ואחיהם ואחיותיהם, חברי הפורום, כקמע הפורום הרישמי. זהו מקק לא מזוהה <או יותר נכון מקק שיש לו הגדרה, אך אני מנועה מלפרט הגדרה זו> שהביא את המנהל עצמו למה שהוא היום <חוסר פחד בכל הקשור לג´וקים ודגי כסף> אז ככה.. סטינו קצת מהנושא בשבועות האחרונים.. והגיע הזמן לפתוח דף פורום חדש. הפורום בא לעזור לנו להתמודד עם כמה מהבעיות היומיומיות.. מה כלול בבעיות אלו. הכל, מחיפוש עבודה, ועד ל.. אתם תחליטו. אנחנו , חברי הפורום, מחליטים איך הפורום הזה יהיה, כי בלעדינו, ובכן. לא יהיה פורום. כל אחד מוזמן להצטרף להביע דעותיו. תחושותיו. חששותיו. אני אביע כאן כמה מתהיות שהביאו אותנו למה שהפורום היום. אם ייפתח כאן דיון, אז יופי, אם סתם הבעתי את דעותיי ושאלותיי, אז נפלא. הכל זה בגלל שהמנהל לא יכול למחוק הודעה זו.. בעצם הוא יכול.. <משפט זה יימחק 5 שניות מרגע הקריאה שלו> אז מה עבר עלינו? מה עוד נשאר לנו לדעת? עבר המון, ויותר מזה גילינו שאין לנו מושג. מהו הפחד? איך מתמודדים איתו? האם הדכאון הוא מושג? או סגנון? מה הדרך הנכונה לטפל בו? האם חלק ממה שאנחנו , זה העובדה שאנחנו לא בעצם מבינים מה מניע אותנו? מה מניע אותנו? אילו אפשרויות יש לנו? האם אנחנו בוחרים בהן? או מהן? האם דעות שונות מלמדות אותנו? או שמה זו העובדה שאנחנו יכולים להתמודד ולהגיב אליהם בצורה המתאימה? מה גורם לנו לחייך? מה גורם לנו לצחוק? מה גורם לנו לבכות? מה גורם לנו להבין שכל רגע חשוב? איך נפעל שאותו רגע יהפוך למשהו חיובי? שאלות אלה ואחרות, היו ויהיו חלק מהפורום. תיתנו לנו ולעצמכם את ההזדמנות להכיר את עצמכם ואותנו. הדרך היחידה בה נרגיש טוב, היא אם נפעל ככה. הרשו להביע כאן את געגועיי לאלה שחשבו שהדרך שלהם להרגשה טובה היא פשוט לא להיות כאן. עדיין במחשבותיי ותהיותיי. במיוחד לאור שגם ממה שכתבתם למדתי הרבה. ואסיים בתרגום חופשי של השיר SUNSCREEN אותו תרגמתי בשביל רחל- נשמה <והמון זמן חיפשתי את המילים, אז תודה לה על שמצאה אותם> גבירותיי ורבותיי של כיתת 99´ <עכשיו כבר 01´> שימו קרם הגנה. אם הייתי יכול להציע לכם רק טיפ אחד לעתיד, קרם הגנה היה זה. התועלות לזמן הארוך של קרם ההגנה הוכחו על ידי מדענים, בעוד שלשאר העצות שלי אין בסיס יותר מהימן מאשר הנסיון המפותל האישי שלי . אני אוותר על העצה הזו עכשיו. תהנו מהכוח והיופי של הנעורים שלכם. בעצם, לא משנה. אתם לא תבינו את הכוח והיופי של הנעורים שלכם עד שהם ינבלו. אבל ביטחו בי, בעוד 20 שנה, אתם תסתכלו אחורה על תמונות שלכם ותיזכרו בדרך שלא נתפסת כרגע כמה אפשרויות נצבות בפניכם וכמה נהדרים באמת נראיתם. אתם לא שמנים כמו שאתם מדמיינים. אל תדאגו בקשר לעתיד. או תדאגו אבל תדעו שדאגה היא יעילה כמו לנסות לפתור משוואה אלגברית על ידי לעיסת מסטיק. הבעיות האמיתיות בחייכם עלולות להיות אלה שמעולם לא חלפו במחשבותיכם הדואגות. מהסוג אשר מעוור אתכם ב4 אחה"צ באיזשהו יום שלישי עצל. עשו דבר אחד שמפחיד אתכם כל