הוא
כשהוא בא לעולם שם בחדר לידה הבטיחו לו הוריו שעליו ישמרו מכל משמר לא יתנו לשום רע לחדור אחזו ידים הדמעות מהתרגשות עדין ניכרו על פניהם והבטיחו שם בין כותלי הבי``ח שהילד הזה לא ידע רוע מהו.. ביום שעזבו את הבי``ח אל ביתם היהזה היום הכי מאושר בחייהם הקטן הזה הכניס אל ביתם חיים חדשים והיא אימו.. לפתע לא יכלה להתמודד עם היצור החדש ולמשך שלושה חדשים לא הניחה עליו את ידה ..ואהבתה היתה מרחוק.. אחרי שלושה חודשים היא נכבשה בקסם.. אבל הוא העולל ..החליט להחזיר מנה אחת אפים הוא לא יהיה ילד רגיל וכזה הוא לא היה הוא היה מלא באנרגיות מעלות השחר עד צאת החמה גרם לה להתרוצץ לכל עבר ולמרות הכל היא אהבה את השובב והוא היה בת עינה הם שמרו עליו מרוע כמו שהבטיחו והוא גדל והפך אט אט לגבר אל מול עינהם המשתהות... וגם אז השגיחו ..נתנו יד מכוונת ופיקחו אל מתחת אפם נכנס לו הרוע חלחל פנימה והם לא הבחינו הרוע מסתבר פנים רבות לו והוא שם על עצמו מסכה של טוב לב רכות ואהבה והוא הגבר הביא אליהם הביתה את אהבתו הראשונה והם קיבלו אותה אל ביתם בידים פתוחות...ולא ידעו שבחדרי חדרים שאף אחד לא שם לב שאף אחד לא האזין הרוע בשיא עוצמתו התרחש שם בבית והפתגם ביתו הוא מבצרו התרסק לאלפי חתיכות קטנטנות...יום רדף יום והוא ספג.. הבליג.. חטף..התאפק.. בלע את הכל לתוכו הבטן עמדה להתפוצץ מעומס ההדחקה.. ומעל לכל אהבה עיוורת אחת תעתעה בו וכמו עיוור פסע אחריה ויום אחד בהיר זה נפסק. ואז הוא נותר לבדו מעכל משחזר את האירועים...אל הזכרון נכנסה פיסת היסטוריה שקעה פנימה ממאנת להשכח והוא כל כך רצה לשכוח למחוק את העבר כמו לא היה קיים והוא לא הצליח הזכרון הזכרון דאג להזכיר לו פעם אחר פעם את האירועים..ונפשו לא ידעה מנוחה מהי כל פרט ולו הכי קטן והזכרון היה מקפץ כמו אותה תוכנת אנטי וירוס להזהיר להזכיר מפני מה שהיה ומפני מה שעלול אולי לבוא.. והזכרון יחד עם מגננות הגוף פעלו יחד כמו במין תזמון מדוייק והנסיונות שלו לשכוח למחוק עלו על השרטון..
כשהוא בא לעולם שם בחדר לידה הבטיחו לו הוריו שעליו ישמרו מכל משמר לא יתנו לשום רע לחדור אחזו ידים הדמעות מהתרגשות עדין ניכרו על פניהם והבטיחו שם בין כותלי הבי``ח שהילד הזה לא ידע רוע מהו.. ביום שעזבו את הבי``ח אל ביתם היהזה היום הכי מאושר בחייהם הקטן הזה הכניס אל ביתם חיים חדשים והיא אימו.. לפתע לא יכלה להתמודד עם היצור החדש ולמשך שלושה חדשים לא הניחה עליו את ידה ..ואהבתה היתה מרחוק.. אחרי שלושה חודשים היא נכבשה בקסם.. אבל הוא העולל ..החליט להחזיר מנה אחת אפים הוא לא יהיה ילד רגיל וכזה הוא לא היה הוא היה מלא באנרגיות מעלות השחר עד צאת החמה גרם לה להתרוצץ לכל עבר ולמרות הכל היא אהבה את השובב והוא היה בת עינה הם שמרו עליו מרוע כמו שהבטיחו והוא גדל והפך אט אט לגבר אל מול עינהם המשתהות... וגם אז השגיחו ..נתנו יד מכוונת ופיקחו אל מתחת אפם נכנס לו הרוע חלחל פנימה והם לא הבחינו הרוע מסתבר פנים רבות לו והוא שם על עצמו מסכה של טוב לב רכות ואהבה והוא הגבר הביא אליהם הביתה את אהבתו הראשונה והם קיבלו אותה אל ביתם בידים פתוחות...ולא ידעו שבחדרי חדרים שאף אחד לא שם לב שאף אחד לא האזין הרוע בשיא עוצמתו התרחש שם בבית והפתגם ביתו הוא מבצרו התרסק לאלפי חתיכות קטנטנות...יום רדף יום והוא ספג.. הבליג.. חטף..התאפק.. בלע את הכל לתוכו הבטן עמדה להתפוצץ מעומס ההדחקה.. ומעל לכל אהבה עיוורת אחת תעתעה בו וכמו עיוור פסע אחריה ויום אחד בהיר זה נפסק. ואז הוא נותר לבדו מעכל משחזר את האירועים...אל הזכרון נכנסה פיסת היסטוריה שקעה פנימה ממאנת להשכח והוא כל כך רצה לשכוח למחוק את העבר כמו לא היה קיים והוא לא הצליח הזכרון הזכרון דאג להזכיר לו פעם אחר פעם את האירועים..ונפשו לא ידעה מנוחה מהי כל פרט ולו הכי קטן והזכרון היה מקפץ כמו אותה תוכנת אנטי וירוס להזהיר להזכיר מפני מה שהיה ומפני מה שעלול אולי לבוא.. והזכרון יחד עם מגננות הגוף פעלו יחד כמו במין תזמון מדוייק והנסיונות שלו לשכוח למחוק עלו על השרטון..