הדרכה הורית

[רק שיר]

הם קטנים מאד

 

[love u11]

אני מבין

בני כמה הילדים שלך? (אם אפשר לשאול) הילדה שלי בת שנה וחודשיים ונראה שהיא בהחלט מסתדרת עם הפרידה שלנו. הקושי הוא כשאני נפגש איתה (נכון להיום זה גם עם אימה שלה) ואמא שלה תוענת שהיא לא מרגישה שיש איזו שהי בעיה וזה נכון לעכשיו. מה שאני כן רואה שקשה לילדה מאוד כשאני הולך או שהן הולכות הביתה וזה קורע אותי- היא מתחילה לבכות. אני מנסה לקכך את הפרידה כמה שיותרומספר לילדה שאני הולך ומתי ניפגש שוב. עפ"י הX הבכי נמשך שניות בודדות. לרוב אנו מנסים שהםרידה תהיה לפני זמן השינה של הילדה וזה מקל. בכל מקרה החלטנו ללכת ליעוץ בעניין שלא היו בעיות בעתיד. כשהיו לי תובנות אני ישתף. למה אני מספר על כך דווקה עכשיו? מפני שהנינים הללו ממש טריים אצלי והערב נפגשנו והפרידה היתה קשה. הילדה לא רצתה ללכת לישון אז הן יצאו איתי לסיבוב וכך ופרדנו.

 

[רק שיר]

אאוצ'

זה באמת כואב. שלי בני 3 וחצי ,אני חושבת שיש תקופה קריטית שאותה כולנו עוברים עם הילדים מה שכן, להרבות בפגישות עם הילדה ולהיות כמה שיותר קרוב - במידת האפשר. בכל מקרה, יעוץ זה דבר חיובי אך אין קסם ונוסחת פלא זה פשוט מתומצת בכך: לתת אהבה, להיות שם כמה שיותר ולהיות בקשר סביר עם האקס.

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

אולי אני אשמע סקפטי

אבל תמיד יצאתי כנגד כל היועצים למיניהם לטעמי אלו אנשים שתכליתם הוא עשיית כסף ממצוקות של אנשים אחרים יועצי זוגיות או יועצי הורות למיניהם לעולם לא יוכלו לחוות את מה שבאמת אלו שמגיעים אליהם חווים בחיי היום-יום לטעמי רק התייעצות עם כאלו שעברו את 'החוויה' תוכל לעזור, אם בכלל

 

[והלאה וכאן]

תשמע, בפועל כמעט כל איש מקצוע

תכליתו לעשות כסף ממצוקה של אנשים אחרים, לא? הרופא, הסנדלר, העו"ד, הגנן, הספר וכו'. במקצועות של ייעוץ והדרכה אתה משלם עבור שני דברים - עבור הידע ועבור התאמת הידע למקרה הספציפי שלך. ידע אפשר לקבל, להשיג או לקנות בהרבה מקומות. את התאמתו למקרה הספציפי שלך תוכל לקבל רק אם תמצא איש מקצוע טוב, שידע להקשיב לך ולהתאים לך את מה שנכון. (סליחה. תמיד זה מקפיץ אותי גם ביחס למקצוע שלי).

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

בניגוד לאינסטלטור

שמגיע לתקן דבר שהתקלקל, אני לא חושב ששינוי סטטוס גורם למישהו 'להתקלקל' באופן אוטומטי אסור לצאת מנקודת הנחה שכזו וצריך להיעזר באנשי מקצוע רק כשרואים שמשהו לא בסדר, אבל לא לקבוע זאת מראש אני כבוגר ביקרתי לפני מספר שנים אצל פסיכולוגית, אבל זה היה רק כשהבנתי (ביחד עם הסביבה) שלבד לא אוכל להתמודד לדעתי צריך לתת לילדים את החופש להתמודד עם המצב החדש שנוצר, ורק אם הם יגיבו ממש לא טוב לגשת ולהיוועץ ב'מומחים'

 

[והלאה וכאן]

בוודאי שלא!

אבל אם שובמתחי מרגישה שהיא זקוקה לעזרה (או כל מישהו אחר) - אז למה לא לפנות ולקבל?