נסיכת הכוכב
New member
ההכנות לראש השנה
החגים מתקרבים ואיתם שטיפת המוח לקראת הראש השנה , מה להכין איך להכין אוכל מסורתי
ואני מוצאת את עצמי במיעוט מאד קטן שחוגגת לבד , אני עצמי ואנוכי כל החג בבית עם עצמי
השטיפת מוח עם המתכונים לחג ,וכמה אוכל צריך להכין זה משהו מוגזם, ופשוט מטריף אותי
תמיד החגים היו סיוט עבורי , גם שהצטרכתי להכין עבור כל המשפחה
אחנו הכנו לערב ראש השנה מאכלים וברכות מסורתיות שהתגבשו במסורת המשפחה
, שכל אוכל הוא סמל למשהו , ויש לו ברכה משלו לסדר של ראש השנה
לוביה, מבושלת , ריבת דלעת לבנה, קציצות פרסה, קציצות של סלק ירוק , וראש של דג
( או בשר ראש של עגל טרי , הברכה היא ראש של איל שבחיים לא אכלתי )
ותפוח בדבש וגם רימון קלוף ותמרים טריים
חוץ מזה תמיד הכנו על השולחן סלט ירקות וסלט חסה והכנו קובה סורית
וגם אוכל מסורתי תפוחי אדמה ועוף או בשר זה נקרא מעודה בטטה שמכינים רק בחגים
ואמא ואני הכנו בצל ממולא או קישואים ממולאים או עלי גפן ממולאים שאמא ואני הכנו לראש השנה
ולסיום תמיד היתה עוגת דבש או עוגת תפחי עץ שהכנו בבית
אז תסכים איתי שזה לא אוכל מוגזם כי מכל ברכה לקחנו ביס ,
והקציצות היו קציצות קטנות וצמחוניות, וחלקם עשינו עם בשר טחון ומטוגנות
אני לא יכולה לאכול יותר מדי , כי זה מפריע לי לנשום , לכן לא הגזמתי באכילה גם אז
עבורי האכילה היא לא החגיגה , אלא הברכות החגיגיות לראש השנה
ולערוך שולחן ועבדתי אל תוך הלילה בשבוע האחרון לעשות קניות וגם לבשל עם אמא
כי ביום עבדתי כרגיל , וחזרתי מהעבודה ועזרתי לאמא להכין מאכלים מיוחדים והקפאתי מה שאפשר
ובערב החג הוצאתי והפשרתי , והגשתי לשולחן לכולם ,
ועבדתי קשה עד הדקה ה90, ואף פעם לא זכיתי לשמוע תודה שהתאמצת עבורנו
וגם שאמא פרשה לבית האבות , הכנתי הכל וסחבתי לבית של אחי ובדרך לקחתי את אמי אליו
ערכתי שולחן חג נאה מכובד, ואחרי הארוחה החזרתי את אמי לבית האבות
ואת כל החג ביליתי לבד בבית אני ועצמי , וגם אם קדחתי מחום אף אחד לא ידע
התמודדתי לבד, ורק החברה בצט אמרו לי מה לעשות ונתנו תמיכה טלפונית
ובשנים האחרונות התארחתי אצל הורים של חברה , לקחתי עמי בקבוק יין מתנה למארחים
הם הביאו תפוח בדבש וזהו ואכלו ארוחת ערב חג מאד מושקעת
וראיתי שאפשר אחרת , במקרה הם שייכים לעדה הפולנית ,
אבל נהנתי מהמפגש המשפחתי, ותמיד שאלו איך היא קשורה אלינו ,
והתחלתי להיות אורחת, ואז חזרתי הביתה לבד לארמון הנטוש שלי
והמשפחה קבלה אותי כחלק משלהם , זה הפך לסידור נוח עבורי
בראש השנה הבאתי לשם את הריבה של הדלעת שאני נהגה להכין לברך עליה
והשנה אפילו את הריבה לא הכנתי , יותר מדי עבודה , ואסור לי מתוק
אבל לפני 3 שנים כשביליתי את החג בבית החולים , ואז למדתי שאפשר גם בלי ארוחות גדולות,
עשיתי את החג לבד , והחברה ובעלה באו לשם לבקר וגם הדודה שלי
ונשארתי בחיים ולא קרה כלום , גם בלי ארוחות חג וגם בלי קידוש משלי
נכנסתי לבית החולים ערב שבת לפני ראש השנה ויצאתי נר שלישי של חנוכה
חזרתי להורם של חברה והיה קשה לנשום המדרגות היו קשות ,
ותודות לחברה ובעלה הצלחתי לעבור את המדרגות בשלום , שמעדתי הם תפסו אותי
אז שנה שעברה היה לי משהו שדודה הביאה לי , ועשיתי את ערב החג לבד בבית
השנה לא יודעת אם אכין משהו מיוחד, ארוחת ערב חמה , תפוח בדבש וזהו
אין לי כח להכין את האוכל המסורתי, במילא אני עושה את החג לבד ,
ועבור עצמי אין טעם להכין כי במילא אוכלת רק ירקות בלי בשר ,
והשטיפה מוח של המאכלים המסורתיים והמתכונים רק מדגישים עבורי כמה אני שונה ואחרת
שנה אני אעשה רק מה שאני יכולה לא משתגעת לקראת ראש השנה
ויסלח לי האלוהים , כי הכוחות שלי כבר לא מה שהיו םעם , ו
בטוחה שהוא יקבל באהבה את התפילה שלי בבית ,
כי לבית הכנסת לא אוכל להגיע לצערי, עושה תפילת יחיד בבית
ומהחלון שומעת תקיעת שופר , מבית הכנסת ממולי , אם הם פותחים חלון
