הוא עושה לי בלגן...

שרה74

New member
הוא עושה לי בלגן...

שלום לכל האמהות... נעם שלי כמעט בן שנתיים, ילד מתוק וטוב, אבל לאחרונה יש לו תחביב מעצבן ממש - הוא נכנס לחדר ארונות ופשוט באופן שיטתי מושך ומפיל את כל הבגדים על הרצפה (כל הבגדים זה ממש המון - מצעים, מגבות, בגדים שלו, של אחותו ושלנו...) אחרי שהוא מסיים להפיל הכול הוא בדרך כלל דורך עליהם, ומלכלך לפחות חלק ככה שצריך לעשות מיון ולכבס את רובם... זה לא שאני לא שמה לב, אני רק מסתובבת לכמה דקות (נקיונות, ארוחות...) וכשאני באה... חושכות עיני... יש לו ממוצע של פעמיים ביום בשבוע האחרון... מה אני יכולה לעשות איתו? אני לא דוגלת בשיטות חינוך של מכות (גם פץ' על היד ואני לא ישנה בלילה...) הוא מבין שזה אסור אבל זה לא עוזר לי... בעלי טוען שהוא מנסה לשדר משהו, אבל מה? לא חסרה לו תשומת לב, ותמיד כשאני כועסת יש לו מבט כזה של מצטער ועצוב שאני לא מסוגלת לכעוס... מה עושים כדי להפסיק את זה??
 

memko

New member
להציב לו גבולות שהארונות זה אסור

גם לי יש בעיות עם עומר שלא תביני שלא, אני האחרונה שיכולה לייעץ, אבל אני יכולה להגיד לך לשים לו גבול שהארון הזה אסור. להסביר לו עד שיבין. דוגמא: אומר היה קבוע מכבה לנו את הטלוויזיה, וכל פעם אמרנו לו שלא וזה אסור והיום הוא עובר ליד הכפתור ואומר "לא" וממשיך הלאה, כמובן שאני מיד אומרת לו כל הכבוד. והוא פשוט למד שזה ספציפית - אסור.
 

שרה74

New member
זה קצת בעיה

כי אני לא רואה כשהוא מבלגן, רק כשהוא כבר סיים את הפוגרום... אלוהים אדירים!!! תוך כדי שאני כותבת הבת הגדולה שלי קראה לי ואמרה שהוא שוב מבלגן... אין לי כוח לקפל הכול שוב
זה פעם שלישית היום!!! זה חדר ארונות פתוח שלא ננעל ואין לו דלת... ניסיתי ליישם את העצות שכבר הספקתי לקרוא והסברתי לו שאם הוא ייגע שוב בארון אמא מאוד תכעס... שאלתי אותו "אתה רוצה שאמא תכעס?" אז הוא אומר לי "כן"... אני מיואשת... זה כמויות של בגדים והכול מבולגן...
 
אותי עצר המשפט"אני לא רואה..."

ואיפה את נמצאת כשהוא עושה את זה? ילד בן שנתיים צריך השגחה צמודה,ולא רק של אחיו הגדולים. סליחה על הטון ועל השיפוטיות,לא משאירים ילד בגיל הזה לבד,בלי השגחת מבוגר.
 

tomer2007

New member
אם הוא בבית במקום בטוח זה בסדר לכמה דקות

לאלון שלי יש חדר משחקים משלו שהכל בו בטיחותי והוא מבלה שם הרבה ... ויש די הרבה מצבים שבהם הוא מצייר או משחק בפלסטלינה וכדומה לבדו. אומנם אני מציצה כל כמה דקות - אבל בהחלט הוא יכול להיות גם חמש דקות כשאני תולה כביסה או נמצאת בשירותים. אם הסביבה היא בטוחה - בגיל שנתיים אני חושבת שזה בסדר גמור להשאיר לבד לכמה דקות.
 
עדיין לא מסכימה...

הבית שלי מאד בטוח שאני לא משאירה את עמית לבד,אפילו לא לשניה,כי אני מכירה אותו היטב. מספיק לסובב את הראש והוא כבר מעולל משהו. (סיפור:נכנסתי לשירותים,כמו תמיד עם דלת פתוחה
,היינו לבד בבית,הוא עמד מולי וקישקש איתי.פתאום נעלם לשניה.כשיצאתי משם ראיתי אותו עומד על הכיסא שלו שאותו הוא שם על השולחן שלו...). לא משאירה לבד
 

תאירעות

New member
מלי,את נשמעת חרדתית מדי...(או בשבילי)

אני בהחלט משאריה את תאיר לשחק לבדה מחדר וממש לא רצה להיות לידה... מה הרעיון בחדר/חדר משחקים אם אני "אמורה" לשבת איתה שם??
 
חרדתית אני לא,חרדה כן...

כל אחד מכיר את הילד שלו. אני לא משאירה אותו שניה בלי השגחה.
 

POOH*

New member
תשימו שער..

השאלה אם זה יפתור את הבעיה או שזה רק סימפטום למשהו אחר ואם תסגרי את חדר הארונות הוא ימצא מקום אחר בבית. אולי הוא מבקש תשומת לב? אולי אם תנסי לאיזושהי תקופת נסיון פחות לעשות עבודות בית כשהוא שם ויותר להיות איתו לגמרי [או לשתף אותו בעבודות בית] זה יעזור? POOH
 

תאירעות

New member
אם יש אפשרות אז לנעול את חדר הארונות

וכמו שממקו אמרה להתמיד ולומר לא עד שהעניין יקלט.
 

בוליפלג

New member
להיות עקבית ולומר

בקול תקיף "לא"... אפשר כמובן להסביר מדוע לא... אך חשוב ביותר להתמיד ולהיות עקבי, שהילד יקבל מסר ברור ואחיד.
 