יום. תשירו. אל תהיו פזיזים עם רגשות של אחרים. אל תסכימו שאחרים יהיו פזיזים עם שלכם. השתמשו בחוט דנטלי. אל תבזבזו זמנכם בקנאה. לפעמים אתם מקדימה, לפעמים אתם מאחור. המרוץ הוא ארוך ובסוף, הוא רק עם עצמך. זיכרו מחמאות אשר קיבלתם. תשכחו את העלבונות. אם הצלחתם בכך, ספרו לי איך. שימרו את מכתבי האהבה הישנים שלכם. זירקו את חשבונות הבנק הישנים שלכם. תתמתחו. אל תרגישו אשם אם אתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות עם חייכם. האנשים מעניינים ביותר שאני מכיר לא ידעו מה הם רוצים לעשות בגיל 22, כמה מהאנשים המעניינים ביותר בגילאי ה40 עדיין לא. השיגו הרבה סידן. תהיו נחמדים לברכיים שלכם. תתגעגעו אליהם כשהם ישחקו. אולי תתחתנו, אולי לא. אולי יהיו לכם ילדים, אולי לא. אולי תתגרשו בגיל 40, אולי תרקדו את "התרנגולת המשוגעת" ביום הנישואין ה75 שלכם. לא משנה מה תעשו, אל תברכו עצמכם יותר מדי, או תגערו בעצמכם מצד שני. הבחירות שלכם הן חצי הזדמנויות. כמו גם של כל האחרים. תהנו מגופכם. עשו שימוש בו בכל צורה אפשרית. אל תחששו ממנו, או ממה שאחרים חושבים עליו. הוא המכשיר הנהדר ביותר מכל אלה שיהיו לכם אי פעם. ריקדו, אפילו אם אין לכם מקום לעשות זאת, אלא בסלון שלכם. קיראו את ההוראות, אפילו אם אתם לא פועלים לפיהם. אל תקראו מגזיני יופי. הם רק יגרמו לכם להרגיש מכוערים. תלמדו להכיר את הוריכם. אתם לעולם לא מכירים אותם, עד שהם הולכים לעד. תהיו נחמדים לאחים והאחיות שלכם. הם הקשר הטוב ביותר לעברכם, וקרוב לוודאי האנשים שישארו איתכם בעתיד. תבינו שחברים באים והולכים, אבל רק בכמה יקרים אתם צריכים להחזיק. עיבדו קשה לגשר על פערי המרחק וסגנון החיים, בגלל שככל שאתם מזדקנים, אתם יותר צריכים את אלה שהכירו אתכם כשהייתם צעירים. חיו בניו יורק פעם אחת, אך עיזבו לפני שהיא מקשיחה אתכם. חיו בצפון קליפורניה פעם אחת, אך עיזבו לפני שהיא מרככת אתכם. טיילו. קבלו כמה עובדות בלתי נמנעות: מחירים יעלו. פוליטיקאים יפלרטטו. גם אתם תזדקנו. וכשזה יקרה, אתם תפנטזו על כך שכאשר אתה הייתם צעירים, המחירים היו סבירים, הפוליטיקאים היו אצילים, והצעירים כיבדו את המבוגרים. כיבדו את המבוגרים. אל תצפו מאחרים שיתמכו בכם. אולי יש לכם תוכנית חיסכון. אולי יהיה לכם בני זוג עשירים אבל אי אפשר לדעת מתי כל אחד מהם אולי יעלם. אל תתעסקו יותר מדי עם שיערכם, או כאשר תהיו בני 40, תיראו כבני 85. תיזהרו מהעצות אותם אתם מקבלים, אך תהיו סבלניים לאלה שמספקים אותם. עצה היא סוג של נוסטלגיה. לוותר עליה היא דרך בה דגים את העבר מהאשפה, מנקים אותו, צובעים את החלקים המכוערים, וממחזרים אותו בעבור יותר ממה שהוא שווה. אבל סימכו עליי בעניין קרם ההגנה. בברכה, קיפודת ים חברת פורום "להרגיש טוב!"
