מממ...
בדיוק השבוע ביום השואה היתה לנו פגישה במחנה עם מעפילי מבצע "מייקלברג", היו שם 13 איש שנשארו מ50 שיצאו בטיסה מאיטליה ליבניאל. מבצע "מייקלברג" כלל בסך הכל שלוש טיסות שיצאו אחת מאיטליה ושתיים מעיראק. ההעפלה האוירית הביאה 250 מעפילים לארץ, כולם בהצלחה מלאה, אבל היו קצת בעיות עם זה. דבר ראשון זה היה ממש יקר- 20,000$ לטיסה (בטיסה מאיטליה כשנחתו ביבניאל, פעיל ההעפלה שנתן את הכסף לטייסים היה אבא של נעמי שמר), דבר שני זה היה מאוד מסוכן ודבר שלישי הטייסים היו קצת בעייתים, בעצם מאוד בעייתים- הם היו שיכורים. כשיצאה הטיסה מאיטליה פירסמו בעיתונות האיטלקית שפאשיסטיים ברחו במטוס לדרום אמריקה. עד השעה המיועדת של הטיסה הילדים לא ידעו שהם הולכים לעלות לארץ במטוס, הם היו חלק מעשרות אלפי ניצולי השואה שחיכו לבואה של אוניה. ואז המדריך אסף אותם, את כל קבוצת "השומר הצעיר" ואמר להם שהם צריכים לבחור 20 מתוכם שיעלו לארץ עכשיו. את 30 המקומות האחרים נתנו לתנועות נוער אחרות: גורדוניה, דרור הבונים וכו'. הם אומרים שזה היה הקטע הקשה ביותר: לבחור מי יעלה ומי ישאר. אחים הופרדו שם בידיעה ששבוע אחר כך המטוס יגיע שוב. המטוס מעולם לא חזר בחזרה לאירופה ושאר חברי הקבוצה שלהם (שנקראה "להבת חביבה") עלו באוניות יותר מאוחר. המטוס נחת בשדה תעופה ישן שכבר לא היה פעיל והוא לא עצר את תנועת הגלגלים אלא האט עד כמה שיכל וכולם קפצו פנימה, היו שם שני אנשים שאת אלה האיטיים יותר פשוט תפסו וזרקו אותם כמו שקי תפוחי אדמה לתוך המטוס. הם מספרים שבכלל לא היתה להם התרגשות מהטיסה הם התרגשו רק מזה שהם עולים לארץ, היה להם נורא קר והם לא יכלו ללכת לשירותים. ואז הם נחתו ביבניאל ומהר מהר פיזרו אותם בקיבוצים בסביבה. הסיפור הזה הוא אחד מיני אלפים שקשורים להעפלה ונכון שהדבר הראשון שעולה לנו בראש על העפלה זה אוניה אבל בשביל זה אנחנו כאן (ז"א המחנה) בשביל לספר ולספר ולספר . מקוה שחידשתי לך... נעה