הדרך

[צרלי וחצי !]

הדרך

חיפשתי באין רואה, דרך לחדור אל לבבי. ביקשתי למצוא את מפתח הזהב שיוביל אותי אל עצמי, חקרתי, שאלתי, יעצו לי חכמים, אך לבסוף נותרתי, כשלעומת שבאתי, אבודה בתוך המבוכים. ידעתי רק זאת לבבי הנצור שמור ככספת, ואת מילות הקסמים שישחררו אותו צריך להמשיך ולרדוף. לא פשוט, בכלל לא פשוט, המסע ארוך, הדרך קשה, רצופת מכשולים, הרבה מאמורות. יש בצד גם אנשים טובים, גם פינות מחמד, מקומות להשיב את נפשי. אך, בסוף המסע שהגיע אל היעד המבוקש, עיפה, רצוצה, שבעה, מה אומר על דרכי הארוכה? שהייתה קשה? שהייהת מהנה? שהייתה מסקרנת? שדרך לי כוכב? ובכלל מי מבטיח שבסוף הדרך תחכה לי תשובה? ואולי הפסיק לחכות לסוף ולתשובה, והתרכז בדרך עצמה על כל שעל וצעד בנוף המופלא של ארצי האהובה.

 

[לגעת בְּמהויות]

הדרך...

צרלי... והדרך... היא היא העיקר... שיר מקסים!!!!!

 

[צרלי וחצי !]

קל להגיד קשה לבצע.

כתבתי את התאוריה שלי בנושא בכותרת: מהות נהדרת ונורמות חברתיות כתגובה מתי שהו היום.

 

[לגעת בְּמהויות]

תמיד קל להגיד יותר מאשר לבצע

אני ממש מסכימה עם האימרה הזו. וחלק מהעובדה שאני כותבת כאן - זה כדי להגיד לעצמי... אין ספק.