ההודעה

ההודעה

הסומק פשט בלחייה.
הודעת הוואטסאפ שלו גרמה לה לצאת לגמרי מריכוז.

מזמן היה ברור להם שיש ביניהם מתח מיני. הנסיבות היו כאלה ששניהם ניסו להחזיק את זה מתחת לפני השטח, אבל מדי פעם המתח הזה היה עולה על גדותיו ומציף הכל.
שניהם פנטזו אחד על השני, אבל מבלי להודות בכך מפורשות. משחקי מילים, כפל משמעות והרבה פנטזיות לא ממומשות... קצת טיזינג בקבוצת וואטסאפ משותפת, שלאחרונה גלש גם לפרטי ונעשה קצת יותר מפורש.

ועכשיו ההודעה הזאת.

הוא הורה לה לחכות לו בשעה היעודה במקום המוכר לשניהם, אי-שם בחיק הטבע.

מבלי שזה נאמר במפורש, היה ברור שהמפגש יהיה סוער- לא משנה מה יהיה מזג האוויר.
היא התקלחה באותו בוקר היטב, בחנה את עצמה במראה והייתה מרוצה ממה שראתה. מהארון היא הוציאה שמלה קלילה וקיצית. לאחר התלבטויות, החליטה לא ללבוש תחתונים. מה יש? שיופתע...
בתיק היא דחפה גם מחצלת מתקפלת, מתוך מחשבה על נוחות יחסית.

היא הקדימה ברבע שעה, כנראה מההתרגשות.

הוא הקדים בעשרים דקות. הוא ישב על הסלע מול הנוף, מחכה לה.
כאשר הוא הבחין ברכב שלה, החיוך שלו התרחב. גם היא הקדימה... הוא לא היה מוכן להודות כמה הוא חיכה לפגוש אותה כך.

הוא הביט בה צועדת אל עבר התצפית על הנוף הנפרש מההר. היא לא הבחינה בו, והוא יכל להנות עוד לרגע מגזרתה הגבעולית בשמלה הקיצית, מהשיער הגולש על הכתפיים ומהחיוך הקטן שהיה נסוך על פניה. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה אותה בשמלה, תמיד היה רואה אותה במכנסי עבודה. מחזה נאה, מלמל לעצמו.
אבל הוא לא רצה לבזבז זמן. שנתיים הוא חיכה עד שהוא העיז לחצות את הגבול.

היא התיישבה על סלע, פניה אל הנוף.
הוא התקדם אליה. מצד אחד היא נראתה לו כל כך שברירית ועדינה וכל-כך התחשק לו לעטוף אותה ולחבק אותה ברוך. מצד שני, הוא רצה למעוך את שדיה, לנשק אותה בכח, להרגיש את גופה מתחתיו ולנעוץ את עצמו בתוכה, לקחת אותה אל השיא המתוק.
היא שמעה אותו מתקרב, הסתובבה וחייכה.

כל דבר שהם היו אומרים אחד לשני היה נשמע להם נדוש ולא קשור, אז הם שתקו.

הוא חיבק אותה, והיא נענתה בחום לחיבוק העוטף שלו. הידיים שלו גלשו במורד גבה, ליטפו את ישבנה ושוב חזרו למעלה, ללטף את שיערה. היא לטפה את זרועותיו, נשענת על גופו החסון והיציב.

'בוא נמצא לנו פינה קצת מוסתרת'... היא לחשה.

'הריח שלך משכר אותי', הוא אמר לה, חובק בזרועו את מותניה.

הם ירדו בשביל אל החורשה.
היא מצאה פינה שנראתה לה מוסתרת מספיק, שלא יפתיעו אותם. במהרה היא פרשה את המחצלת, בעוד הוא מכריז בפניה שהיא גאונה...

'אז מה? פגישת עבודה?' היא הקניטה אותו.
'ששש... אל תהרסי...' הוא סתם לה את הפה בנשיקה.

הידיים פילסו להן את דרכן אחד אל השנייה.
כאשר הוא השיל את שמלתה מעליה, הוא שמח לגלות שהיא אינה לובשת תחתונים. 'שובבה, לא רואים עלייך'...
'אני כבר שעתיים נוטפת בגללך...'

הוא מעך את שדיה ונישק את צווארה, מעביר בה רטט של עונג. היא חפנה את ישבנו, ליטפה את גופו ועטה בשפתיה על שפתיו. הלשונות התחברו במחול מטורף.

הוא השכיב אותה על גבה על המחצלת. היא התרגשה מהקרבה, ממשקל גופו על גופה, מהבליטה במכנסיו. היא שלחה ידיים ופתחה את חגורתו ואת מכנסיו.

תוך זמן קצר היה גם הוא עירום לגמרי.

'בוא אליי.' היא בקשה.

והוא בא. חם, לוהט, גברי וכובש.
הוא חדר לתוכה, הרגיש איך שהוא ממלא את גופה ואיך שהיא מרטיבה אותו. הוא נע בתוכה, שיפד וטחן אותה, שומע את גניחותיה ואת תשוקתה אליו.

'תרכבי עליי', הוא הורה לה, והם התהפכו.
היא השתפדה על זקפתו, רכבה עליו בעוד שדייה מקפצים. הוא נהנה מן המראה, מהרטיבות שלה שזלגה ממנה ומן התחושה המטריפה.
'אתה כל-כך גברי...' היא מלמלה, כאשר ההברות מתבלבלות לה תוך כדי המשפט.

איך הצלחנו להתאפק עד עכשיו? המימוש היה הרבה מעבר לפנטזיות שהם הריצו בראש לפני כן...

הוא הפך אותה על ברכיה וחדר אליה מאחור. השקעים הקטנים במותניה התאימו בדיוק לאצבעותיו בתנוחה הזו...
'תזיין אותי חזק' היא ביקשה.
הוא עשה כמבוקשה, מגביר את הקצב, טוחן ומשפד אותה.
היא כבר הפסיקה לנסות אפילו לעצור את קולות ההנאה שלה, והגניחות שלה חרמנו אותו עוד יותר. הוא זיין אותה, פירק אותה...

הוא הרגיש איך שהוא מגיע לשיא.

גם הוא התפרק... מחבק אותה כשהוא עוד בתוכה. הלב שלו המשיך לדפוק חזק אחרי שהוא כבר סיים לדפוק אותה.

לאט לאט הדופק של שניהם חזר לאיזור הסביר. שניהם שכבו מחובקים על המחצלת, עם חיוך דבילי על הפנים.

'פגישת עבודה, הא?' היא צחקה.
'חכי, חכי... תכף שולח לך הודעה על פגישה גם מחר...'
 

giligil55

Member
תקשיבי ותקשיבי טוב


קראתי בשקיקה כל מילה ומילה...

תיארת בצורה מקסימה את הסיטואציה וגרמת לי להיות שם איתכם...

נפלא
 

yaron599

New member
הודעה עם

אופציות בלתי נגמרות....
כתבת נפלא ועשית חשק
 
איזה יופי

כתיבה מעולה.

גם אני הרגשתי שאני שם..בין העצים נסתר מהם אבל רואה ושומע הכל.

תמשיכי לכתוב

ו...בהצלחה במימוש!
 
למעלה