אריה_בעל*גוף
New member
``הדרך השלישית...`` [ב`]
07.1983 פתחתי ת`דלת ונכנסתי, הול בינוני מעט אפלולי, קצת מיושן ... טובע כולי בכחול העמוק הזה, לא מאמין למראה עניי, ים כחול באמצע שיבולים זהובות, זהוב זהוב. אני לא מאלה שאומרים ואאווו אבל זה היה כמעט. ``שלום``, פתחה היא ואמרה, שלום עניתי עם מבט מהופנט, סיגל נמצאת? ``כן, ומי אתה? אני ,אני sus עניתי. `` sus``? כן עניתי והייתי בהלם אך הפעם מהחקירה ולא מהמראה. את מוכנה לקרא לסיגל? הביטה בי משועשעת ,חיוך מתפשט ונמרח על פניה והפך לציחקוק, סליחה סליחה אני ממש מצטערת אני סיגל! אבל רק עכשיו הבנתי, אתה מתכוון לגל, לא יודע עניתי , אני הכרתיה כסיגל... קמה מאחרי המכתבה, נעצה בי מבט לא ניתן לפירוש, כשמבטי מלווה אותה ויורד לפרטים הקטנים ביותר ,פנים,בגדים מבנה גוף רצועת החזיה שהציצה... הפטרן [ככה כותבים pattern בעברית??] של מה שלבשה מתחת לסרבל הצהוב בלט יפה ולא השאיר מקום לדמיון.צעדה לדלת בקצה כשאני מלווה אותה במבטי, אך גם היא... איזה ייצור מדהים חשבתי לעצמי,מעולם ,לא ראיתי ייצור כזה....אך מיד התעשתי, קח את עצמך בידיים אמרתי לעצמי,היא ילדה מקסימום 18, ואני ?אני כולה הייתי חייל משוחרר ,בן 21. אומנם, בחור מגודל, שמגיל 14.5 באותו גובה, אך בעיני רוחי תמיד נראיתי לעצמי ילד גדול יותר, ומעולם לא התנסיתי עם בנות צעירות ממני... `` שלום`` הפסקתי לחלום באחת ומולי עמדה [סי]גל, הפעם האמיתי זו שהכרתי ובאתי בגללה.אני מצטערת ,הבנתי שהייתה אי הבנה פה, ממש מצטערת. [סי]גל ניהלה את המשרד, בחורה צעירה ,, שחרחורת עם מבט אסרטיבי וטובעני נאה למדיי,ראיתיה לראשונה כשבאה לקחת צ`ק כבד מהנהלת החשבונות בסוכנות היהודית שם עבדתי כמאבטח, קלטה אותי בכניסה לבניין, נעצה בי מבט בוחן, והבטיחה מן הבטחה סתמית כזו] שמייד תחזור ואכן כעבור מספר דקות שבה על עקבותיה, עם חיוך, ``אתה חדש כאן``, אמרה שאלה, המממ כן, עניתי, ``מה לומד``? איך ידעה ? חשבתי לעצמי ומיד הבנתי רוב המאבטחים כאן סטודנטים... התקרבה יותר,כמעט נצמדה התיישבה לה על הכיסא בכניסה לבודקה[ככה כותבים בודקה?] והחלה לפטפט,כשאני רוב זמן השיחה משפיל מבט לכיוון חזה השופע שבלט בתפארתו מתחת לחולצה הלבנה שלבשה, היתה ממש מקצוענית בלשחרר דג כמוני , הובילה ת`שיחה ממש ביד אומן, קלחתי, קלחה, קלחנו, נגמר בכך שדחפה לי ליד מספר טלפון שלה במשרד,תוך שהיא סוחטת ממני הבטחה שאתקשר, עוד לפני שהספקתי להתעשת כמה קרבה אליי תוך שאני חש בריפרוף את רוך חזה על זרועי, ביי תתקשר, בטוח עניתי.... כעבור מספר ימים כשלא התקשרתי ,לא התעצלה והופיעה שוב בחצר הבניין,היי, ניגשה אליי התמתחה ונשקה לי בלחיי,חשתי בצריבה קלה המתפשטת מכיוון אוזניי לכיוון פי ,הבנתי שכולי מסמיק מבושה, וכך הובילה את יחסינו,בצורה יפה ואלגנטית ,התברר שאני גר שני בקצה הרחוב בו שכן משרדה. וכך בימים הבאים התקשרה אליי בכל משמרת קבענו להפגש, אעבור דרך המשרד , נפגש שם נעלה לדירתי, ``נתארגן`` [כשלשנינו היה מובן מה טיבה של מילה זו...] ונצא, ואכן, צמח לו כאן רומן בן סטודנט שבא לעיר הקודש מן הפריפריה לבין נערה מקומית, הייתה על הכיפאק שיחררה אותי מרוב עכבותיי, היתה משעשעת , משוחררת, יוזמת דוחפת ....