הודעה ללא פואנטה
unless אני אפתיע את עצמי בטירוף, ובסוף אני אמצא את עצמי חותמת על הודעה שכוללת התפלספויות חשובות וניתוח מעמיק של מהות החיים, להודעה הזו אין פואנטה. בעצם, נראה לי שהסיבה היחידה שאני כותבת אותה בכלל זה כדי לתרץ לעצמי למה אני לא עושה את ה fucking עבודה בהיסטוריה שאמורה להיות מוגשת (בחלקה, לא כולה, אני לא עד כדי כך מפגרת) למחר ועדיין לא התחלתי אותה. אז אני שואלת את עצמי, what the fuck אני עושה מול המחשב המז***ן עם האינטרנט העוד יותר מז***ן (דרך אגב - לא מומלץ להתפתות לאנשים מערוצי זהב שמתקשרים באמצע שאתה נמצא בחופשה משפחתית באילת ומציעים הצעה שאי אפשר לסרב לה - אינטרנט חינם לשנה. אני יודעת שזה מפתה, אני יודעת שזה כיף, אני יודעת שזה אחלה - אבל אזהרה - זה גורם להתמכרויות קשות. התמכרויות חמורות. למחשב, לאינטרנט, לאייסי קקי ולפורומים. זה אולי מסביר את העובדה שאני בפורום הזה במקום לחפש חומר לעבודה בהיסטוריה). אני??? מכורה לאינטרנט??? מה פתאום!!! אני בחיים לא אתמכר לדבר הזה... עד לפני ההצעה הנורא מפתה מערוצי זהב בכלל פחדתי מהאינטרנט ועכשיו התמכרות? לאאא. מה פתאום. זה שאני מתכננן את סדר היום שלי לפי המחשב זה לא התמכרות... נכון?????? (או שלא...) ושוב אני מוצאת את עצמי תוהה, מה לעזאזל אני עושה??? מחר הגשה. עבודה לבגרות. כאילו wow כאילו שיואו כאילו נא להרגע אני צפונית אני סנובית כאילו דההההה. חוץ מזה, גיליתי בדיוק אתמול שבונים לי על הדשא! זה הדשא שבו היינו משחקים כל ילדי השניים וחצי בניינים של השכונה המקופחת שלי במשך כל הילדות (העשוקה ממילא) שלי! ועכשיו הכל הרוס! עמדתי שם ורציתי.. לבכות? לא... לצרוח? גם לא... אין לי את המלה... דשא מסכן איך הרסו אותך... אז שורה דומיה לזכר הדשא שלי - - זהו. מי שקרא עד כאן, מגיע לו ח"ח. מי שקרא עד כאן ולא נרדם באמצע, מגיע לו ח"ח גדול . מי שקרא עד כאן ואפילו עניין אותו קצת, בהחלט מגיע לו חמ"ח ואפילו אולי אולי פרס סמלי ממני. מוסר ההשכל: לעולם אל תשים אשכים של פיל במיץ תפוזים. שיהיה לכולכם חג חנוכה שמח!!!
noopi המשועממת קלות.
unless אני אפתיע את עצמי בטירוף, ובסוף אני אמצא את עצמי חותמת על הודעה שכוללת התפלספויות חשובות וניתוח מעמיק של מהות החיים, להודעה הזו אין פואנטה. בעצם, נראה לי שהסיבה היחידה שאני כותבת אותה בכלל זה כדי לתרץ לעצמי למה אני לא עושה את ה fucking עבודה בהיסטוריה שאמורה להיות מוגשת (בחלקה, לא כולה, אני לא עד כדי כך מפגרת) למחר ועדיין לא התחלתי אותה. אז אני שואלת את עצמי, what the fuck אני עושה מול המחשב המז***ן עם האינטרנט העוד יותר מז***ן (דרך אגב - לא מומלץ להתפתות לאנשים מערוצי זהב שמתקשרים באמצע שאתה נמצא בחופשה משפחתית באילת ומציעים הצעה שאי אפשר לסרב לה - אינטרנט חינם לשנה. אני יודעת שזה מפתה, אני יודעת שזה כיף, אני יודעת שזה אחלה - אבל אזהרה - זה גורם להתמכרויות קשות. התמכרויות חמורות. למחשב, לאינטרנט, לאייסי קקי ולפורומים. זה אולי מסביר את העובדה שאני בפורום הזה במקום לחפש חומר לעבודה בהיסטוריה). אני??? מכורה לאינטרנט??? מה פתאום!!! אני בחיים לא אתמכר לדבר הזה... עד לפני ההצעה הנורא מפתה מערוצי זהב בכלל פחדתי מהאינטרנט ועכשיו התמכרות? לאאא. מה פתאום. זה שאני מתכננן את סדר היום שלי לפי המחשב זה לא התמכרות... נכון?????? (או שלא...) ושוב אני מוצאת את עצמי תוהה, מה לעזאזל אני עושה??? מחר הגשה. עבודה לבגרות. כאילו wow כאילו שיואו כאילו נא להרגע אני צפונית אני סנובית כאילו דההההה. חוץ מזה, גיליתי בדיוק אתמול שבונים לי על הדשא! זה הדשא שבו היינו משחקים כל ילדי השניים וחצי בניינים של השכונה המקופחת שלי במשך כל הילדות (העשוקה ממילא) שלי! ועכשיו הכל הרוס! עמדתי שם ורציתי.. לבכות? לא... לצרוח? גם לא... אין לי את המלה... דשא מסכן איך הרסו אותך... אז שורה דומיה לזכר הדשא שלי - - זהו. מי שקרא עד כאן, מגיע לו ח"ח. מי שקרא עד כאן ולא נרדם באמצע, מגיע לו ח"ח גדול . מי שקרא עד כאן ואפילו עניין אותו קצת, בהחלט מגיע לו חמ"ח ואפילו אולי אולי פרס סמלי ממני. מוסר ההשכל: לעולם אל תשים אשכים של פיל במיץ תפוזים. שיהיה לכולכם חג חנוכה שמח!!!
