הדלקת נרות

[ymz]

הדלקת נרות

במפשחה שלי יש מסורת להדליק נר גם ביום הולדת ולא רק ביום הפטירה. היום אני מדליקה נר לזכרו של אבי לו היה בין החיים היינו חוגגים לו יום הולדת. מתי אתן מדליקות נרות נשמה? האם רק ביום הפטירה או גם בימי הולדת ובשבת? או במועדים אחרים נוספים?

 

[כנפיים לבנות]

היי...

קודם כל.. הרשי לומר מזל טוב לאביך...

לא זכור לי שהיינו מדליקים נרות בעבר.. רק בשנים האחרונות אנחנו עושים זאת, באזכרה וביום כיפור.. את ימי ההולדת (של סבתא בעיקר..) אנחנו מציינים בדרכים אחרות.

 

[לימון מוסיפה המון]

הדלקת נר לתחושת קירבה...

לאור הנר יש אנרגיה מיוחדת, אנרגיה שגורמת לי להתחבר למקומות אחרים. אני מדליקה לי נירות ברגעים בהם אני רוצה להרגיש את ההורים שלי ליידי. ברגעים בהם אני זקוקה להם ומתגעגעת אליהם. זה בהחלט לא חייב להיות נר נשמה במראה. זה בהחלט יכול להות אחד מהנירות הריחניים/נר שבת, וכל סוג של נר שיעזור לי להתקרב אל הקרובים שלי שהתרחקו.

 

[SSnow]

לא מדליקה נרות

אני יכולה להגיד לך שלצערי או לשמחתי (עוד לה החלטתי בנידון), זנחתי את כל נושא האמונה, אני לא מדליקה נרות ( לא ביום הפטירה ולא ביום הולדת או כל יום אחר ), אני לא "מציינת" את האזכרה ובכלל לא עושה שום דבר בנידון, הקורבים היחידים שנוטרו לי מתנגדים לכך בכל דרך אפשרית (כולל ניתוק קשר איתי כי הם מאמינים שאני חוצפנית שלא מכבדת את זכר אימה)... בכל מצב אני לא יודעת למה אני עושה את זה, אני יכולה להגיד לכם גם שאני לא מסוגלת להגיד את צירוף האותיות "ז"ל" לשמה או לזיכרה של אמי... אולי אני כאילו מסרבת לקבל את מותה או משהו כזה, אני פשוט לא מדברת אליה ואם אני כן אז אני פשוט אומרת את זה ללא התוספות או דברים בסגנון הזה... הרבה אנשים לא מבינים אותי ( נו, מה חדש? ) והאמת שלא ממש אכפת לי , כשאמי נפטרה שאלתי מישהו איך אני אמורה לשבת עליה שבעה כשאני בכלל לא יודעת מה זה אומר, ואיך עושים את זה ומה אני אמורה לעשות.... אז הוא ענה לי שאני עושה מה שנוח לי ומה שמתאים לי ולא מה שאנשים מצפים ממני לעשות ... מאז זה דבק בי (קצת יותר מדי) לכן כשהדלקתי טלוויזיה לפני תום החודש הראשון, דודה שלי שמאוד מאמינה וחושבת שהיא היחידה שמתגעגעת לאמא שלי עשתה אלי חרם ולא דיברה איתי חצי שנה אבל זה לא הפריע לי, או לאחי... בכל מצב אשמח לשמוע את תגובתכן בנידון, לצערי (או אולי לחוצפתי) איך שכבר אמרתי זה לא ישנה את דרך המחייה שלי או דרך ההתמודדות שלי... תודה על ההקשבה והתמיכה

 

[ymz]

אני מאוד מתחברת לדבריך

כי גם לי קשה ללכת "לפי הספר" במיוחד שאני לא מתחברת לרוב הדברים. לכן, אני עושה רק את מה שאני מרגישה בנוח וכך המעשה נעשה מכל הלב ולא כי אני חייבת. ואני שמחה שאת לא מרגישה רע בגלל שאת לא פועלת לפי כללים שאנשים אחרים קבעו. אבל זה דבר אישי ולא אמור להיות אמצעי לרצות אף אחד.

 

[אור שי]

מה שמרגישים

כשאמא נפטרה לפני פחות משנה, אחרי השבעה כבר הדלקנו טלויזיה, אבל יותר לחדשות (לא היה מצב רוח לתוכניות מצחיקות...), ורק אחרי חודש שמענו מוזיקה, אבל נסענו בשבת, יש כאן הרבה דברים ...חלק עשינו, חלק לא, עשינו מה שיכולנו... אני יודעת שאמא לא היתה רוצה שנעשה משהו שלא נראה לנו,ושלא נוח לנו... בקשר להדלקת נר...בשנה הראשונה צריך להדליק כל הזמן...וזה קצת מפחיד אותי ...(עדיין לא הבנתי למה......) אז אני מדליקה רק נרות שבת....

 

[לימון מוסיפה המון]

מי המציא את הספר?

אחד הפלוסים שבלהיות דתי, זה שאתה יודע בדיוק מה לעשות ומתי, ולאו דווקא מתוך תחושה אמיתית כזו או אחרת. זה שאנשים מסויימים בוחרים להאחז בפולחן כמהות הדת, רק הורסת את שם הדת. והופכת אותה לזרה לנו. תעשי מה שטוב לך. תעשי רק מה שמרגיש לך נכון לעשות. הדודה הזו, שהחליטה לעשות עלייך חרם, בעצם פיספסה ובגדול. הדלקת טלויזיה/הסתכלות בראי/ הליכה לבתי קפה ועוד כל מיניי יציאות שלא מתחברות אליי, אני לא מבצעת. אובדן הוא אובדן והכאב לא ניתן למדידה , בטח לא ע"י פולחן חיצוני... ומי שמרגיש שאמצעי כל שהוא עושה לו טוב, אז קדימה, אבל בטח ובטח לא מתוך כפייה. (וכמו שאמרתי, לי נירות גורמים לתחושת קירבה, וגם סיפרתי פה פעם על שפיכת המים על הקבר, שגורמת לי ממש צמרמורות נעימות של קיום...