לאור העובדה שהמנהל קצת עובר משברי זהות של המחשב שלו, החלטתי לקחת את מה שנקרא תפקיד "לא המנהלת", ולהעביר אותו רמה אחת קדימה. כן, כן, גם מי שלא כחול יכול לומר את מה שהוא רוצה -במסגרת החוק והמוסריות- על מה שהפורום הזה מייצג, לטובת אלה שיחליטו לבוא לכאן, בדיוק שהמנהל עצמו מתעסק עם חנה. חנה???? מי זו חנה. טוב, חנה אומצה על ידי המנהל ואישתו ואחיהם ואחיותיהם, חברי הפורום, כקמע הפורום הרישמי. זהו מקק לא מזוהה <או יותר נכון מקק שיש לו הגדרה, אך אני מנועה מלפרט הגדרה זו> שהביא את המנהל עצמו למה שהוא היום <חוסר פחד בכל הקשור לג´וקים ודגי כסף> אז ככה.. סטינו קצת מהנושא בשבועות האחרונים.. והגיע הזמן לפתוח דף פורום חדש. הפורום בא לעזור לנו להתמודד עם כמה מהבעיות היומיומיות.. מה כלול בבעיות אלו. הכל, מחיפוש עבודה, ועד ל.. אתם תחליטו. אנחנו , חברי הפורום, מחליטים איך הפורום הזה יהיה, כי בלעדינו, ובכן. לא יהיה פורום. כל אחד מוזמן להצטרף להביע דעותיו. תחושותיו. חששותיו. אני אביע כאן כמה מתהיות שהביאו אותנו למה שהפורום היום. אם ייפתח כאן דיון, אז יופי, אם סתם הבעתי את דעותיי ושאלותיי, אז נפלא. הכל זה בגלל שהמנהל לא יכול למחוק הודעה זו.. בעצם הוא יכול.. <משפט זה יימחק 5 שניות מרגע הקריאה שלו> אז מה עבר עלינו? מה עוד נשאר לנו לדעת? עבר המון, ויותר מזה גילינו שאין לנו מושג. מהו הפחד? איך מתמודדים איתו? האם הדכאון הוא מושג? או סגנון? מה הדרך הנכונה לטפל בו? האם חלק ממה שאנחנו , זה העובדה שאנחנו לא בעצם מבינים מה מניע אותנו? מה מניע אותנו? אילו אפשרויות יש לנו? האם אנחנו בוחרים בהן? או מהן? האם דעות שונות מלמדות אותנו? או שמה זו העובדה שאנחנו יכולים להתמודד ולהגיב אליהם בצורה המתאימה? מה גורם לנו לחייך? מה גורם לנו לצחוק? מה גורם לנו לבכות? מה גורם לנו להבין שכל רגע חשוב? איך נפעל שאותו רגע יהפוך למשהו חיובי? שאלות אלה ואחרות, היו ויהיו חלק מהפורום. תיתנו לנו ולעצמכם את ההזדמנות להכיר את עצמכם ואותנו. הדרך היחידה בה נרגיש טוב, היא אם נפעל ככה. הרשו להביע כאן את געגועיי לאלה שחשבו שהדרך שלהם להרגשה טובה היא פשוט לא להיות כאן. עדיין במחשבותיי ותהיותיי. במיוחד לאור שגם ממה שכתבתם למדתי הרבה. ואסיים בתרגום חופשי של השיר SUNSCREEN אותו תרגמתי בשביל רחל- נשמה <והמון זמן חיפשתי את המילים, אז תודה לה על שמצאה אותם> גבירותיי ורבותיי של כיתת 99´ <עכשיו כבר 01´> שימו קרם הגנה. אם הייתי יכול להציע לכם רק טיפ אחד לעתיד, קרם הגנה היה זה. התועלות לזמן הארוך של קרם ההגנה הוכחו על ידי מדענים, בעוד שלשאר העצות שלי אין בסיס יותר מהימן מאשר הנסיון המפותל האישי שלי . אני אוותר על העצה הזו עכשיו. תהנו מהכוח והיופי של הנעורים שלכם. בעצם, לא משנה. אתם לא תבינו את הכוח והיופי של הנעורים שלכם עד שהם ינבלו. אבל ביטחו בי, בעוד 20 שנה, אתם תסתכלו אחורה על תמונות שלכם ותיזכרו בדרך שלא נתפסת כרגע כמה אפשרויות נצבות בפניכם וכמה נהדרים באמת נראיתם. אתם לא שמנים כמו שאתם מדמיינים. אל תדאגו בקשר לעתיד. או תדאגו אבל תדעו שדאגה היא יעילה כמו לנסות לפתור משוואה אלגברית על ידי לעיסת