הודו, מי את בעצם

לעומק

Well-known member
הודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם,
החברה של ישראל
אך תמיד תתמוך בערבים בגלל הנפט.
אבלל. היא הכוח העולה.
היא תהיה מעצמה כלכלית שחובה להכיר...


אבל רגע לפני,
היהודי הממוצע בטח ישאל
האם ההינדים הם עובדי עבודה זרה?

אז, במבט שטחי, נראה שכן, הרי בפולחן ההינדי יש אלפי אלים. ככה שלא פלא שיש רבנים שיאמרו שזו עבודה זרה גמורה.

אך אם נביט בפילוסופיה ההינדית, נגלה תמונה שונה, רוב ההודים מאמינים בברהמן שהוא מציאות עליונה אחת, נצחית ואינסופית, שהייתה לבדה בתחילת הכל. כל האלים האחרים אינם אלא ביטויים, הופעות או דמויות שדרכן אפשר לגשת אליו.

כך, שבמובן הפילוסופי, מדובר באמונה באל אחד שממנו נובע הכל.
הבעיה היא שבפועל, רבים עובדים ישירות את ה"אלים הקטנים", ושם נכנסת המחלוקת: האם זה אמצעי שמותר להתפלל אליו, או שזו עבודה זרה.


וכך כתוב במגילת היער הגדולה - בריהדארניאקה אופנישד
שבו שואלים את החכם יאג'נולקיה כמה אלים יש

שואל: "כמה אלים יש, יאג'נולקיה?"
יאג'נולקיה: "שלושים ושלושה."
שואל: "אבל באמת, כמה?"
יאג'נולקיה: "שישה."
שואל: "אבל באמת, כמה?"
יאג'נולקיה: "שלושה."
שואל: "אבל באמת, כמה?"
יאג'נולקיה: "שניים."
שואל: "אבל באמת, כמה?"
יאג'נולקיה: "אחד וחצי."
שואל: "אבל באמת, כמה?"
יאג'נולקיה: "אחד."
 

xyxy210

Well-known member
הודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם,
החברה של ישראל
אך תמיד תתמוך בערבים בגלל הנפט.
אבלל. היא הכוח העולה.
היא תהיה מעצמה כלכלית שחובה להכיר...


אבל רגע לפני,
היהודי הממוצע בטח ישאל
האם ההינדים הם עובדי עבודה זרה?

אז, במבט שטחי, נראה שכן, הרי בפולחן ההינדי יש אלפי אלים. ככה שלא פלא שיש רבנים שיאמרו שזו עבודה זרה גמורה.

אך אם נביט בפילוסופיה ההינדית, נגלה תמונה שונה, רוב ההודים מאמינים בברהמן שהוא מציאות עליונה אחת, נצחית ואינסופית, שהייתה לבדה בתחילת הכל. כל האלים האחרים אינם אלא ביטויים, הופעות או דמויות שדרכן אפשר לגשת אליו.

כך, שבמובן הפילוסופי, מדובר באמונה באל אחד שממנו נובע הכל.
הבעיה היא שבפועל, רבים עובדים ישירות את ה"אלים הקטנים", ושם נכנסת המחלוקת: האם זה אמצעי שמותר להתפלל אליו, או שזו עבודה זרה.


וכך כתוב במגילת היער הגדולה - בריהדארניאקה אופנישד
שבו שואלים את החכם יאג'נולקיה כמה אלים יש

שואל: "כמה אלים יש, יאג'נולקיה?"
יאג'נולקיה: "שלושים ושלושה."
שואל: "אבל באמת, כמה?"
יאג'נולקיה: "שישה."
שואל: "אבל באמת, כמה?"
יאג'נולקיה: "שלושה."
שואל: "אבל באמת, כמה?"
יאג'נולקיה: "שניים."
שואל: "אבל באמת, כמה?"
יאג'נולקיה: "אחד וחצי."
שואל: "אבל באמת, כמה?"
יאג'נולקיה: "אחד."
נתקלתי במקרה , אבל עוררת את עיניני.....:)
ההינדואיזם קדם ליהדות.
שים לה שהאל ההינדי שמו ברהמין.
היהדות [בערמה] אימצה את השם הזה.
ומי קיבל אותו ? אברהם.
 

לעומק

Well-known member
אני אינני מומחה להינדואיזם. יותר חובבן שנהנה ללמוד ולסכם כמה אנקדוטות שקראתי. להנאתי ולהנאת הקורא האומלל:). אז מי שמבקש דיוק, תמיד עדיף לקרוא יותר..

אז מה שמושך אותי בהינדואיזם, ובבודהיזם שהתפתח ממנו, הוא הדגש על הנפש והתודעה של המאמין.
על האפשרות לשנות את החוויה הפנימית דרך שינוי ההסתכלות על החיים. שתי המסורות הללו רואות בשינוי התודעה כלי מרכזי לשחרור מסבל ולהשגת שלווה פנימית.