לנעול את הדלת של החדר עצמו

ככה אני עושה כי הוא קופץ על המיטה. ואם אני צריכה להיכנס והוא בא אחריי, אז זה בהשגחתי. וגם כמו שאמרו לך כבר, להגיד אסור ולהרחיק אותו מהארון.
 
זה לא נשמע לי כמו חוסר תשומת לב

נראה שהוא פשוט נהנה מזה
גם עילאי אוהב לדרוך על הבגדים ולהתחבא בתוכם כשאני מקפלת כביסה (פעם בשבוע ולכן הוא יכול להתחבא מתחתם
) אם זה מפריע לך, את יכולה לומר לו ש"אסור" ....(אבל ביננו, כמה פעמים אמרת לעצמך שאסור להתקרב אל ארון העוגיות ובכל זאת פתחת אותו ואכלת?
) אם זה לא עוזר, שימי סוגר בטיחות (אזיק קטן ולבן- אנחנו קנינו בשילב, בטח יש בעוד מקומות) או סגרי את החדר לא צריך לעשות "מלחמה" בבית מכל דבר
 

ayast

New member
תנסי להעביר לו מה את מרגישה חוץ מכעס

מהניסיון שלי ילד בגיל כזה בדרך כלל מגיב מאוד טוב כאשר מעבירים לו רגשות ופחות כאשר "מנדנדים" לו או כועסים עליו. אני מציעה לך לעשות "הצגה" גדולה בפעם הבאה. להתיישב על הרצפה ליד הבגדים , לעטות פרצוף עצוב ומאוכזב ולהגיד לו שאמא מאוד עצובה כי יש בלאגן בארון והבגדים מלוכלכים וזה ממש לא נעים לך כי עכשיו את צריכה לסדר את הכל ולנקות במקום לשחק איתו בכל מיני משחקים ושזה ממש לא נעים לך להיות עצובה. ילדים מבינים טוב מאוד מה זה להיות עצוב ומה זה שאין זמן לשחק. לדעתי הוא יחשוב פעמיים לפני שהוא יתחיל לבלגן - אני לא יודעת אם זה יפסיק את ההתנהגות אבל בהחלט יוריד את התדירות. ואולי אפילו בסוף היום לספר לאבא בפני הילד איזה יופי שהיה לך זמן לשחק איתו כי הארון היה מסודר ולא הייתה לך הרבה כביסה - ילדים מבינים את זה יותר טוב מאשר כעס והרמת קול. בהצלחה איה
 
גם לי היתה אותה בעיה

הבת שלי נהגה לפתוח דרך קבע את ארון חומרי הניקוי שזה ממש מסוכן, וגן היא סגרה את הדלת על האצבעות הרבה פעמים, בעלי קנה כמו מתקן קטן מפלסטיק שמחברים לדלתות של הארון, לך זה פשוט לפתוח, אבל הם לא יכולים. בהצלחה.
 

שו לה

New member
זה בדיוק הגיל

הכי חשוב לא להתרגש מזה, אני מסיחה את דעתו, לא נותנת עניין גדול למעסה האסור ולא מראה שאני כועסת, פשוט מסיטה אותו מהעניין. את יכולה במקרה שלך לנסות לבקש ממנו לעזור לך לקפל אולי זה יעניין אותו.
 

סX

New member
לומר שחדר הארונות מחוץ לתחום

לא לכעוס עליו כי הוא בודק את הגבולות שלכם, כל פעם לומר אסור לפעמים צריך לחזור הרבה פעמים עד שהם באמת מיישמים.
 

hedvalib

New member
אפשר להציע זוית ראייה שונה?../images/Emo62.gif

בגיל הזה, ילדים מאד אוהבים לבנות (להערים, להציב, להניח) ומיד לאחר מכן ל ה ח ר י ב !!! זהו תהליך שמתקיים לאחר כל איסוף. אוספים/בונים ומיד מפרקים. מאחר שכל הילדים אוהבים להחריב/להרוס/להפיל, כשהם רואים שמישהו בנה בקוביות, מיד מתיצבים לידו כדי להרוס לו את הבניה, ואז המטפלת/סיעת או גננת אומרת שרק מי שבנה יכול להרוס את הבניה שלו. מכאן אנו למדים שזה שבנך מפזר את כל ערמת הבגדים, עבורו זה משחק. זאת התנסות. זהו חקר. זאת בדיקה. אם יש לך עדיין סבלנות, אוכל גם לפרט מה הוא חוקר/בודק/במה הוא מתנסה, אבל סיבר להניח שכרגע את מעוניינת יותר בעיצות מעשיות, אנסה להעלות כמה מחשבות. 1. חדר הארונות נמצא בחדר השינה (נכון?) אז מה דעתך לסגור/לנעול את דלת חדר השינה? 2. להציב שער מתקפל (יש בחנויות לחומרי בניין) שיהווה מחסום בלתי עביר 3. לאפשר לו להיות עסוק עם חפצים שניתן לבנות מהם (קוביות גדולות/קופסאות נעליים עטופות/שאריות עץ מהוקצעות/ מיכלי פלסטיק ממולאים כדי שיהיו יותר כבדים ויהוו אתגר/ שקיות קטנות מבד ממולאות חול שניתן להציב אחת על גב השניה וכו'). 4. להגיב באסרטיביות כאשר המקרה קורה. (מבחינת הילד, עליו לשחק ולבדוק, מבחינתך, להיות זהירה ולדאוג שהוא יהיה תמיד במצב שאת רואה אותו. לא צריך להיות צמוד אליו, אבל לראות אותו זאת חובתך האלמנטרית). מקווה שעזרתי ולו במעט בהבנת הילד, חדוה
 
למעלה