מסטיק. הבעיות האמיתיות בחייכם עלולות להיות אלה שמעולם לא חלפו במחשבותיכם הדואגות. מהסוג אשר מעוור אתכם ב4 אחה"צ באיזשהו יום שלישי עצל. עשו דבר אחד שמפחיד אתכם כל יום. תשירו. אל תהיו פזיזים עם רגשות של אחרים. אל תסכימו שאחרים יהיו פזיזים עם שלכם. השתמשו בחוט דנטלי. אל תבזבזו זמנכם בקנאה. לפעמים אתם מקדימה, לפעמים אתם מאחור. המרוץ הוא ארוך ובסוף, הוא רק עם עצמך. זיכרו מחמאות אשר קיבלתם. תשכחו את העלבונות. אם הצלחתם בכך, ספרו לי איך. שימרו את מכתבי האהבה הישנים שלכם. זירקו את חשבונות הבנק הישנים שלכם. תתמתחו. אל תרגישו אשם אם אתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות עם חייכם. האנשים מעניינים ביותר שאני מכיר לא ידעו מה הם רוצים לעשות בגיל 22, כמה מהאנשים המעניינים ביותר בגילאי ה40 עדיין לא. השיגו הרבה סידן. תהיו נחמדים לברכיים שלכם. תתגעגעו אליהם כשהם ישחקו. אולי תתחתנו, אולי לא. אולי יהיו לכם ילדים, אולי לא. אולי תתגרשו בגיל 40, אולי תרקדו את "התרנגולת המשוגעת" ביום הנישואין ה75 שלכם. לא משנה מה תעשו, אל תברכו עצמכם יותר מדי, או תגערו בעצמכם מצד שני. הבחירות שלכם הן חצי הזדמנויות. כמו גם של כל האחרים. תהנו מגופכם. עשו שימוש בו בכל צורה אפשרית. אל תחששו ממנו, או ממה שאחרים חושבים עליו. הוא המכשיר הנהדר ביותר מכל אלה שיהיו לכם אי פעם. ריקדו, אפילו אם אין לכם מקום לעשות זאת, אלא בסלון שלכם. קיראו את ההוראות, אפילו אם אתם לא פועלים לפיהם. אל תקראו מגזיני יופי. הם רק יגרמו לכם להרגיש מכוערים. תלמדו להכיר את הוריכם. אתם לעולם לא מכירים אותם, עד שהם הולכים לעד. תהיו נחמדים לאחים והאחיות שלכם. הם הקשר הטוב ביותר לעברכם, וקרוב לוודאי האנשים שישארו איתכם בעתיד. תבינו שחברים באים והולכים, אבל רק בכמה יקרים אתם צריכים להחזיק. עיבדו קשה לגשר על פערי המרחק וסגנון החיים, בגלל שככל שאתם מזדקנים, אתם יותר צריכים את אלה שהכירו אתכם כשהייתם צעירים. חיו בניו יורק פעם אחת, אך עיזבו לפני שהיא מקשיחה אתכם. חיו בצפון קליפורניה פעם אחת, אך עיזבו לפני שהיא מרככת אתכם. טיילו. קבלו כמה עובדות בלתי נמנעות: מחירים יעלו. פוליטיקאים יפלרטטו. גם אתם תזדקנו. וכשזה יקרה, אתם תפנטזו על כך שכאשר אתה הייתם צעירים, המחירים היו סבירים, הפוליטיקאים היו אצילים, והצעירים כיבדו את המבוגרים. כיבדו את המבוגרים. אל תצפו מאחרים שיתמכו בכם. אולי יש לכם תוכנית חיסכון. אולי יהיה לכם בני זוג עשירים אבל אי אפשר לדעת מתי כל אחד מהם אולי יעלם. אל תתעסקו יותר מדי עם שיערכם, או כאשר תהיו בני 40, תיראו כבני 85. תיזהרו מהעצות אותם אתם מקבלים, אך תהיו סבלניים לאלה שמספקים אותם. עצה היא סוג של נוסטלגיה. לוותר עליה היא דרך בה דגים את העבר מהאשפה, מנקים אותו, צובעים את החלקים המכוערים, וממחזרים אותו בעבור יותר ממה שהוא שווה. אבל סימכו עליי בעניין קרם ההגנה. בברכה, קיפודת ים חברת פורום "להרגיש טוב!"