לעומת זאת, ביהדות הקלאסית, המוקד היה בקיום מצוות ובהליכה על פי רצון האל, ופחות על טכניקות מכוונות לשינוי תודעה.
אך אפשר לומר שעם הופעת הקבלה ובהמשך החסידות, חל שינוי ביהדות, והיא החלה לשים דגש רב יותר על העבודה הפנימית, על עיצוב המודעות ועל טיפוח הנפש. מה שקרב אותה, במידה מסוימת, לרעיונות שמופיעים בהינדואיזם ובבודהיזם בתחום הזה.

1000083136.jpg

אז בעיקרון יש4 שלבים בהתפתחות הדת ההודית.

.1. התקופה הפרה־היסטורית: לפני הכתיבה ההינדית והטקסטים הידועים לנו. אין לנו ידע ברור על האמונות או הפולחנים, מכיוון שלא פוענחו הכתבים והסמלים שהם הותירו אחריהם


2. תקופת הוודות: עם הופעת הוודות (Vedas), כתבי הקודש הקדומים ביותר של ההינדואיזם. הדגש היה על פולחנים חיצוניים והקרבת קורבנות לאלים באמצעות טקסים ממש מדויקים, בהובלת ברהמינים (הכוהני דת).


3. תקופת האופנישדות: מעבר מהפולחן החיצוני להתבוננות פנימית. האופנישדות פיתחו רעיונות פילוסופיים כמו אחדות האטמן (האני) עם הברהמן (האל, היקום). כאן מתחיל הדגש על שינוי התודעה כדרך לשחרור (מוקשה).


4. ההתפתחות המאוחרת והבודהיזם: בשלב מסוים החלו להיות רפורמות בהינדואיזם.
לדעתי, בודהיזם זו סוג של השקפה חילונית על הדת ההינדית
 

לעומק

Well-known member
1000085403.jpg

1. סקירה על התקופה הפרה היסטורית
זו תקופה שלא ידוע לנו עליה הרבה...


מה שידוע זה שבצפון־מערב הודו ופקיסטן של היום צמחה אחת התרבויות המרשימות של העולם הקדום. תרבות עמק האינדוס. היא התקיימה בערך בין 2600 ל־1900 לפנה״ס, והייתה תרבות עירונית מתקדמת במיוחד. הערים כמו הרפה ומוהנג'ו־דארו נבנו בתכנון מוקפד רחובות ישרים, מערכות ניקוז וביוב, בארות בכל בית, משקולות אחידות למסחר, ואפילו נמל. מדובר ברמה של סדר וארגון שלא היו קיימים באותו הזמן בעולם העתיק

1000085407.jpg

עם הזמן, התרבות הזו החלה לדעוך. הסיבה כנראה אקלימית: שיטפונות בנהר האינדוס, או שהנהר יבש. הן שגרמו לכך שהעירוניות הגדולה לא הייתה אפשרית. ולכן האוכלוסיה התפזרה ליישובים קטנים יותר, עם אורח חיים פשוט יותר.


לאחר דעיכת הערים התחילה תקופה חדשה בהודו התקופה הוודית. כאן נכנסים לתמונה האַרְיָה,(הנאצלים) אלו קבוצות דוברות סנסקריט קדום, שהאמינו בוודות שאלו כתבים דתיים־פואטיים ושהן הלב של ההינדואיזם הדת של הודו כיום.
השאלה שמעסיקה את החוקרים עד היום היא האם האריה היו ממשיכי הדרך של תרבות האינדוס, או שמדובר בהגירה מבחוץ, מהערבות שליד רוסיה וקזחסטן???


כי היום בהודו יש בגדול שתי תרבויות.
בצפון ובמרכז שפות הודו־אריות,
ובדרום שפות דרווידיות.
ולא ברור עד היום אם השפות הדרווידיות הן שריד ישיר של תרבות האינדוס.
או שהארים הם ממשיכי הדרך של תרבות עמק האינדוס.
אבל ברור שהייתה כאן השפעה הדדית בין האוכלוסיות הארים והדרווידים.

בקיצור, זו אחת החידות ההיסטוריות שמעסיקה את ההודים
 

לעומק

Well-known member
סיפור בריאה הודי, אחד מיני רבים מלפני 3,000 שנה.


אז לא היה לא יש ולא אין.
לא היה אוויר ולא שמים מעל.
מה כיסה הכול? היכן היה?
האם היו מים עמוקים וחסרי תחתית?

לא היה מוות ולא אלמוות.
לא היה יום ולא לילה.
רק האחד נשם בכוחו שלו,
ללא רוח.
מלבדו לא היה דבר.

חושך כיסה את החושך.
הכול היה ים חסר צורה.
ומתוך החום נולד האחד.

בראשונה עלה הרצון.
והוא היה הזרע הראשון של התודעה.
החכמים גילו בלבם את הקשר
בין היש לאין.

מי יודע באמת?
מי יכול לספר מניין באה הבריאה?
גם האלים באו רק אחר כך.
אם כן, מי יודע כיצד נברא הכול?

אולי מי שמשגיח מן השמים יודע.
ואולי... אפילו הוא אינו יודע.
 
למעלה