הוא חולה, עזבו אותו: המחלה כהסבר?

ל ו ל י ת

New member
הוא חולה, עזבו אותו: המחלה כהסבר?

לא ידעתי איזו כותרת לתת לשאלה שלי. מכירים מצב שבו מי שחולה לפעמים לא מגיע לאירועים משפחתיים גדולים. אז יש את אלה ששואלים. ויש את אלה שלא. ויש את אלה ששאלו פעם ומזמן הפסיקו לשאול. אז יש את הדבר הזה שאנשים חושבים לעצמם שפשוט אין לאותו אדם את הכוחות הפנימיים לבוא. אבל לפעמים הוא לא בא כי היתה מריבה איתו לפני שעזבו את הבית. או כי מישהו העליב אותו מהמשפחה. או כי אמרו לו שהוא לא נראה מספיק טוב לא לבוש מספיק יפה או לא לובש משהו מגוהץ. אולי היא לא שמה ליפסטיק ובכללי לא ממלאים את ציפיות הסובבים אותם. נכון, אם היו לה/לו את הכוחות הוא יה מבליג. נכון. אין לו אותם. אבל עדיין, לעשות לו כל כך קשה לפני שיוצאים? כמה אירועים כבר יש? אז הם לא באים. וזה חוזר לשאלות הרגילות למה הוא/היא לא בא/ה. קיצר מישהו בכלל יודע למה באמת הוא לא בא? מישהו מעביר בדעתו את האפשרות שמעבר להיות אותו אדם חולה או חסר כוחות, הוא יכל לבוא אילמלא פגעו בו? הוא יכל לבוא אלמלא רמסו אותו לפני שיצאו? והאחים. הם מבררים איתו מה קרה שם לפני היציאה מהבית? מקשיבים לו/לה? רוצים באמת לדעת מה קרה שם עם ההורים, או שגם להם נוח יותר עם "עזבי, הוא חולה"? מה מכירים אתם? מין הסתם השאלה עולה אצלי כי היא מאד רלוונטית עבורי כעת בחי,. ומאד קונפליקטואלית אצלנו בבית. ועושה לא קל גם עבורי ועבור המקום שאני תופסת במשפחה. אז מה אצלכם?
 
לא יודעת...

האמת היא שאצלנו הוחלט על משטר חשאיות טוטאלי. ההורים שלי הפסיקו לצאת או להזמין או לעשות כל דבר. לפני כמה שנים אמרתי לאמא שלי שלדעתי זו היתה טעות חמורה. כל הילדות שלי עברה בלהמציא כל מיני סיפורים אמינים יותר ואמינים פחות לגבי מה אח שלי עושה (אה.. כן.. הוא לומד ועובד - כן בטח...) אניחושבת שהיה קל הרבה יותר לכולנו אם במקום לשקר לכולם היינו פשוט אומרים את האמת. היום אני משתדלת לא להסתיר את זה. אני לא הולכת עם שלטים ברחוב, אבל כשהנושא עולה אני אומרת את הדברים כמו שהם, בלי לייפות, בלי לשקר. אז זה לא בדיוק עונה לשאלה שלך, אבל אני חושבת שעדיף להעלות את על הנושא לפני השטח. לא לזלזל, לא לבטל את הבן אדם החולה, לא להסתיר אותו ולא להתבייש בו ואגב, גיליתי היום לראשונה את הפורום, אח שלי הוא סכיזופרן-מאני-דפרסיבי ואני מסרבת להתבייש בכך (למורת רוחה של אמי, שעדיין מספרת לשכנים איך הוא עובד
לומד וגר בת"א - היא רק שוכחת לספר שהוא עובד רק כשמתחשק לו, כנ"ל לגבי הלימודים ושהוא משנורר ממנה כסף ללא הפסקה)
 

ל ו ל י ת

New member
הי לך chomet

כאב לי לשמוע על ההסתרה. מצד שני אני יכולה להבין מאיפה בא הרצון להסתגר. אגב הקטע הזה של לא להזמין וכאלה, אני (באופן מוזר משהו) יכולה להזדהות איתו, לדוגמא אם עוברת עלי תקופה קשה במיוחד ולא בא לי לספר לחבר´ה מה קרה אז יהיה לי קשה להפגש איתם ככה סתם כאילו כלום לא קרה, אבל זה יעבור לי אחרי כמה זמן. לגבי זה שאצלכם זה ככה כבר שנים זה נורא חבל. אני חושבת כמה קשה להורייך וכמה לך קשה (את גרה בבית ההורים?) אפילו ההורים שלי שהם סופר חשאיים וסופר חרדים לפרטיותם ולמה שאחרים חושבים עליהם, ברגע שזה התפרץ אצלנו במשפחה (המחלה), אי אפשר היה להסתיר, אולי בגלל האופן בו זה התפרץ. וואו!!! עשית לי לחשוב! (טוב זה כבר משהו שעלי לחשוב עליו עם עצמי תחילה). אבל הקטע של ההסתרה הוא מאד בעייתי. הוא מאפיין משפחות עם בעיות שונות, לא רק בעיות של מחלת/הפרעת נפש קשה. גם משפחה שבה הילד לדוגמא משנורר כסף מההורים סתם ככה (אין לו סכיזו´) ומאיים עליהם שאם לא יתנו לו כסף הוא לא יודעת מה יעשה, גם שם יש הסתרה ואנשים חוששים לשתף. ואני חושבת (ויודעת, עשיתי על זה מחקר אקדמי קט) שהדבר הזה של הסודיות הוא מאד לא בריא לנוגעים בדבר. אולי בטווח הקצר הוא מגן מפני הצורך להתמודד מול אנשים. בטווח הארוך זה כמו שאת אמרת - כאילו מבטל את האדם החולה, עושה תחושה של בדידות ולא מאפשר לאנשים להיעזר נפשית וכן קונקרטית, באחרים. אני חושבת שהחשאיות מאפשרת לאנשים להשאר חשאיים גם בתוך עצמם. כאילו החשאיות הזו מגנה אולי מפני הבירור הפנימי שיש משפחות שעושות, בירור של למה זה קרה לנו. יש משפחות שזה מוציא בהם תוקפנות ("זה בא מהצד שלך" וכו´) אבל גם את זה ניתן לשרוד, תלוי בחוזק של התא המשפחתי והחברים בו. יש משפחות שבהן כל אחד יהיה חשאי לגבי כעסיו, חששותיו, תחושותיו מפני האחרים, וזה עושה עוד יותר בדידות. לא יודעת איך זה אצלך. אם בא לך תכתבי. ואיך זה בשבילך כיום לספר לאנשים השואלים? לי היה מאד קשה לספר במשך שנים, עכשיו "מתאמנת" על זה בזהירות מרובה. chomet, גילית את הפורום היום. אז ברוכה הבאה. יש כאן עוד אחים של, הורים של ובנים של, חלקם כותבים בפורום, חלקם עדיין עושים זאת רק במסרים אישיים ואני מזמינה גם אותם. מאמינה שככל שנראה שאנו לא היחידים במצב הזה נוכל לחזק את עצמנו ולהיות, כל אחד מאיתנו, פחות לבד עם המחשבות. שלך,
 

Jersey Girl

New member
הי chomet

סתם רציתי להגיד לך הברוכה הבאה לפורום וזהו בינתיים אה כן מאד מסכימה איתך לגבי הסודות והשקרים
JG
 
למעלה