הודעה חשובה ......

[אסתי123]

רפואה קונבנציונלית- אלטרנטיבית

לדוד זה בדיוק מה שאמרתי. רפואה אלטרנטיבית נפלאה, לא בכל מיקרה ולא בכל מצב!!! אני כקינסיולוגית מכירה ומודעת לחלוטין למיגבלות ולנזקים של הרפואה הקונבנציונלית ולמרות הכל, אני בהחלט מפנה אנשים לבדיקות וטיפולים קונבנציונליים במיקרה הצורך. לגבי הסכרת- מענין לבדוק את הנערה לאחר חודש. גם לי היה מיקרה מופלא של טיפול בפסוריאזיס. טיפולתי באישה טיפול אחד והפסוריאזיס- לאחר טיפול אחד נעלם. ממש קסם- נכון? כל הקשקשת נפלה וצמח עור ורוד חדש. האישה הימשיכה בטיפולים ולאט לאט, ובהדרגה, חזר הכל. נפלאות דרכי המוח האנושי. אם אני הייתי מגיעה לטיפול אחרי הפציעה למאיה, יש להניח שלא הייתי היום איתכם. כמחוסרת הכרה, הרי אין לי שמחת חיים ואז מה הטעם בחיי ועוד ועוד.... כמובן שהיה לי שיעור שהייתי אמורה ללמוד מן המיקרה, ותאמינו לי שלמדתי אותו, אבל קודם כל עלי לחיות!!!!!! עוד סיפור שקרה לא לי אלא לקוליגה שטיפל בנערה בת 14, ולאחר טיפול אחד הגיע למסקנה שהיא חייבת לעבור צילום ראש ובאמת התגלה גידול בראש והנערה נותחה מאוד מהר. למאיה- עיצה ידידותית, סדרי לך ביטוח. הגישה הזאת של "אני ואפסי" לא רצויה. הרי אינך רוצה להזיק חס וחליליה למטופליך.

 

[דוד כפרי]

דרך אגב, כתבת שאצל אחיך נמצאו

3 חסימות בלב - האם למצב כזה יש טיפול ברפואה אלטרנטיבית? אם אחיך היה מקבל דום לב, האם לא היית קוראת למגן-דוד אדום? האם בכלל היתה דרך לזהות מה הבעיה ממנה אחיך סבל, בלי מיפוי לב? (סליחה שאני נכנס לתחום כל-כך אישי, אבל זו דוגמא שאת העלית)

 

[m_katzmann]

חסימה בלב

הלב של אחי חסום. הוא לא מרשה לשום דבר לגעת בו. הוא לא מרשה לשום דבר לצאת ממנו. הוא נפגע כל כך במשך השנים ולא הצליח/רצה להוציא את הדברים החוצה. הוא פחד. פחד לאבד. וכל זמן שהוא לא יטפל בפחד הזה לאבד, אז הוא יוכל לעשות ניתוח בפרוסטטה, וניתוח בלב ומי יודע עוד איזה ניתוחים אחרים מצפים לו בעתיד, כי החסימה הרגשית גורמת לגוף להתכווץ ופתיחה של החסימה הזאת תשחרר אותו. האם היתה דרך לזהות מהי הבעיה - בהחלט כן. טיפול בכליות, טיפול בטחול, שינוי אורח חיים, חשיבה חיובית, התאמת מזון, צמחי מרפא, תמציות באך, תרגילים לשחרור הקבעון וכמובן טיפול רגשי. אבל אחי לא היה מגיע לטיפול ברפואה האלטרנטיבית, כי הוא לא האמין בה. ועם כל הרצון שלי לטפל בו הגוף שלו לא נתן לי. אז שנה לאחר הניתוח והוא כבר הספיק ליפול ולשבור את הצלעות, לסבול מקוצר נשימה, מכאבי גב שלא עוזבים אותו, מבלבול, מפחד מופרז,מחוסר שיווי משקל, מהופעת גידול עורי ולא עובר שבוע שבו הוא לא הולך לרופא זה או אחר והוא עבר כל שיקום אפשרי. עד שאחי עבר את הניתוח באמת האמנתי שקודם כל צריך לנתח ואחר כך לטפל. היום אני כבר לא בטוחה ביעילות הניתוח וחושבת שטיפול אלטרנטיבי היה עוזר לפחות באותה מידה, אם טיפול אלטרנטיבי היה עומד בכלל על הפרק . ואני בכלל לא מדברת על מקרי חירום,אלא על מקרים אקוטיים, על אדם שמגיע אליך ואתה שולח אותו לרופא . מאיה

 

[דוד כפרי]

אבל מדברייך אני מבין, שגם את לא

הצלחת לעזור לו (למרות שאולי מישהו פחות קרוב כן היה מצליח)... אל תביני אותי לא נכון - גם לי ברור שטיפול מערבי במקרה כזה הוא לא יותר מכיבוי גפרורים ליד חבית אבק-שריפה - אבל כל עוד אחיך חי, יש סיכוי ש"יחזור בתשובה" (ואני לא אדם דתי, אבל זה בדיוק מה שהוא צריך לעשות, בלי קשר לדת). "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו, אל יאמר נואש" אם לא יקבל טיפול וימות, איך יוכל לחזור בתשובה? איך יוכל ללמוד? ואז, למי תוכלי לעזור?

