פועל יוצא (transitive) מקבל מושא ישיר ופועל עומד (intransitive) לא. דוגמה לפעלים יוצאים: לאכול (מה הוא אכל? הוא אכל את העוגה), לשבור (מה שברת? שברתי את החלון) דוגמה לפעלים עומדים: ללכת (מה הלכת? מה מה הלכתי?!
"הוא הלך את הבית-ספר" גם לא עובד - אין מושא ישיר), להישבר ("הוא נשבר" - בלי מושא)
אבל יש לפעמים גם יוצאים מהכלל. דווקא במקרה של הפועל "ללכת", ביפנית אפשר להגיד 道を歩いた אפילו ש"ללכת" זה פועל עומד, ופירושו בדיוק כמו בעברית "הלכתי את כל הרחוב" בשונה מ"הלכתי ברחוב".
יש שני סוגים של wo ביפנית (לפחות? אולי יש עוד שאני לא יודע עליהם) אחד מציין מושא ישיר, ושני מציין "תווך" או משהו שעוברים דרכו. עניין של הגדרות, נכון, אבל מהבחינה של הפעלים העומדים זה מסתדר. wo כזה באמת יכול ללכת עם כל פועל תנועה עומד.