רועי החושב
New member
הדרך לאינטגרציה
אנחנו לא מחוברים לעצמנו ולעולם, למה?
נוקשות- כנגד נוקשות אי אפשר לאמץ בהצלחה עוד נוקשות.
שינאה- השינאה לא תפתור את השינאה.
רעש- רעש הוא לא פיתרון לרעש.
אלא כנגד נוקשות עלינו להיות רכים, כנגד השינאה עלינו לאהוב וכנגד הרעש עלינו להקשיב בשקט.
כאשר מתבונן האדם בעצמו בשעת מדיטציה הוא יכול פשוט לנהוג ברכות, אהבה והקשבה שקטה.
כשנתקל בנוקשות גופנית, נפשית או אפילו רוחנית- יעמוד כנגדה ברכות.
כשנתקל בשינאה, כעס וכו' יעמוד כנגדה באהבה.
וכשנתקל ברעש יעמוד נגדו בשקט וקשב רב.
כל מה שאני אומר הוא שעליו לעמוד כנגד וזוהי הדרך לעצמו. מי שנכנע לשלושת הדברים האלו- נוקשות, שינאה ורעש- הוא זה שנופל לשינה.
הדבר שאני מנסה לומר הוא לא איזושהי אתיקה חיצונית אלא דרך מעשית לחבר את עצמך ולהנות מאחדות פנימית.
יש הנאה רבה במצבי אחדות והם מלאים באור ועוצמה אז אם מישהו באמת רוצה לעשות משהו בקשר להיעדר האחדות שלו ולא רק לתרגל כל הזמן עניינים איזוטריים ומוזרים של מיני זכירה עצמית על פי נוסחה חסרת רוח זו או אחרת אז אולי כדאי לו להקדיש לנקודות האלו מחשבה.
לא אומר שיש בידי איזושהי נוסחת פעולה. אלו רק עקרונות כלליים שיש להבינם. עצם ההבנה שלהם היא פעולה.
אם אינך מבין מדוע השינאה מפריעה להתרחבות התודעה שלך אל האחדות אז זה כל העניין ועד שתבין את זה אין לך כל דרך לתרגל אהבה. התירגול הוא לא ראשית הדרך ואין דרך כלל למי שלא הבין.
אז אני רק חוזר ואומר- מי שיכול להקדיש לעקרונות כאלו תשומת לב ומבין אותם- אשריו, דרכו פתוחה אל האחדות הפנימית. ומי שלא הבין- ראשית שיבין ובמיוחד שיבין לעומק שאין הפיתרון מושג על ידי הבעיה- אין פותרים נוקשות על ידי נוקשות, אין פותרים שינאה על ידי שינאה ואין פותרים רעש על ידי רעש.
גם יתכנו עוד הרחבות וביאורים ועקרונות נוספים על שלושת אלו- הרכות, האהבה והשקט, אבל מי שכבר הבין אותם יבין את השאר מאליו ואין צורך שאוסיף עליהם ובכך אוסיף ידע עקר וכבד שלא יעלה את משקל המהות במאומה ויוסיף רק לידע ולא להבנה.
אנחנו לא מחוברים לעצמנו ולעולם, למה?
נוקשות- כנגד נוקשות אי אפשר לאמץ בהצלחה עוד נוקשות.
שינאה- השינאה לא תפתור את השינאה.
רעש- רעש הוא לא פיתרון לרעש.
אלא כנגד נוקשות עלינו להיות רכים, כנגד השינאה עלינו לאהוב וכנגד הרעש עלינו להקשיב בשקט.
כאשר מתבונן האדם בעצמו בשעת מדיטציה הוא יכול פשוט לנהוג ברכות, אהבה והקשבה שקטה.
כשנתקל בנוקשות גופנית, נפשית או אפילו רוחנית- יעמוד כנגדה ברכות.
כשנתקל בשינאה, כעס וכו' יעמוד כנגדה באהבה.
וכשנתקל ברעש יעמוד נגדו בשקט וקשב רב.
כל מה שאני אומר הוא שעליו לעמוד כנגד וזוהי הדרך לעצמו. מי שנכנע לשלושת הדברים האלו- נוקשות, שינאה ורעש- הוא זה שנופל לשינה.
הדבר שאני מנסה לומר הוא לא איזושהי אתיקה חיצונית אלא דרך מעשית לחבר את עצמך ולהנות מאחדות פנימית.
יש הנאה רבה במצבי אחדות והם מלאים באור ועוצמה אז אם מישהו באמת רוצה לעשות משהו בקשר להיעדר האחדות שלו ולא רק לתרגל כל הזמן עניינים איזוטריים ומוזרים של מיני זכירה עצמית על פי נוסחה חסרת רוח זו או אחרת אז אולי כדאי לו להקדיש לנקודות האלו מחשבה.
לא אומר שיש בידי איזושהי נוסחת פעולה. אלו רק עקרונות כלליים שיש להבינם. עצם ההבנה שלהם היא פעולה.
אם אינך מבין מדוע השינאה מפריעה להתרחבות התודעה שלך אל האחדות אז זה כל העניין ועד שתבין את זה אין לך כל דרך לתרגל אהבה. התירגול הוא לא ראשית הדרך ואין דרך כלל למי שלא הבין.
אז אני רק חוזר ואומר- מי שיכול להקדיש לעקרונות כאלו תשומת לב ומבין אותם- אשריו, דרכו פתוחה אל האחדות הפנימית. ומי שלא הבין- ראשית שיבין ובמיוחד שיבין לעומק שאין הפיתרון מושג על ידי הבעיה- אין פותרים נוקשות על ידי נוקשות, אין פותרים שינאה על ידי שינאה ואין פותרים רעש על ידי רעש.
גם יתכנו עוד הרחבות וביאורים ועקרונות נוספים על שלושת אלו- הרכות, האהבה והשקט, אבל מי שכבר הבין אותם יבין את השאר מאליו ואין צורך שאוסיף עליהם ובכך אוסיף ידע עקר וכבד שלא יעלה את משקל המהות במאומה ויוסיף רק לידע ולא להבנה.