טפשונת שכמותי
New member
ההופעה בקמלוט...
פעם אחרונה שאני מזמינה כרטיסים חמישה ימים לפני ההופעה.. (למרות שנראה לי שלזאפה אני אזמין שישה ימים לפני, כי רק בשני לחודש האשראי יאשר לי לעשות עסקה...) ישבנו "על הבר" מה שאומר, בשולחנות ליד הבר, שזה רחוק מהבמה בערך במיליון שנות אור, ולא הצלחתי אפילו לצלם תמונה נורמלית, שלא לדבר על וידאו. אבל ברור שהיה מדהים! הנסיעה הייתה מתישה, ואני מרגישה על הפנים, אבל כרגיל, נכנסתי לאקסטזה של ההופעה, ויהודית ריגשה ברמות, והייתה מדהימה. כאילו כל ההרגשה הרעה חלפה כלא הייתה. ההדרן היה כרגיל, בלי איזה ביצוע מיוחד, מה שהיה די מאכזב, אבל העיקר ששמענו את "סליחות". היו הרבה פישולים בהופעה, מבחינת התאורה הגרועה (כן, צדקת), והמזגן שלא כל כך עבד... (אני מנסה לדמיין את יהודית עומדת על הבמה, ומסתכלת על הקהל שלא מפסיק לנפנף בתפריטים בנפנופים שלא יביישו אפילו את מומחי המנגל ביום העצמאות, ואני יכולה לתאר לעצמי שזה די ביאס אותה) הקהל היה מורכב בעיקר מאנשים שכנראה הגיעו בהזמנה גדולה של כרטיסים, וכנראה שבגלל זה לא נשארו לנו מקומות נורמליים. אבל ברגע שהיא התחילה לשיר זה השכיח ממני הכל, כולל המכנס שלי שהתמלא משום מה בבירה מסוג גינס... (שוב. משום מה) והיה מדהים. מי שלא בא, הפסיד בגדול. אני מתגעגעת לרן שמעוני שלא היה, ותמיד מחייך אליי בביצוע של "לקחת את ידי בידך" (כמובן שזה קשה לחייך כשהוא לא רואה אותי, אבל בסדר) ולעדי הר-צבי המדהים, אבל ההצגה (גם של ריטה, לצערי) חייבת להימשך. ואחרי העייפות הזאת של הנסיעה חזרה, והחום שכנראה חוזר לי עכשיו (מוסרים לי פה שלא) אני חושבת שאני אפרוש לישון, לפני שאני לא אקום מחר בזמן ואגלה שפיטרו אותי. שיהיה לכולנו שבוע טוב ושקט! ומי שגר בצפון, שיחזיק מעמד (כמו שיהודית אמרה). לילה טוב!
פעם אחרונה שאני מזמינה כרטיסים חמישה ימים לפני ההופעה.. (למרות שנראה לי שלזאפה אני אזמין שישה ימים לפני, כי רק בשני לחודש האשראי יאשר לי לעשות עסקה...) ישבנו "על הבר" מה שאומר, בשולחנות ליד הבר, שזה רחוק מהבמה בערך במיליון שנות אור, ולא הצלחתי אפילו לצלם תמונה נורמלית, שלא לדבר על וידאו. אבל ברור שהיה מדהים! הנסיעה הייתה מתישה, ואני מרגישה על הפנים, אבל כרגיל, נכנסתי לאקסטזה של ההופעה, ויהודית ריגשה ברמות, והייתה מדהימה. כאילו כל ההרגשה הרעה חלפה כלא הייתה. ההדרן היה כרגיל, בלי איזה ביצוע מיוחד, מה שהיה די מאכזב, אבל העיקר ששמענו את "סליחות". היו הרבה פישולים בהופעה, מבחינת התאורה הגרועה (כן, צדקת), והמזגן שלא כל כך עבד... (אני מנסה לדמיין את יהודית עומדת על הבמה, ומסתכלת על הקהל שלא מפסיק לנפנף בתפריטים בנפנופים שלא יביישו אפילו את מומחי המנגל ביום העצמאות, ואני יכולה לתאר לעצמי שזה די ביאס אותה) הקהל היה מורכב בעיקר מאנשים שכנראה הגיעו בהזמנה גדולה של כרטיסים, וכנראה שבגלל זה לא נשארו לנו מקומות נורמליים. אבל ברגע שהיא התחילה לשיר זה השכיח ממני הכל, כולל המכנס שלי שהתמלא משום מה בבירה מסוג גינס... (שוב. משום מה) והיה מדהים. מי שלא בא, הפסיד בגדול. אני מתגעגעת לרן שמעוני שלא היה, ותמיד מחייך אליי בביצוע של "לקחת את ידי בידך" (כמובן שזה קשה לחייך כשהוא לא רואה אותי, אבל בסדר) ולעדי הר-צבי המדהים, אבל ההצגה (גם של ריטה, לצערי) חייבת להימשך. ואחרי העייפות הזאת של הנסיעה חזרה, והחום שכנראה חוזר לי עכשיו (מוסרים לי פה שלא) אני חושבת שאני אפרוש לישון, לפני שאני לא אקום מחר בזמן ואגלה שפיטרו אותי. שיהיה לכולנו שבוע טוב ושקט! ומי שגר בצפון, שיחזיק מעמד (כמו שיהודית אמרה). לילה טוב!