הוא, היא... ומראות...

[לגעת בְּמהויות]

הוא, היא... ומראות...

מוקדש לאיילה... ואחר כך - איש אחד אמר…. ``אולי לא כולנו צריכים לחיות עם שיקוף? אולי בא לנו קצת חופש? אולי. אפשר קצת ל ח י ו ת בבית הזה? `` ... בהתחלה, אנחנו מחפשים את השיקוף... מחפשים את המראה שתשקף לנו את דמותינו, אבל לא ממש את כל המכלול של דמותינו… לא, לא הכל… מחפשים את המראה שתראה לנו אותנו כפי שהיינו רוצים לראות אותנו... מחפשים משהו שישקף אותנו, כמו שאנחנו אוהבים לראות אותנו... אבל המראה.. משמתחילה להראות.. מתרגלת למשימה.. עד... עד שלבסוף.. היא גם מראה לנו דברים שאנחנו לא רוצים לראות בנו... ואז אנחנו מרגישים מרומים… אז.. אנחנו רוצים מראה חכמה... מראה שתוכל להראות לנו איך להגיע רק אל עצמינו המבוקש... אבל המראה.. היא מראה עצמאית... וגם עליה עוברים תהליכים... גם איכויות ההחזרה שלה משתנות... וכשהיא רואה את הדברים שהיא לא אוהבת... הם בולטים לה כל כך... שהיא כבר לא רואה שום דבר אחר... ואז... ואז מתחילות כל הבעיות... ואז אנחנו רוצים חופש מהמראה... ואז... אנחנו סובלים... ולפעמים עושים ``דווקא`` למראה... ``אם זה רק מה שאת מסוגלת לראות.. אז תקבלי את זה ורק את זה...`` ואז.. גם רע לנו עם עצמינו... ואז.. לפעמים.. אנחנו עלולים לחפש מראות אחרות... לקבל קצת מים...קצת משב רוח מרענן... והמראה שלנו.. המראה שלנו מתריעה -``אתם יורדים מהפסים``... היא אומרת.. ועכשיו... עכשיו נצטרך להיות אמיצים... נצטרך להחליף תפקיד... נצטרך להיות מראה למראה שלנו... להראות לה שאם היא מתמקדת רק במשהו אחד... אז... להראות לה לאן זה עלול להוביל... להראות לה גם את הדרך שאנחנו עברנו בתוך כל התהליך הזה... ומוטב לה שתפסיק עם המנהג הזה של ``להראות`` ... בלי להתחשב ברגישויות של המתבונן במראה... כי הגיע זמן חשבון הנפש. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.. אבל צריך ללמוד... לחיות בלי מראות חיצוניות. לחיות רק עם מראות פנימיות. ולמצוא את הדרך לחיות בשלום גם עם המראה ההיא... שאיתה התחלנו את הדרך...

 

[אילה.]

וואו! איש, בוא מהר, תקרא...

לגעת... אין מילים אחרי זה... פתחת, ניתחת, סגרת, ארזת והגשת... ותגובה יותר עניינית, אחר כך... כי למרות שזה נראה שכן, אני לא עובדת פה... חשה אחווה פתאום, אילה

 

[איש מידות 1]

מה? איפה? איפה? מי האיש?

 

[איש מידות 1]

היה כתוב...

מוקדש לאילה. אז חשבתי... --------------------- זה ענק. קראתי הלוך ושוב.. המסקנה שלי? דומה. קודם תמרק את המראה הפנימית שלך. תעצב אותה ככה, שלא תישען על השתקפויות חיצוניות. שהאור הפנימי שלך לא יתעמעם. אח``כ נדאג למראות החיצוניות. אם ישארו כאלו. אז.. נדבר בעוד חמש שנים לגעת במהויות? -------------------- את יודעת מה העניין לגעת במהויות? שאנחנו מגיעים ממקומות מאד דומים. לא... לא בית ההורים, לא... לא הזוגיות. הרגש. אני מבין את מה שאת כותבת דרך הרגש, ומרגיש מה את הרגשת כשכתבת. נשמע פלצני? ואללה לא פלצן סחבק. באהבת נגיעות. איש.

 

[לגעת בְּמהויות]

היה גם כתוב...

ואחר כך - איש אחד אמר…. ... איש מידות אחד.. ו.. תודה...