ממתינה למתנה
New member
ההריון שלי נגמר
לא יודעת מי כאן קוראת בפוריות אבל, למי שלא שמעה עדיין אז ההריון שלי נגמר לפני חמישה שבועות בלידה שקטה בשבוע 20. זה התחיל שבועיים קודם כשצוואר הרחם התקצר ולברן במקום לשלוח אותי לשמירה נתן לי אנדומטרין ושלח אותי הביתה למנוחה וביקש שאחזור אליו שבועיים אח"כ לראות מה קורה. כשהגעתי אליו שבועיים אח"כ הוא עשה א.ס ולא ראה את צוואר הרחם ובבדיקה ואגינאלית התברר שהוא פתוח ונשלחתי בדחיפות לאיכילוב, ואחרי לילה של פיטוצין+אפידורל (אאוצ') ילדתי בלידה שקטה את הבת שלי שלא שרדה את הלידה, ועברתי גם גרידה לניקוי השאריות.
מסתבר שזה לא הספיק ולפני שבועיים ביום רביעי כשכבר חשבתי שהסתיימו להם הדימומים מהלידה הם התחילו שוב, חזקים ועם כרישי דם ושוב הגעתי למיון נשים הפעם ב"מאיר" ושם ראו בא.ס שהצוואר פתוח ויש שאריות הריון ברחם. החליטו לתת לי זריקת מטרג'ין לכיווץ הרחם ולהורדת הכרישים וחשבו שבזה זה יסתיים ואני אשלח הביתה אבל, בסוף בהתייעצות עם כמה רופאים ואחרי שההמוגלובין שלי צנח מ10 ל8 החליטו לאשפז אותי ולתת לי ציטיוטק לכיווץ הרחם והורדת השאריות, אבל הוא לא ממש עזר כי יום אחרי זה ביום שישי ראו שיש עדיין שאריות ונשארתי לשבת, וחשבו ביום ראשון לנתח ולהוציא את השאריות, אבל החליטו שוב לנסות עם ציטיוטק ולבדוק מה קורה ואז סוף סוף זה עזר והשאריות נעלמו להן וביום שני השתחררתי.
עצובה, כועסת ולא חוזרת לפחות לחצי שנה לעולם הטיפולים אני.
לא יודעת מי כאן קוראת בפוריות אבל, למי שלא שמעה עדיין אז ההריון שלי נגמר לפני חמישה שבועות בלידה שקטה בשבוע 20. זה התחיל שבועיים קודם כשצוואר הרחם התקצר ולברן במקום לשלוח אותי לשמירה נתן לי אנדומטרין ושלח אותי הביתה למנוחה וביקש שאחזור אליו שבועיים אח"כ לראות מה קורה. כשהגעתי אליו שבועיים אח"כ הוא עשה א.ס ולא ראה את צוואר הרחם ובבדיקה ואגינאלית התברר שהוא פתוח ונשלחתי בדחיפות לאיכילוב, ואחרי לילה של פיטוצין+אפידורל (אאוצ') ילדתי בלידה שקטה את הבת שלי שלא שרדה את הלידה, ועברתי גם גרידה לניקוי השאריות.
מסתבר שזה לא הספיק ולפני שבועיים ביום רביעי כשכבר חשבתי שהסתיימו להם הדימומים מהלידה הם התחילו שוב, חזקים ועם כרישי דם ושוב הגעתי למיון נשים הפעם ב"מאיר" ושם ראו בא.ס שהצוואר פתוח ויש שאריות הריון ברחם. החליטו לתת לי זריקת מטרג'ין לכיווץ הרחם ולהורדת הכרישים וחשבו שבזה זה יסתיים ואני אשלח הביתה אבל, בסוף בהתייעצות עם כמה רופאים ואחרי שההמוגלובין שלי צנח מ10 ל8 החליטו לאשפז אותי ולתת לי ציטיוטק לכיווץ הרחם והורדת השאריות, אבל הוא לא ממש עזר כי יום אחרי זה ביום שישי ראו שיש עדיין שאריות ונשארתי לשבת, וחשבו ביום ראשון לנתח ולהוציא את השאריות, אבל החליטו שוב לנסות עם ציטיוטק ולבדוק מה קורה ואז סוף סוף זה עזר והשאריות נעלמו להן וביום שני השתחררתי.
עצובה, כועסת ולא חוזרת לפחות לחצי שנה לעולם הטיפולים אני.
