הוא לא מבין

[סנונית 1]

הוא לא מבין ../images/Emo7.gif

הוא לא מבין שנמאס לי כבר מההורמונים האלה שמשנים לי את מצב הרוח. הוא לא מבין שהבטן הנפוחה הזאת לא שלי ושאני כבר לא מכירה את הגוף שלי ומה שנהייה ממנו. חשבתי שאכנס להריון בחורף אז אני יכסה את הבטן הנפוחה עם סוודרים גדולים אבל זה לא קרה ועכשיו מתחילות השאלות של נו ומתי ויש משהו בבטן? הוא לא מבין שאני כל כך כמהה לילד אבל פוחדת כל כך מהפרייה. הוא לא מבין שאני כבר לא יכולה לראות מחטים ולא רוצה יותר זריקות בבטן, ומעקבי זקיקים וחישובי ביוץ וטירטורים. הוא לא מבין שאני רואה נשים בהריון ונהיית ירוקה. הוא לא מבין כשאני רואה תינוקות ובפנים בוכה. הוא לא מבין שאני מרגישה שאני לא ממלאת את תפקידי הבסיסי כאישה. הוא לא מבין שכאבי המחזור כבר הגיעו. הוא לא מבין שאני כל כך כמהה אבל כבר לא יכולה... הוא אומר לי אל תאבדי תקווה!

 

[יעל301]

מרגישה כמוך בדיוק../images/Emo7.gif

ונכון רק אנחנו מבינות את מה שאת עוברת כי אנחנו גם עוברות אותו... אבל גם לי הוא אמר אתמול אל תאבדי תקווה למרות שהוא לא מבין הוא רוצה כמונו הוא לא חש או מרגיש את שאנחנו עוברות פיזית או רגשית באמת כי אנחנו משתדלות להיות "חזקות" אבל הוא רוצה כמונו אז גם אני לא מאבדת את התקווה ושולחת לך

ענק ענק

 

[פּוֹנְג]

איו לי אפשרות לגרום לו להבין

רק לך. להסביר לו דווקא בימים שאת לא במצב רגשי כזה עדין אלא בימים שבהם יש לך כוח. מה שכן, זה שיש לי אפשרות להסביר לך שהפריה היא לא כזו מפחידה כמו שניתן לחשוב. גם אני פחדתי. גם 'רעיונית' וגם פיזית אבל זה ממש לא מפחיד להיפך, זה נותן כזו תחושה של שליטה את מחזירה לעצמך עוברים מופרים עוד שלב אחד קדימה בדרך להצלחה. בהצלחה.

 

[Big Mama 1]

מתוקה, אף גבר לא יבין זאת ../images/Emo7.gif

 

[blessed]

אבל אנחנו כן מבינות ../images/Emo24.gif

ואנחנו פה בשבילך בשביל לאסוף את השברים ולחבק אותך מתי שרק תרצי או תצטרכי. יקירתי, הגברים שלנו כמה שהם מקסימים ונהדרים בנויים אחרת מאיתנו. משום מה הראש שלהם עובד אחרת, לטוב ולרע. סביר להניח שזה לא שהוא לא רוצה אלא שבאמת הוא לא יכול להבין. פשוט כי הוא גבר... סנוניתוש אני נורא מבינה אותך ואפילו שאני אישית עוד לא התחלתי להזריק אני מצליחה להזדהות עם תחושת המיאוס ובטח ובטח שעם היאוש וחוסר האונים הבסיסי. אבל את הרי יודעת בתוך תוכך שבסוף יהיה בסדר (ואם שכחת אז הנה אני מזכירה לך) ואת תהיי אמא. ויותר טוב שתיכנסי להריון בקיץ ולא בחורף כי אז תוכלי ללכת בגאווה עם חולצת בטן שיחשפו את הבטן ההריונית המפוארת. אז גם אני אומרת לך לא לאבד תקווה ומוסיפה לזה חיבוק גדול וחם.

