ההוא מהאופניים.

  • פותח הנושא *g99
  • פורסם בתאריך

*g99

New member
ההוא מהאופניים.

כשהייתי בת חמש או שש,ניגשתי לבד (ילדה בוגרת),לתקן את האופניים שלי אצל מתקן האופניים. הוא היה ידוע בשכונה,אפילו היום כולם מכירים אותו ומתקנים אצלו את האופניים. נגשתי וחיכיתי כמו כולם,ילדה קטנה ובישנית. הוריי מכירים את המתקן,ושלחו אותי ללא היסוס,ללא חשש. בשלב מסויים ניגש אליי אדם זר,וטען שהוא העוזר של המתקן,והציע לי שייתקן לי את האופניים וכך אחסוך בזמן. אני האמנתי לו והסכמתי. בשלב מסויים ה``עוזר`` ביקש ממני לבצע תנועה מסויימת עם היד,שניראתה לי משונה,וסרבתי.ה``עוזר ניסה להתגונן והסביר שככה מתקנים את האופניים,ואני...למזלי סרבתי ואמרתי ש``אגיד`` אותו למתקן האופניים,ה``עוזר`` נכנע,ועזב אותי. היום,אני משחזרת ע``י היותי גרה באותה השכונה ,וניזכרת בפינה ההיא,החשוכה,ומבינה שהייתי כמעט קורבן מסויים של אונס. יש עוד מס` פרטים שלא הוספתי...עדיין רגיש! ולכן אני מבינה מיום ליום למה אני חשה במצבים מסויימים, מנוצלת וחסרת ביטחון. זיכרונות אכן קיימים בתת מודע שלנו,למי שהיה לו ספק!
 

tairon

New member
גיי 99 היי

זה מדהים מה אנחנו זוכרים כילדים ואז הזכרון הוא פשוט חקוק בך...וזה משפיע עליך הלאה.. למזלך במקרה שלך ...איכשהוא היה בך את העקשנות לסרב ואך ניצלת מניצול נוראי של אותו ``עוזר``.... ומזל גדול שכך זה הסתיים כי בקלות רבה זה יכל להסתיים בצורה עגומה אחרת.... תודה של שסיפרת את סיפורך בוקר נפלא לך
 

*g99

New member
תודה טאיי,אכן בוקר מדהים.

המשך יום מדהים לך,ולכל החברים.
 
למעלה