אז הלכתי..
ולא הפסקתי לחשוב..כמה זמן התארגנתי בשביל אותם כמה דקות, ושנאתי את עצמי על מה שאמרתי,ועוד יותר על מה שלא אמרתי, אז עצרתי בדרך ורציתי לחזור..ולספר לה הכל, ורציתי אותה,נטרפתי!!! ידעתי שלא תרצה בי, חששתי, ועקבות גבר אחר בעיניה ניחשתי, הצתמררתי... והתמונות רצות במוחי,והפנים האלה שאני כל כך אוהב, שפתיה,עיניה.. וכשפתחה הדלת והובילה..בחנתי תנועותיה מאחור, ורציתי את ידיי להדק סביבה,כמו הורדת זקיף..מאחור.. להחזיק בה חזק,לא לתת לה לדהור, ואת שובל ריחה הסנפתי..ניחוחות של אותם הלילות אשר איתה ידעתי. וכותב ופועם.. ואוהב עוד יותר! און