 

[m_katzmann]

אכן כיבוי גפרור ליד חבית ../images/Emo59.gif

אחי לא היה מוכן. היום הוא השתנה במעט ולאט לאט שינה בטיפ טיפה את אורח חייו. הוא מחפש את הדרך המתאימה לו ביותר ולא פעם אנחנו צריכים לחוות את השחור משחור כדי שנראה את האור שבקצה המנהרה. זה חלק מתהליך הריפוי. כולי תקווה שהוא ימשיך באותה הדרך. אך הכל תלוי בו. הוא זה שיכול לראות את האור. הוא זה שיכול להשאר בשחור ואני תמיד אהיה שם כדי לעזור לו אם זה מה שהוא ירצה. מאיה

 

[דוד כפרי]

מי שמסרב להשתנות, קשה לטפל בו ../images/Emo10.gif

וזה נכון גם ברפואה המערבית. לרבים מאיתנו חורים שחורים בנשמה, שכל-כך כואב להסתכל לכיוונם שאנחנו עושים כל מה שרק אפשר כדי להימנע מכך, כולל אורח-חיים גרוע עד כדי הרסני. אבל, וכאן אני חוזר לנושא הראשון של הדיון הזה, כדי לעזור למישהו להשתנות צריך לדעת מה מצבו וכיוונו עכשיו. צריך לדעת מי הוא ומה הוא, מה יעזור לו ומה יזיק. אם שמת לב, למרות שאני קורא לא מעט מהדיונים כאן, אני כמעט שלא מייעץ לאנשים לאיזה טיפול ללכת, או מה לעשות - כי בלי לראות את האדם ולשים עליו ידים, אני לא יכול לאבחן כלום. אני כן יכול, לפעמים, לכוון אותם מה לחפש כדי שהטיפול בו יבחרו יהיה יותר מתאים - אבל אני לא יכול לאבחן דרך האינטרנט. דוגמא פשוטה לכך היא, שעם כל המידע שנתת על אחיך, אין לי מושג איזה טיפול יעזור לו. ואני גם לא מוכן לקחת את הסיכון ולייעץ. אני רק מקווה שיראה את האור ויבריא במהרה.

 

[m_katzmann]

../images/Emo51.gif

 

[m_katzmann]

על מטפל , מטופל וכח הריפוי שבנו

יש בכולנו כח ריפוי אדיר, כאשר אנחנו נותנים לו לצאת בכוחו לרפא אותנו. זה דבר ידוע ברפואה האלטרנטיבית וגם ברפואה הקונבנציונלית. ומה עושים עם כל חולה שמגיע לבית חולים - דבר ראשון מציעים לו מיטה - שינוח, שירגע. כל רופא קונבנציונלי יאמר לך שאם החולה רוצה להבריא הוא עשה כבר דרך גדולה אל ההבראה. אני הכרתי אדם שנפגע בתאונה ולא יכול היה עוד ללכת. הוא איבד את היקר לו מכל. הרופא אמר לו: במצבך אתה כבר לעולם לא תלך. למחרת האדם הזה קם על הרגלים. וכמה פעמים קרה שהניתוח הצליח אך הפציינט מת. למה? כי הגוף לא היה מוכן לקבל עוד את כל השינויים שהציעו לו. גם הרפואה האלטרנטיבית וגם הרפואה הקונוונציונלית מכירים בכוח הריפוי, ההבדל ביניהם הוא רק הפרופורציה. ואם אנחנו כמטפלים לא מאמינים בכח הזה = אז למה שהחולים יאמינו בו? אישית אני לא מאמינה ברפואה הקונוונציונלית, היא רק מלבישה טראומה על טראומה או מטפלת בהחדרת רעלים לגוף שהם בעצמם מתחילים שוב תהליך מחלתי. אבל זוהי רק הגישה שלי. מטופל שמאמין שהרפואה הקונוונציונלית יכולה לעזור לו - אני לא אטפל בו, או אטפל בו יחד עם הטיפול הקונוונציונלי. אני אף פעם לא אומר לאדם קח או אל תקח תרופה. לך או אל תלך לניתוח, כי זה ממש לא רלוונטי. אני גם יודעת שכדי שלא יאשימו אותנו בחוסר אחריות הרבה מטפלים שולחים קודם כל לרופא. ובכך הם מרגישים שהוסרה האחריות מעליהם. וזה גם מה שמלמדים במכללות. הסיבה לדעתי הוא מעמדה של הרפואה האלטרנטיבית אליה מתייחסים כאל זונה. באים אליה כדי להנות וחוזרים אחר כך הביתה. ומי שרואה כך את הרפואה האלטרנטיבית ולא מאמין בכוח הריפוי שבה, זה מה שהוא ישדר למטופלים וכבר הוא מתחיל את הטיפול מתוך נקודת מוצא לא הרמונית ושלמה. אמונה זה דבר חשוב ומסר מועבר בצורה מילולית ובילתי מילולית ומסר כפול מאוד מבלבל ומתסכל ולכן כל מטפל צריך להבהיר לעצמו קודם, איך הוא רואה את הרפואה האלטרנטיבית ועד כמה הוא מאמין ביעילותה. מאיה