ההבנה...

morib17

New member
ההבנה...

עכשיו אני עוד בתקופה שאני לא ממש מבינה מה קורה..גם אבא שלי היה הרבה זמן בביה"ח ולא בבית אז בהתחלה עוד לא עיכלתי... והיום ישבתי במרפסת והסתכלתי על הגינה שהוא כ"כ אהב..והתחלתי להבין באמת..שאבא לא יחזור..שהוא לא יעשה מלאא דברים.. מי יעשה את כל הדברים שהוא אחראי עליהם?? לקנות לי ספרים לביה"ס?.?,כשמישהו מעצבן אותי או מציק לי רק אבא שלי עודד אותי ודאג שהכל יסתדר בשבילי,הוא היה עושה את הקניות בבית וקנה את כל הדברים השווים בשבילי... מי יעשה את כל זה???
 

A GIFT OF LOVE

New member
../images/Emo42.gif../images/Emo39.gif../images/Emo42.gif

וזה טבעי, טבעי שלא תביני, לגיטימי שלא תעכלי.
ועכשיו, את מתחילה לעכל... ואני בטוחה שאת לא מעכלת את מלוא מובן העניין שהוא כבר לא יהיה שם איתך ובשבילך [חוץ מבמובנים שאת תבחרי ליצור ולהרגיש]. ויעבור זמן ארוך עד שתביני את כל התוצאות וההשלכות של האובדן. אני לא יכולה לנחם אותך כי אין מה שבאמת מנחם. כי הוא באמת לא יהיה שם לקנות לך ציוד לבית הספר, להקשיב לך, לנחם אותך ולטעום מהבישולים שלך. לא יהיה שם כשהכי תהי זקוקה לו.
אבל אני בטוחה שתצליחי להתמודד, אומנם עם טעם מר של נוסטלגיה ושל לבד, אבל תצליחי!
שולחת לך מעט כוחות [
], הבנה וידיעה ש-את לא לבד, אנחנו כאן תמיד, מקבלים, מבינים או לפחות משתדלים להבין...
 

morib17

New member
../images/Emo140.gifתודה ענקית

תודה ענקית על העידוד.. אני באמת לא מרגישה לבד,ומרגישה שמבינים אותי.. אפשר לומר שזה חיזק אותי!!
 

A GIFT OF LOVE

New member
../images/Emo41.gif../images/Emo20.gif../images/Emo41.gif

אין בעד מה, באמת. שמחה שאת מתחזקת מעט.
 
למעלה