הוא והיא. חלק 19
הוא הלך ברחובות הלוהטים תחת השמש הקופחת במלוא עוזה, מחפש את תחנת האוטובוס אליה כיוון אותו הנהג. הוא לא מצא אותה. לכן התקדם עוד ועוד. גופו נטף זיעה כנחל, הצמאון הציק לו, והוא נכנס אל חנות מכולת קטנה בפינת אחד הרחובות בהם כיתת רגליו, כדי לקנות בקבוק שתיה קר. הוא תר בעיניו אחר המקרר המתאים, הוציא בקבוק מים, הניח את כף ידו עליו, רמת הקור לא השביעה את רצונו, הוא חפר בין הבקבוקים עד שהגיע אל הבקבוק הסמוך לדופן המקרר הפנימית, הקור היה לטעמו, הוא שלף את הבקבוק ממקומו, נזהר לא להפיל את שאר הבקבוקים, הזדקף, וניגש אל דלפק המכירה. ואז הוא ראה משהו קצת מוכר. דבר שהיה במח שלו כשבוע תמים. הוא ראה את "ההיא"... = היא הסתובבה לאחוריה, ואז הביטה בו. מופתעת. שני הפיות נפערו ונסגרו באחת. העיניים תוהות, שואלות, והלב אינו יכל שלא לחשוב ולתהות. היא החליטה להתעלם ממנו. די!! הפרק שלו תם בחיה. היא הסתובבה שוב במכוון, והפנתה אליו את גבה. ההפתעה נמוגה לאיטה. תחתיה הופיע רעיון במוחו: הרי יתכן שהיא מכירה את המקום. הם "קצת" מכירים, ישאל אותה אפוא מעט פרטים, וכך יוכל להגיע כבר אל רבו... ברוך אומר ועושה, התקדם מעט אליה, ולחש בהיסוס: "סליחה". שום תגובה לא נראתה. היא המשיכה, אפילו בעקשנות מה, להסב אליו את גבה. בליבה יחלה כבר לסיום התור המתמהמה מאוד, שכמו התעכב בכוונה בשל מבוגר שביקש פירוט והתווכח על כל דבר. לפתע היא ראתה בזוית עינה אדם נמוך הנכנס בצדים מהירים אל חנות המכולת הקטנה. תנועותיו לא מצאו חן בעיניה. וכנראה בעיני ארבעת הנוכחים. כאילו הכניס עימו הלה אוירה של אי נחת. היא ראתה גם את המוכר מביט בו וכמו מתכווץ במקומו. הנכנס לא השתהה הרבה, הוא ניגש ישירות אל המוכר, הביט עמוק בעיניו, נראה כחוכך בדעתו לשניה, אחר הצמיד את ידו את חזהו של המוכר, ופרץ דם החל ניתז בעוז. הוא רצח את המוכר... == אביא את פרק 20 בעז"ה מאוחר יותר
הוא הלך ברחובות הלוהטים תחת השמש הקופחת במלוא עוזה, מחפש את תחנת האוטובוס אליה כיוון אותו הנהג. הוא לא מצא אותה. לכן התקדם עוד ועוד. גופו נטף זיעה כנחל, הצמאון הציק לו, והוא נכנס אל חנות מכולת קטנה בפינת אחד הרחובות בהם כיתת רגליו, כדי לקנות בקבוק שתיה קר. הוא תר בעיניו אחר המקרר המתאים, הוציא בקבוק מים, הניח את כף ידו עליו, רמת הקור לא השביעה את רצונו, הוא חפר בין הבקבוקים עד שהגיע אל הבקבוק הסמוך לדופן המקרר הפנימית, הקור היה לטעמו, הוא שלף את הבקבוק ממקומו, נזהר לא להפיל את שאר הבקבוקים, הזדקף, וניגש אל דלפק המכירה. ואז הוא ראה משהו קצת מוכר. דבר שהיה במח שלו כשבוע תמים. הוא ראה את "ההיא"... = היא הסתובבה לאחוריה, ואז הביטה בו. מופתעת. שני הפיות נפערו ונסגרו באחת. העיניים תוהות, שואלות, והלב אינו יכל שלא לחשוב ולתהות. היא החליטה להתעלם ממנו. די!! הפרק שלו תם בחיה. היא הסתובבה שוב במכוון, והפנתה אליו את גבה. ההפתעה נמוגה לאיטה. תחתיה הופיע רעיון במוחו: הרי יתכן שהיא מכירה את המקום. הם "קצת" מכירים, ישאל אותה אפוא מעט פרטים, וכך יוכל להגיע כבר אל רבו... ברוך אומר ועושה, התקדם מעט אליה, ולחש בהיסוס: "סליחה". שום תגובה לא נראתה. היא המשיכה, אפילו בעקשנות מה, להסב אליו את גבה. בליבה יחלה כבר לסיום התור המתמהמה מאוד, שכמו התעכב בכוונה בשל מבוגר שביקש פירוט והתווכח על כל דבר. לפתע היא ראתה בזוית עינה אדם נמוך הנכנס בצדים מהירים אל חנות המכולת הקטנה. תנועותיו לא מצאו חן בעיניה. וכנראה בעיני ארבעת הנוכחים. כאילו הכניס עימו הלה אוירה של אי נחת. היא ראתה גם את המוכר מביט בו וכמו מתכווץ במקומו. הנכנס לא השתהה הרבה, הוא ניגש ישירות אל המוכר, הביט עמוק בעיניו, נראה כחוכך בדעתו לשניה, אחר הצמיד את ידו את חזהו של המוכר, ופרץ דם החל ניתז בעוז. הוא רצח את המוכר... == אביא את פרק 20 בעז"ה מאוחר יותר