רווח מלים - כפרמטר של כושר שפוט
רווח המלה מאפשר למדוד ולהתחקות אחר יכולתו של פלוני לשפוט ולהחליט תוך התנתקות נחוצה מ ´האני´ שלו. לרבות נטרול והשפעה של רשמים וויזואליים ( גברת עם הופעה כזו לבטח זנזונת, עברין גס וצעקני, אנס מתועב ), הזדהות אישית עם צד מסויים, העדפה חברתית רגשית, קירבה רעיונית, מין ומוצא, זיקה מקצועית או כלכלית שעלולה להטות את הכף לטובת שפוט ותוצאה מסויימים, והשפעת התקשורת ודעת הקהל בעד/נגד פלוני. צמצום הרווח מגביר במינון אופייני לאותו ´מצמצם´ את השפעת ´האני´ על הנ"ל. דעות קדומות, תפיסה מסויימת, קנה מדה אישי עד כמה הדבר לא תקין/נורא וכד´, כל אלה מקשים על הבחנות מדוייקות ופרופורציונליות של המקרה הספציפי ואף נוטה לשייך ולשדך מקרה שלפניו לתוך דגם ותבנית שמספקים פתרון מוכן מהארון. אך ייתכנו דברים הרבה יותר בעיתיים כגון שופט, שבגלל שהוא כועס על צד בלתי ממושמע, או שיש לו חשבון אישי עם אותו עו"ד, ישפוט לרעת לקוחו של אותו עו"ד. עקביות ואחידות ברווח הגדול מאפיינת טפוס רציונלי של אדם ששפוטו נשען ונמדד על פי עובדות ופרמטרים לגופו של ענין, תוך השפעה זניחה של האלמנטים האחרים. התחקות אחר עקביות הרווח מאפשרת להעריך עד כמה הנ"ל מסוגל להתמיד בכך, או שמא יתבררו תנודות והצרויות שילמדו על השפעות כגון אלה שתוארו לעיל, שהוא כשל בנטרולם. שעור הסטיות ישקפו עד כמה ההשפעות שוליות, כמעט טבעיות, או שמא בעייתיות. יכול פלוני להתרגז על מישהו ולקבל הכרעה מתוך כעסו באובדן פרופורציות, כהכרעה רגעית של טבע רתחני חם שמסתתר בו, אך זה אירוע נדיר אצלו, ויכול אחד אחר, נניח מבית הדין הרבני להיות שפוט באופן עקבי לטובת הגברים ונגד הנשים ואז שפוטו לוקה ב חד צדדיות כמעט לאורך כל הדרך. אם כתוצאה מחוסר הערכה וסימפטיה לאדם וצד מסויים, שמגלם באישיותו תכונות שהוא רגיש להן ( אולי גם הוא כזה, או אולי נפגע מאדם כזה ) שונא אותן, בז להן, וכתוצאה מכך תהיה הטיה בשפוטו והכרעתו לרעת/לטובת אחד הצדדים - זה לבטח מנמיך את רמתו ואיכויותיו כשופט. כאן חשוב לציין שיש גם מתקני חולשות בעצמם או מעמידי פנים שמרחיקים את הרווח בנסותם לשוות לעצמם שפוט מאוזן מתקרב לאידיאלי, הכל כאילו עניני, מקצועי, עקרוני ללא נגיעה לאינטרס אישי, מעמד ורייטינג. קירבה ברווח מאפשרת לאותו שופט לראות גם צדדים חברתיים ורגשיים, להתרשם באופן בלתי אמצעי ופחות לוגי ממי שנמצא מולו, ומהסטואציה ולא להתמקד רק באלומת האור העובדתית ובנוסח היבש של החוק. גם כאן ניתן למצוא שופטים עם תערובת כזו, שמבחינה נפשית ורגשית הם מסתכלים כבני אדם, מזדהים, מתרשמים, אך מבחינה מקצועית הם מחייבים עצמם להרחקה ובסופו של דבר מחליטים על פי מסכת הראיות, אך בהחלט מתלבטים וכואבים את החלטתם. עודף אחידות ברווח גדול/מופרז יחזק את הזיקה להגיון וקריטריונים בלי אינטלגנציה רגשית, אינטואיציה, התרשמות ישירה ושקלול של הרקע וההשלכות שמעבר לפן המשפטי. כאן יהיה ההבדל בין שופט רציני אך פורמליסט, לבין שופט חכם ורגיש. זה נכון לגבי שופט אך באותה מדה גם לגבי גרפולוג. חשוב לציין שכל פרשנות חייבת להיתמך באלמנטים נוספים מכתב היד. למתענינים בתורת הפוטנציות של אודם, ניתן למצוא השפעות של הפוטנציות השונות ברווחי המלים ועל השפוט. כגון רווח מורחק שמאפיין את פוטנציה ד´, מוצר בשל השפעה של ח´ או ג´, או רווח מורחק של ה´ שמוצר תוך נסיון לראות דברים שמעבר להגדרות ומשוואה מתימטית ( ב´ ), תוך נסיון לחזק ולקרב את התפיסה האנושית רגשית לתוך החלטותיו, ולצאת מתוך קונכיה לוגית מנותקת מנסיבות הזמן והמקום. וסליחה על טקסט תאורטי נטול דוגמאות ממחישות, ושום דבר שנכתב לא מחייב איש ומשקף את דעתי שלי. שבת שלום אריק.