הוא נזף בי

הוא נזף בי

אמר שיש דברים הוא לא מוכן שיקרו, בפרנציפ. שיש רגעים שבהם אסור למצמץ. ואני- מה אני יודעת על לא למצמץ.

תוך דקות מצאתי את עצמי בשירותים, חושבת אלייך, בורחת אלייך במחשבות.
חשבתי עלייך נוזף בי ככה, והרגשתי את החום והרטיבות מצטברים בין רגליי.

עוצמת עיניים, ואתה מופיע מולי
רואה אותי יושבת על האסלה ומאוננת.
קופאת ומרכינה את הראש, שלא לפגוש במבטך הנוקב.
אתה מעביר יד פולשת במעלה הירך שלי
מסיט את החולצה שלי מהחזה ומחלץ את השדיים מהחזיה.
"אם את רוצה להתנצל, זו הדרך", אתה אומר ושולף את הזין מהמכנסיים.
אני מביטה לרגע בזין שניצב מולי. 'אני רוצה להתנצל"', חושבת לעצמי
מבינה ומוצצת.
מוצצת הכי טוב שאני יכולה, הכי טוב שאני יודעת
מבקשת מחילה.
ראשי עולה ויורד בתכליתיות על הזין הנפוח
כף ידך אוחזת בראשי ונועצת אותו שוב ושוב על הזין בתנועות קשות
אני יונקת ונחנקת ותוך כמה תנועות אתה גומר, הזרע שלך נשפך אל תוך הפה והגרון.
בולעת ומלקקת שפתיים, ראשי עדיין מורכן,
אני מושכת מעלה את התחתונים שלי, מרגישה פתאום חשופה כל כך
כף ידך המונחת על ראשי קלה עכשיו, נינוחה.
כמוה גם אני.

אחר כך הוא כבר הרגיש שהיה קשה מידי.
כשחזרתי לשולחן שלי מצאתי מתנה קטנה.
איזו שטות. זה בכלל לא מה שרציתי.
 


 

Maja the Naked

New member
האמת, הפעם התבלבלתי


"אתה" ו"הוא" - זה אותו אחד?
או שיש כאן שניים שונים בסיפור?
 


אני מודה שלפעמים זה מבלבל גם אותי
גם אני בקושי זוכרת מי במציאות ומי בפנטזיה.


בגדול, יש שניים

הוא שבמציאות (שרק מצית את הדימיון)
וה״אתה״ שבפנטזיה (שבוער ומבעיר).
 
למעלה