כמה דברים לגבי שחרור מיני
אני מסכים לחלוטין עם איציק; יחסי מין בתוך מערכת יחסים הם חלק חשוב מהדיאלוג בין שני בני הזוג. להגיד "את זה אני לא עושה, את זה אני לא אוהב" זה מצחיק. זה מה שלא אהבת ולא עשית עד כה, עם האנשים שהיית איתם. כעת מתחילה מערכת חדשה, עמוקה יותר וחזקה יותר. להשתחרר מקבעונות לוקח זמן, ויכול להיות נחמד להפוך את זה למשהו שתנסו לעשות ביחד...
ספציפית לגבי עניין המין האוראלי:
נקודה אחת היא קבעון לגבי היגיינה, ריח, וטעם. במידה ויש חששות, גם לא מודעים, לגבי היגיינה אתה יכול להשתדל להפוך מקלחת לחלק מהטקסיות של יחסי המין - להתקלח ביחד, לתת לו לסבן אותך, לתת לו "להרגיש" שהמקום נקי. אתה יכול לחפוף את שיער הערווה, מה שיתן לו ריח נעים יותר, ואולי אפילו לספר ולגזום מעט את השיער, כדי להפוך את הפעילות ליותר נעימה. זכור שלפעמים מציצה גם גורמת לשערות ערווה להיכנס לפה, ויש אנשים שיכולים לקחת את זה קשה.
לגבי טעם, לזרע יכול להיות טעם וריח חריפים, לא נעימים, מרים או מגעילים, בהתאם לדיאטה שלך. אני לא זוכר את ההשפעה של כל המאכלים, אבל אני מכיר זוגות שאצלהם זה היה deal breaker - כל עוד לזרע של הגבר היה טעם מסוים, היא פשוט לא הסכימה לרדת לו... חיפוש קצר באינטרנט יגלה לך הרבה מאוד על ההשפעה של אוכל על טעם וריח של זרע. זכור שבזמן המציצה, אתה משחרר pre-cum כך שזה לא עניין רק של השפיכה עצמה. (וכמובן הריח של השפיכה חזק הרבה יותר כאשר הפרצוף שלך שם...)
גורם נוסף שמשפיע על המין האוראלי הוא עניין השליטה. מין אוראלי נתפס, בטעות לדעתי, כמין נחות - שבו המעניק נחות למקבל. לדעתי זה מגיע מיחסי הכוח בסרטי פורנו רבים (בעיקר סטרייטים) שבהם המציצה משולבת בהתנהגות נשלטת אחרת (למשל, הבחורה על הברכיים, והגבר עומד מעליה, הצילום מלמעלה כלפי מטה, וכן הלאה).
יש כל מיני דרכים להתמודד עם התחושה הזו, ושוב התחושה יכולה להיות קיימת בצורה לא מודעת ולא בהכרח הוא אומר "אני לא אוהב לרדת לך כי אני לא אוהב להרגיש נשלט". זה משהו שנראה מאוד רלוונטי כשאתה מדבר על התחשבות. מנסיוני, אצלי, התחשבות בכל מיני תחומים נתפסת, שוב בטעות, כסימן לוויתור על עצמי. משהו שאנשים עם רצון חזק, או עם ניסיון בהתמודדות עם אנשים שמנסים לגרום להם לוותר על העצמי (למשל אנשים שיצאו מהארון וניסו לגרום להם להיכנס אליו חזרה, או לוותר על המיניות שלהם בכלל) מאוד מתקשים לעשות. זה משהו שלומדים לעשות במערכת יחסים זוגית, אבל צריך *לרצות* ללמוד לעשות אותו. אתה יכול להעלות בצורה עדינה את הנושא בצורה רחבה יותר, ולהשתדל לא להיתפס כאילו אתה תוקף את הבסיס של הזהות שלו, אלא מנסה ליצור זוגיות שגם לך יש בה מקום (אני מפנה אותך למשל לדאגה שהבעת, ש"תתעורר" בעתיד ותבין שאתה רוצה להיפרד ממנו; זה סימן מאוד חזק שכבר היום אתה נמצא עם רגל אחת בחוץ...)
בן אדם שיורד לך יכול ללמוד לעשות את זה בצורה שהופכת אותו ליותר דומיננטית: למשל כשאתה שוכב והוא יושב מעליך, בין הרגליים שלך; אפשר לשלב את זה במשחקי שליטה (למשל הייתה מישהי שהייתה יורדת לי, ואסור היה לי לזוז או להשמיע קול בזמן שהיא עושה את זה...), הוא יכול לקבוע את הקצב ואת האופן שבו זה קורה... אתה מתאר, למשל, דינמיקה שבה אתה "מתחנן" למציצה, והוא יורד לך עד "שנמאס לו". המציצה לא צריכה לבוא ממך - היא צריכה לבוא ממנו. לא במובן שהוא יחליט ספונטנית לעשות את זה, אלא במובן שהוא צריך לצייר את המסגרת שבה הוא יורד לך. זה קצת כמו ההבדל בין להיכנס למטבח ולהגיד לו מה לבשל, ובין לבקש ממנו שיבשל לך ארוחת ערב, אבל הוא מחליט לגמרי מה אוכלים, ומתי.