הודעה על סרט:
ביום שני, 12.9 (סביר להניח שיהיו שידורים חוזרים, אבל אין לי את העיתון המתאים), בשעה 21:35, ישודר בערוץ 8 הסרט "לחיות עם ADHD". מכאן והלאה אני מעתיקה את אשר כתוב בעיתון: "עבור רופאים מסויימים הפרעת קשב וריכוז היא פשוט שם נרדף להורות גרועה. תנסו להגיד את זה למשפחת פישר - שבה שניים מהילדים, כמו גם האם, סובלים מהתופעה. סרט זה מציג, בלי לטייח ובלי להסתיר, כיצד נראים חייהן של משפחות המתמודדות עם ADHD. ילדי הפישרים הם דווקא ילדים נבונים ובעלי יכולות גבוהות, אבל הם פשוט לא מסוגלים להתרכז. ההשלכות, עבור כל המעורבים, קשות ומתסכלות - מכישלונות בלימודים ועד בידוד חברתי ודיכאון. אמם, שסובלת אף היא מאותה הבעיה, נשבעה שילדיה לא יעברו לעולם את הסבל שהיא עברה לאורך כל אותן שנים שבהן איש לא האמין לה שזה לא שהיא לא רוצה, היא פשוט לא יכולה. בזמן שמשפחת פישר מנסה לעזור לילדיה בוחן הסרט את הטיפול הרווח והנתון במחלוקת להפרעות קשב וריכוז, ריטלין. ריטלין הוא למעשה אמפתמין חזק ביותר. אבל כיתות שלמות בבתי ספר יסודיים בארצות הברית וברחבי העולם נוטלות אותו באופן קבוע. האם הריטלין מחולק בנדיבות רבה מדי או שמא הוא הדבר היחיד שמאפשר חיים נורמליים בבתים עם ילדים שסובלים מהתופעה?"
ביום שני, 12.9 (סביר להניח שיהיו שידורים חוזרים, אבל אין לי את העיתון המתאים), בשעה 21:35, ישודר בערוץ 8 הסרט "לחיות עם ADHD". מכאן והלאה אני מעתיקה את אשר כתוב בעיתון: "עבור רופאים מסויימים הפרעת קשב וריכוז היא פשוט שם נרדף להורות גרועה. תנסו להגיד את זה למשפחת פישר - שבה שניים מהילדים, כמו גם האם, סובלים מהתופעה. סרט זה מציג, בלי לטייח ובלי להסתיר, כיצד נראים חייהן של משפחות המתמודדות עם ADHD. ילדי הפישרים הם דווקא ילדים נבונים ובעלי יכולות גבוהות, אבל הם פשוט לא מסוגלים להתרכז. ההשלכות, עבור כל המעורבים, קשות ומתסכלות - מכישלונות בלימודים ועד בידוד חברתי ודיכאון. אמם, שסובלת אף היא מאותה הבעיה, נשבעה שילדיה לא יעברו לעולם את הסבל שהיא עברה לאורך כל אותן שנים שבהן איש לא האמין לה שזה לא שהיא לא רוצה, היא פשוט לא יכולה. בזמן שמשפחת פישר מנסה לעזור לילדיה בוחן הסרט את הטיפול הרווח והנתון במחלוקת להפרעות קשב וריכוז, ריטלין. ריטלין הוא למעשה אמפתמין חזק ביותר. אבל כיתות שלמות בבתי ספר יסודיים בארצות הברית וברחבי העולם נוטלות אותו באופן קבוע. האם הריטלין מחולק בנדיבות רבה מדי או שמא הוא הדבר היחיד שמאפשר חיים נורמליים בבתים עם ילדים שסובלים מהתופעה?"