טפשונת שכמותי
New member
ההופעה בזאפה...
(מצטערת, אין תמונות...) אז מה היה בעצם? יום ארוך ומתיש שנגמר בסופו של דבר בהופעה מעולה, במקום די נחמד (פעם ראשונה שלי בזאפה). אותו הרכב כמו בהופעה בקמלוט, כלומר - עמית יצחק (גיטרה) ואלון פרידמן (קלידים) היחידים מההרכב המקורי, אז קיבלנו את ישראל נחום המתופף הנהדר (למרות ששוב - רן מאוד חסר לי בזמן האחרון, אבל זה לא משהו אישי) ומיקי ורשאי (בס), שמוכיח את עצמו לאט לאט בפניי. אנרגטי, חמוד, חייכן, וגם אפילו מניע את השפתיים מידי פעם, למרות החוסר במיקרופון. הביצוע של "עכשיו הכל בסדר" היה חסר לי מאוד, אבל... ויש אבל גדול. לפני זה תבינו קצת את הרקע - השירים של יהודית באים אצלי לפי תקופות. תלוי במצבי רוח ובתקופות בחיים, אבל יש שניים שתמיד ישארו אצלי מקום ראשון, שהם בעצם בין הראשונים ששמעתי, שזה "באהבתנו" ו"אהבה יומיומית". בהדרן הראשון, אחרי שקיבלנו ביצוע יפהפה כתמיד של "שיר ללא שם", היא שאלה כרגיל "מה אתם רוצים?" ואני לא התאפקתי ואמרתי שהפעם אני אקבל את השיר שאני אוהבת, וצעקתי "אהבה יומיומית". והיא התחילה לשיר, ואני התחלתי לרעוד (חברה הכי טובה שלי הייתה די בהלם מזה. וגם אני.). השיר הזה מסמל מבחינתי כל כך הרבה, הוא העביר איתי הרבה תקופות קשות בחיים שלי, ונתן לי כל כך הרבה אנרגיות. "אתה יודע מי אני יודעת מי אתה הכל בסדר" לשמוע אותה שרה את זה בלייב זה פשוט חוויה שאי אפשר לתאר. מבחינתי זה היה השיא שלי, אני יכולה לא ללכת להופעות עכשיו לפחות שנה (לא שזה יקרה...
) שאר ההופעה, לפני ואחרי, הייתה כרגיל - מדהימה. בהחלט הצליחה לשפר את הטעם הקצת מר שנשאר מהקמלוט, והביאה איתה אנרגיות חדשות ואם זה אפשרי - עוד המון המון אהבה ליהודית. המקום היה נחמד, המחירים מופקעים, אבל אווירה נחמדה. אין הרבה מה להרחיב במילים, אבל באופן כללי היה מאוד טוב, הקהל היה מאוד חם (כולל הזוג שישב איתי בשולחן ולא הפסיק להתחרמן... טוב, יום האהבה, אין מה לעשות) ומאוד אוהב כלפי יהודית, ובסה"כ הייתה הופעה מאוד מוצלחת. אני מאוד נהניתי, והערב הזה היה אחד המדהימים מבחינתי. אז שיהיה לכולם לילה טוב. והפסדתם!
(אני סתם רעה)
(מצטערת, אין תמונות...) אז מה היה בעצם? יום ארוך ומתיש שנגמר בסופו של דבר בהופעה מעולה, במקום די נחמד (פעם ראשונה שלי בזאפה). אותו הרכב כמו בהופעה בקמלוט, כלומר - עמית יצחק (גיטרה) ואלון פרידמן (קלידים) היחידים מההרכב המקורי, אז קיבלנו את ישראל נחום המתופף הנהדר (למרות ששוב - רן מאוד חסר לי בזמן האחרון, אבל זה לא משהו אישי) ומיקי ורשאי (בס), שמוכיח את עצמו לאט לאט בפניי. אנרגטי, חמוד, חייכן, וגם אפילו מניע את השפתיים מידי פעם, למרות החוסר במיקרופון. הביצוע של "עכשיו הכל בסדר" היה חסר לי מאוד, אבל... ויש אבל גדול. לפני זה תבינו קצת את הרקע - השירים של יהודית באים אצלי לפי תקופות. תלוי במצבי רוח ובתקופות בחיים, אבל יש שניים שתמיד ישארו אצלי מקום ראשון, שהם בעצם בין הראשונים ששמעתי, שזה "באהבתנו" ו"אהבה יומיומית". בהדרן הראשון, אחרי שקיבלנו ביצוע יפהפה כתמיד של "שיר ללא שם", היא שאלה כרגיל "מה אתם רוצים?" ואני לא התאפקתי ואמרתי שהפעם אני אקבל את השיר שאני אוהבת, וצעקתי "אהבה יומיומית". והיא התחילה לשיר, ואני התחלתי לרעוד (חברה הכי טובה שלי הייתה די בהלם מזה. וגם אני.). השיר הזה מסמל מבחינתי כל כך הרבה, הוא העביר איתי הרבה תקופות קשות בחיים שלי, ונתן לי כל כך הרבה אנרגיות. "אתה יודע מי אני יודעת מי אתה הכל בסדר" לשמוע אותה שרה את זה בלייב זה פשוט חוויה שאי אפשר לתאר. מבחינתי זה היה השיא שלי, אני יכולה לא ללכת להופעות עכשיו לפחות שנה (לא שזה יקרה...