אבל אהבה גדולה לא היתה שם. וכך מידי פעם בדרכי מהעבודה לדירתי ניכנסתי למשרד,אמרתי שלום שתינו קפה ולרוב זה נגמר בדירתי על השטיח[היתה לה אהבה מיוחדת ל``עניינים`` על השטיח.... עד, עד לאותו היום בו פגשתי במשרד את סיגל. ילדה ? ילדה חשבתי לעצמי , אך לא הפסקתי לחשוב, כל הערב הייתי עם [סי]גל אך לא הפסקתי לחשוב על ``הים באמצע שדה החיטה היבשה...`` הלכנו לראות את פלאטון [למי שזוכר ת`סרט] בקולנוע שבבניין כלל.... והלילה הסתיים .... על השטיח. אך ידעתי, בתוכי כבר ידעתי אני צריך רוצה חייב, ואני גם אשיג את את שדה החיטה הזה ויהי מה, למרות בישנותי וסגירותי בד``כ השגתי את הנשים שרציתי, בדרך ארוכה, בדרך ``עקומה`` עם הרבה סבלנות אורך רוח הרבה הרבה חיזור ומשחקים מקדימים אבל השגתי. את יתרת הלילה העברתי בן כוס קפה אחת לשניה כשאני מתלבט בין ללכת על ה``פרוייקט`` לבין לוותר מפאת גילה,כשהיה ברור לי ממבטה שאף היא קלטה בי משהו ... המחשבות לא עזבו אותי לרגע גם בימים שלאחר מכן, החלטתי לשחק על גבולות.... התקשרתי למשרד והיא ענתה, פיטפטנו כמה מילים, ביקשתי שתמסור ל[סי]גל שאעבור דרכה, אמרה ok , עברתי בערב, קיבלה אותי יפה וציחקקה,,, לאחר מילות נימוסים ומבוכה, העזתי שאלתי ,[סי]גל לא כאן? ואוו ממש מתנצלת שכחתי להחזיר לך צילצול נסעה לתל אביב וזה פרח מזיכרוני, לא נורא הרגעתי אני ממילא בדרכי הביתה, גר קרוב? שאלה, בקצה הרחוב , הזית פינת רש``י [לכל הירושלמים...]השבתי ,אה ,ממש פה ... תשתה משהו? קפה עניתי. התישבה מולי,שאלה ,אמרה, [סי]גל סיפרה שאתה סטודנט , התעניינה שאלה ואני טובע בכחול של עיניה ושדה השיבולים סביב לא קולט כמעט כלום, רק חושב בתוכי ,אלי, אלי שלא ייגמר לעולם... אלווה אותך, זה ממילא בדרכי לתחנת האוטובוס שלי, נעלה ת`משרד, התלוותה אליי, בכניסה לבלוק, עת הפרידה, אתה גר כאן? לבד? מהיכן אתה במקור ועוד מטר של שאלות, עמדנו שם כמעט שעתיים שואלת ואני עונה שואל והיא עונה ומצחקקת ומצחקקת ואני ,אני טובע בכחול עיניה... אויייי תשע כבר ואוו הבטחתי לאימי לרדת איתה העירה, פלטה לפתע כמתעוררת מחלום , אני ממש לא בסדר , בטח היא דואגת לי, תוך שניות הכל נמוג עת נעלמה בתוך האוטובוס. וכך מה אומר לכם מרכז הכובד הועבר אט אט במעטה חשאיות מ[סי]גל לסיגל. אכלתי סיגל ישנתי סיגל עבדתי סיגל למדתי סיגל עשיתי אהבה[עם אחרות] סיגל הכל הכל הכל ...סיגל אבל אליה לא באתי. ילדה תירצתי, נתבשל על אש נמוכה, לאט לאט, יש לה חבר אמרתי לעצמי, סיפרה עליו הכל התנחמה אצלי מאהבת בוסר איתו, אך אליה לא באתי, 11.11.1983 התגייסה לצ.ה.ל. המשך יבוא.....