החגים מתקרבים ואיתם שטיפת המוח לקראת הראש השנה , מה להכין איך להכין אוכל מסורתי
ואני מוצאת את עצמי במיעוט מאד קטן שחוגגת לבד , אני עצמי ואנוכי כל החג בבית עם עצמי
השטיפת מוח עם המתכונים לחג ,וכמה אוכל צריך להכין זה משהו מוגזם, ופשוט מטריף אותי
תמיד החגים היו סיוט עבורי , גם שהצטרכתי להכין עבור כל המשפחה
אחנו הכנו לערב ראש השנה מאכלים וברכות מסורתיות שהתגבשו במסורת המשפחה
, שכל אוכל הוא סמל למשהו , ויש לו ברכה משלו לסדר של ראש השנה
לוביה, מבושלת , ריבת דלעת לבנה, קציצות פרסה, קציצות של סלק ירוק , וראש של דג
( או בשר ראש של עגל טרי , הברכה היא ראש של איל שבחיים לא אכלתי )
ותפוח בדבש וגם רימון קלוף ותמרים טריים
חוץ מזה תמיד הכנו על השולחן סלט ירקות וסלט חסה והכנו קובה סורית
וגם אוכל מסורתי תפוחי אדמה ועוף או בשר זה נקרא מעודה בטטה שמכינים רק בחגים
ואמא ואני הכנו בצל ממולא או קישואים ממולאים או עלי גפן ממולאים שאמא ואני הכנו לראש השנה
ולסיום תמיד היתה עוגת דבש או עוגת תפחי עץ שהכנו בבית
אז תסכים איתי שזה לא אוכל מוגזם כי מכל ברכה לקחנו ביס ,
והקציצות היו קציצות קטנות וצמחוניות, וחלקם עשינו עם בשר טחון ומטוגנות
אני לא יכולה לאכול יותר מדי , כי זה מפריע לי לנשום , לכן לא הגזמתי באכילה גם אז
עבורי האכילה היא לא החגיגה , אלא הברכות החגיגיות לראש השנה
ולערוך שולחן ועבדתי אל תוך הלילה בשבוע האחרון לעשות קניות וגם לבשל עם אמא
כי ביום עבדתי כרגיל , וחזרתי מהעבודה ועזרתי לאמא להכין מאכלים מיוחדים והקפאתי מה שאפשר
ובערב החג הוצאתי והפשרתי , והגשתי לשולחן לכולם ,
ועבדתי קשה עד הדקה ה90, ואף פעם לא זכיתי לשמוע תודה שהתאמצת עבורנו
וגם שאמא פרשה לבית האבות , הכנתי הכל וסחבתי לבית של אחי ובדרך לקחתי את אמי אליו
ערכתי שולחן חג נאה מכובד, ואחרי הארוחה החזרתי את אמי לבית האבות
ואת כל החג ביליתי לבד בבית אני ועצמי , וגם אם קדחתי מחום אף אחד לא ידע
התמודדתי לבד, ורק החברה בצט אמרו לי מה לעשות ונתנו תמיכה טלפונית
ובשנים האחרונות התארחתי אצל הורים של חברה , לקחתי עמי בקבוק יין מתנה למארחים
הם הביאו תפוח בדבש וזהו ואכלו ארוחת ערב חג מאד מושקעת
וראיתי שאפשר אחרת , במקרה הם שייכים לעדה הפולנית ,
אבל נהנתי מהמפגש המשפחתי, ותמיד שאלו איך היא קשורה אלינו ,
והתחלתי להיות אורחת, ואז חזרתי הביתה לבד לארמון הנטוש שלי
והמשפחה קבלה אותי כחלק משלהם , זה הפך לסידור נוח עבורי
בראש השנה הבאתי לשם את הריבה של הדלעת שאני נהגה להכין לברך עליה
והשנה אפילו את הריבה לא הכנתי , יותר מדי עבודה , ואסור לי מתוק
אבל לפני 3 שנים כשביליתי את החג בבית החולים , ואז למדתי שאפשר גם בלי ארוחות גדולות,
עשיתי את החג לבד , והחברה ובעלה באו לשם לבקר וגם הדודה שלי
ונשארתי בחיים ולא קרה כלום , גם בלי ארוחות חג וגם בלי קידוש משלי
נכנסתי לבית החולים ערב שבת לפני ראש השנה ויצאתי נר שלישי של חנוכה
חזרתי להורם של חברה והיה קשה לנשום המדרגות היו קשות ,
ותודות לחברה ובעלה הצלחתי לעבור את המדרגות בשלום , שמעדתי הם תפסו אותי
אז שנה שעברה היה לי משהו שדודה הביאה לי , ועשיתי את ערב החג לבד בבית
השנה לא יודעת אם אכין משהו מיוחד, ארוחת ערב חמה , תפוח בדבש וזהו
אין לי כח להכין את האוכל המסורתי, במילא אני עושה את החג לבד ,
ועבור עצמי אין טעם להכין כי במילא אוכלת רק ירקות בלי בשר ,
והשטיפה מוח של המאכלים המסורתיים והמתכונים רק מדגישים עבורי כמה אני שונה ואחרת
שנה אני אעשה רק מה שאני יכולה לא משתגעת לקראת ראש השנה
ויסלח לי האלוהים , כי הכוחות שלי כבר לא מה שהיו םעם , ו
בטוחה שהוא יקבל באהבה את התפילה שלי בבית ,
כי לבית הכנסת לא אוכל להגיע לצערי, עושה תפילת יחיד בבית
ומהחלון שומעת תקיעת שופר , מבית הכנסת ממולי , אם הם פותחים חלון