הוא חזר

[פיה ביישנית]

הוא חזר

נ' היה האהבה הראשונה שלי, אהבה מדהימה כזאת שרואים רק בסרטים אבל יחד עם זאת בגלל שהאהבה הייתה כל כך גדולה, היא לא הייתה בריאה-לא לי ולא לו. הכרנו בתיכון והחזקנו 5 שנים יחד. היינו רבים המון בד"כ בגלל קנאה מצידו\מצידי או מריבות על כבוד- אני חושבת שזה בגלל שהיינו עדיין ילדים. היינו שולחים אחד לשני מכתבי אהבה, הסקס היה מדהים והיה לנו כיף ביחד. ברגע שהוא התגייס לצבא ( לקרבי), הקשר נהיה קשה יותר ודי התרחקנו או יותר נכון-הוא התרחק ממני. הוא כבר לא היה שולח לי SMS עם מילות אהבה, היה מסיים את שיחות הטלפון במהירות וכשהיינו רבים- אני זאת שתמיד דובבתי אותו וניסיתי להשלים איתו. אבל בכל זאת נשארתי איתו- כי כשהוא היה חוזר בסופי שבוע פעם בשבועיים הביתה הוא כן היה טוב אלי ומקסים. היה לי מאוד קשה להישאר עם אחד שרואים אותו פעם בשבועיים-שלושה אבל אהבתי אותו מאוד. מעולם לא פזלתי לצדדים. חודש לפני שהשתחרר, הוא נפרד ממני בפתאומיות- בלי לומר למה. פשוט אמר שהוא מבולבל. ואני הרגשתי שהעולם התמוטט. ניסיתי להחזיר אותו אלי ולברר מה קרה אבל שום דבר לא עזר. נכנסתי לדיכאון נוראי, כל הזמן בכיתי, היו לי מחשבות אובדניות ובמשך שנה שלמה שאלתי את אלוהים:"למה?למה?למה?". ניסיתי לצאת עם אחרים ושכבתי עם גברים רבים כדי להרגיש רצויה אבל הרגשתי רק גועל אחרי זה. ואז הכרתי בחור שאיכשהו זה התפתח לקשר רציני. כיף לי איתו אבל אני מרגישה שהוא אוהב אותי יותר משאני אוהבת אותו. אני כל כך מנסה לאהוב אותו אבל לא מצליחה. הוא ממש טוב אלי, דואג לי ועושה דברים שהאקס שלי מעולם לא עשה. ועכשיו, אחרי שנה, האקס שלי שלח לי מכתב מחו"ל שהוא מעולם לא הפסיק לאהוב אותי ושהוא עשה טעות נוראית והוא רוצה אותי חזרה, לנצח. ואני כל כך רוצה לחזור אליו, מתגעגעת אליו בטירוף,אני קוראת את המכתב הזה 3 פעמים ביום. איזה אובססיבית אני! אבל מצד שני כולם אומרים לי שאם אחזור אליו, זה רק יכאיב לי ו"כמה אפשר לדפוק את הראש בקיר עד שאבין שזה כואב". וגם אני חוששת שאם אחזור אליו, הוא יידע איזה קלה להשגה אני ושהוא פשוט יכול להתייחס אלי ככה בכל עת ואני אחזור אליו כמו כלבלב מסכן. אני רוצה שיבין איזו טעות הוא עשה אבל אם אגיד לו "לא" אז הוא פשוט יוותר כי ככה הוא- מעולם הוא לא נלחם עליי. אני אשמח לקבל עצות מה לעשות, כל תגובה שהיא כי אני נואשת. אני מרגישה שהבחירה שלי תשנה לי את החיים לכאן או לכאן. ד"א אני בת 23

 

[כמו שבאתי]

ברוכה הבאה פיה../images/Emo140.gif

קראתי את הפוסט שלך וזה הזכיר לי מישהי שאני מכירה וגם אני נתתי לה את אותן עצות, לא לדפוק את הראש בקיר, כי זה כואב... החששות שלך נראות לי דיי מוצדקות, שאם תתני לו סימן שכן, זה יראה לו קל מידיי. ממה שקראתי והבנתי, נשמע לי כאילו שאותו בחור לוקח אותך כמובן מאליו, אחת שיהיה לו קל להחזיר בכל פעם שיתחשק לו והשאלה היא אם ככה את רוצה ורואה את החיים שלך? דווקא הבחור השני נשמע יותר לעניין, מצד שני לנסות "בכוח" לאהוב אותו זו לא הדרך. מה דעתך לקחת פסק זמן מכל זה, לתת לנפש שלך זמן להתרפא ורק אח"כ בראש צלול לנסות להכנס למערכת יחסים בריאה ולא מאולצת?