07.1983 פתחתי ת`דלת ונכנסתי, הול בינוני מעט אפלולי, קצת מיושן ... טובע כולי בכחול העמוק הזה, לא מאמין למראה עניי, ים כחול באמצע שיבולים זהובות, זהוב זהוב. אני לא מאלה שאומרים ואאווו אבל זה היה כמעט. ``שלום``, פתחה היא ואמרה, שלום עניתי עם מבט מהופנט, סיגל נמצאת? ``כן, ומי אתה? אני ,אני sus עניתי. `` sus``? כן עניתי והייתי בהלם אך הפעם מהחקירה ולא מהמראה. את מוכנה לקרא לסיגל? הביטה בי משועשעת ,חיוך מתפשט ונמרח על פניה והפך לציחקוק, סליחה סליחה אני ממש מצטערת אני סיגל! אבל רק עכשיו הבנתי, אתה מתכוון לגל, לא יודע עניתי , אני הכרתיה כסיגל... קמה מאחרי המכתבה, נעצה בי מבט לא ניתן לפירוש, כשמבטי מלווה אותה ויורד לפרטים הקטנים ביותר ,פנים,בגדים מבנה גוף רצועת החזיה שהציצה... הפטרן [ככה כותבים pattern בעברית??] של מה שלבשה מתחת לסרבל הצהוב בלט יפה ולא השאיר מקום לדמיון.צעדה לדלת בקצה כשאני מלווה אותה במבטי, אך גם היא... איזה ייצור מדהים חשבתי לעצמי,מעולם ,לא ראיתי ייצור כזה....אך מיד התעשתי, קח את עצמך בידיים אמרתי לעצמי,היא ילדה מקסימום 18, ואני ?אני כולה הייתי חייל משוחרר ,בן 21. אומנם, בחור מגודל, שמגיל 14.5 באותו גובה, אך בעיני רוחי תמיד נראיתי לעצמי ילד גדול יותר, ומעולם לא התנסיתי עם בנות צעירות ממני... `` שלום`` הפסקתי לחלום באחת ומולי עמדה [סי]גל, הפעם האמיתי זו שהכרתי ובאתי בגללה.אני מצטערת ,הבנתי שהייתה אי הבנה פה, ממש מצטערת. [סי]גל ניהלה את המשרד, בחורה צעירה ,, שחרחורת עם מבט אסרטיבי וטובעני נאה למדיי,ראיתיה לראשונה כשבאה לקחת צ`ק כבד מהנהלת החשבונות בסוכנות היהודית שם עבדתי כמאבטח, קלטה אותי בכניסה לבניין, נעצה בי מבט בוחן, והבטיחה מן הבטחה סתמית כזו] שמייד תחזור ואכן כעבור מספר דקות שבה על עקבותיה, עם חיוך, ``אתה חדש כאן``, אמרה שאלה, המממ כן, עניתי, ``מה לומד``? איך ידעה ? חשבתי לעצמי ומיד הבנתי רוב המאבטחים כאן סטודנטים... התקרבה יותר,כמעט נצמדה התיישבה לה על הכיסא בכניסה לבודקה[ככה כותבים בודקה?] והחלה לפטפט,כשאני רוב זמן השיחה משפיל מבט לכיוון חזה השופע שבלט בתפארתו מתחת לחולצה הלבנה שלבשה, היתה ממש מקצוענית בלשחרר דג כמוני , הובילה ת`שיחה ממש ביד אומן, קלחתי, קלחה, קלחנו, נגמר בכך שדחפה לי ליד מספר טלפון שלה במשרד,תוך שהיא סוחטת ממני הבטחה שאתקשר, עוד לפני שהספקתי להתעשת כמה קרבה אליי תוך שאני חש בריפרוף את רוך חזה על זרועי, ביי תתקשר, בטוח עניתי.... כעבור מספר ימים כשלא התקשרתי ,לא התעצלה והופיעה שוב בחצר הבניין,היי, ניגשה אליי התמתחה ונשקה לי בלחיי,חשתי בצריבה קלה המתפשטת מכיוון אוזניי לכיוון פי ,הבנתי שכולי מסמיק מבושה, וכך הובילה את יחסינו,בצורה יפה ואלגנטית ,התברר שאני גר שני בקצה הרחוב בו שכן משרדה. וכך בימים הבאים התקשרה אליי בכל משמרת קבענו להפגש, אעבור דרך המשרד , נפגש שם נעלה לדירתי, ``נתארגן`` [כשלשנינו היה מובן מה טיבה של מילה זו...] ונצא, ואכן, צמח לו כאן רומן בן סטודנט שבא לעיר הקודש מן הפריפריה לבין נערה מקומית, הייתה על הכיפאק שיחררה אותי מרוב עכבותיי, היתה משעשעת , משוחררת, יוזמת דוחפת ....