שכבר לא מענין מכלום...האהבה, הרגש, היחס האנוש כלפי האדם הכל ניגמר. אפילו הכעס על הפגיעה והכאב כבר לא קיים, למעשה אותו אדם כאילו עבר פורמציה אחרת / חדשה. מעוף
לפעמים טוב לא לדעת הכל... מכיר את זה??? כשחופרים וחוקרים ויש הרבה למה ומדוע... לפעמים זה מכאיב יותר... לפעמים בכלל לא צריך ללמוד ולהפיק לקחים אם זה כזה מסובך... הכי חשוב זה להמשיך להיצמד לערכים שלנו... כתבת כאן בעיקר על זוגיות, לכל זוגיות יש התחלה אמצע וסוף... < כמו כל דבר אחר בחיים > התחלה... אחחחח פרפרים והתאהבויות... חיוכים והסמקות... אמצע... ממש למידה מיהו באמת בן הזוג שלנו, איך אנחנו מעצבים את מערכת היחסים שלנו... אם טוב לנו או לא... וככה בעצם מגיע לו ה... סוף... טוב לנו אז הזדקנו ביחד, רע... ממשיכים הלאה... מה למדנו? למדנו בעצם וזה הכי חשוב שאנחנו לא נמצאים במקום שרע לנו שם!!! "ואולי?? ואולי?? ואולי?? לפי דעתי תחילת הסוף .....מתחילה מחוסר עניין בבן/ת הזוג משהו בסגנון לא אכפת לי....תעשה/י מה שאת/ה רוצה" מה איכפת לנו מה קרה לבן\ת הזוג? הכי חשוב שנדע שהיינו כל כולנו למערכת היחסים הזו... אם השתעמם\ה לו\ה איכפת לו\ה זה לא עינייננו... קשה לדעת מה קורה במחשבות של השני... קשה לרצות את כולם... הכי טוב זה להמשיך להיות אנחנו, לשפר את עצמינו למען עצמינו, אי שם יחכה לנו האחד\ת שלנו... < אני בשעה של התפלספות, אם הגעת עד כאן אשרייך