 

[rachel10]

מי אמר שהוא לא מבין???

כשהוא אומר לך אל תאבדי תקווה, עושה רושם שהוא דווקא כן מבין! מי אמר שהוא לא מרגיש צביטה בלב כשרואה תינוקות מקסימים? מי אמר שהוא לא בוכה בפנים לפעמים? מי אמר שהוא לא מבין את השינויים שהגוף שלך צריך לעבור כשאת לוקחת הורמונים? מי אמר שהוא לא כמה בדיוק כמוך? הוא צריך להיות חזק! בשבילך, בשבילו... ולו...אין ממש עם מי לדבר, להשתפך (חוץ ממך כמובן, אבל פוחד להכביד, להכאיב עוד יותר). לך...יש לפחות את הפורום הזה... תחשבו על זה...

 

[פאקא]

גם אני לא

לא תמיד מבינה את עצמי ...למה אני לוקחת כל כך קשה חלק מהדברים? ולא תמיד מבינה אותו ! ואני יודעת שגם לו קשה , לגמרי קשה זה נכון שהוא לא עובר את מה שאני עוברת אבל זה נכון גם להיפך והרי הבעיות הפיזיות כאן הן רק חלק מהענין והקשיים שבלב קיימים אצל שנינו אחד הדברים הקשים בסיפור הזה הם חוסר השליטה אבל אם אני מרגישה כך, אם כל המעקבים והשיחות הטלפוניות עם הרופא והכדורים שאני מחליטה לקחת, ופעילות שאני מחליטה אם לעשות או לא מה איתו, איזו שליטה יש לו ? ברור שיש רגעים קשים שבהם תחושת חוסר ההבנה מטפסת. אבל האמת שבאותם רגעים, גם אני לא ממש מבינה את עצמי *&^$%@#

 

[סנונית 1]

זה היה הגיג מהלב ולא האשמה

כמו שאני אף פעם לא אבין מה זה להיות גבר שמגלה שהזרע שלו לא בסדר ושאישתו צריכה לעבור הכל בגלל זה. כמו שאני לא אבין אף פעם מה הוא הרגיש כשהוא קיבל את תשובת בדיקת הזרע ובמורפולוגיה היה רשום גרוע. כמו שאני לא אבין מה עבר עליו כשהוא קיבל את האיבחון של ברטוב שבו היה רשום נבדקו 151 זרעים 1 תקין. כך הוא לא יבין מה עובר עליי. אנחנו יכולים רק לשער אבל לא ממש להבין....

 

[mor mor]

גם אני באותה סירה שלך

וזה אכן ממש כואב כל התסכול של ההמתנה, וההורמונים שבטן נפוחה כזו, כבר גורמת לאנשים לשאול אם אני.....?

 

[נועם@בת]

האו דוקא כן מבין

אבל בשפה של גברים, לא בשפה של נשים. הוא מבין את זה במושגים שלו ובמילים שלו, הוא לא יכול להרגיש ריקנות ברחם אבל מרגיש גם מרגיש את הריקנות בלב. הוא לא יודע להגיד את המילים הנכונות רק מנסה להגיד שלא תאבדי תקווה. אולי בעצם כל מה שיגיד עכשיו לא יהיה מספיק משמעותי כי את כבר כל כך עייפה וחסרת כוחות. ברגעים כאלה אני פשוט מבקשת מהאיש שלי יחבק כי מילים כבר לא עושות כלום. סנוניתי, כבר אמרתי כמה פעמים. את חזקה יותר מידי בשביל אחרים ומנסה להתעלם מזה שאת חלשה בשביל עצמך. יש שם בעולם הגדול הרבה אנשים שיכולים לעזור לך. גם כאלה שעושים את זה לפרנסתם כמו שאת עושה את זה. חפשי לך מי שיתן לך משענת בימים האלה אחרת באמת יהיה קשה מידי להמשיך.

נועם ~שיודעת שכאבי מחזור יכולים להיות יופי של סימני הריון~