אבל אהבה גדולה לא היתה שם. וכך מידי פעם בדרכי מהעבודה לדירתי ניכנסתי למשרד,אמרתי שלום שתינו קפה ולרוב זה נגמר בדירתי על השטיח[היתה לה אהבה מיוחדת ל``עניינים`` על השטיח.... עד, עד לאותו היום בו פגשתי במשרד את סיגל. ילדה ? ילדה חשבתי לעצמי , אך לא הפסקתי לחשוב, כל הערב הייתי עם [סי]גל אך לא הפסקתי לחשוב על ``הים באמצע שדה החיטה היבשה...`` הלכנו לראות את פלאטון [למי שזוכר ת`סרט] בקולנוע שבבניין כלל.... והלילה הסתיים .... על השטיח. אך ידעתי, בתוכי כבר ידעתי אני צריך רוצה חייב, ואני גם אשיג את את שדה החיטה הזה ויהי מה, למרות בישנותי וסגירותי בד``כ השגתי את הנשים שרציתי, בדרך ארוכה, בדרך ``עקומה`` עם הרבה סבלנות אורך רוח הרבה הרבה חיזור ומשחקים מקדימים אבל השגתי. את יתרת הלילה העברתי בן כוס קפה אחת לשניה כשאני מתלבט בין ללכת על ה``פרוייקט`` לבין לוותר מפאת גילה,כשהיה ברור לי ממבטה שאף היא קלטה בי משהו ... המחשבות לא עזבו אותי לרגע גם בימים שלאחר מכן, החלטתי לשחק על גבולות.... התקשרתי למשרד והיא ענתה, פיטפטנו כמה מילים, ביקשתי שתמסור ל[סי]גל שאעבור דרכה, אמרה ok , עברתי בערב, קיבלה אותי יפה וציחקקה,,, לאחר מילות נימוסים ומבוכה, העזתי שאלתי ,[סי]גל לא כאן? ואוו ממש מתנצלת שכחתי להחזיר לך צילצול נסעה לתל אביב וזה פרח מזיכרוני, לא נורא הרגעתי אני ממילא בדרכי הביתה, גר קרוב? שאלה, בקצה הרחוב , הזית פינת רש``י [לכל הירושלמים...]השבתי ,אה ,ממש פה ... תשתה משהו? קפה עניתי. התישבה מולי,שאלה ,אמרה, [סי]גל סיפרה שאתה סטודנט , התעניינה שאלה ואני טובע בכחול של עיניה ושדה השיבולים סביב לא קולט כמעט כלום, רק חושב בתוכי ,אלי, אלי שלא ייגמר לעולם... אלווה אותך, זה ממילא בדרכי לתחנת האוטובוס שלי, נעלה ת`משרד, התלוותה אליי, בכניסה לבלוק, עת הפרידה, אתה גר כאן? לבד? מהיכן אתה במקור ועוד מטר של שאלות, עמדנו שם כמעט שעתיים שואלת ואני עונה שואל והיא עונה ומצחקקת ומצחקקת ואני ,אני טובע בכחול עיניה... אויייי תשע כבר ואוו הבטחתי לאימי לרדת איתה העירה, פלטה לפתע כמתעוררת מחלום , אני ממש לא בסדר , בטח היא דואגת לי, תוך שניות הכל נמוג עת נעלמה בתוך האוטובוס. וכך מה אומר לכם מרכז הכובד הועבר אט אט במעטה חשאיות מ[סי]גל לסיגל. אכלתי סיגל ישנתי סיגל עבדתי סיגל למדתי סיגל עשיתי אהבה[עם אחרות] סיגל הכל הכל הכל ...סיגל אבל אליה לא באתי. ילדה תירצתי, נתבשל על אש נמוכה, לאט לאט, יש לה חבר אמרתי לעצמי, סיפרה עליו הכל התנחמה אצלי מאהבת בוסר איתו, אך אליה לא באתי, 11.11.1983 התגייסה לצ.ה.ל. המשך יבוא.....