רועי גולן ??
New member
הדיון על הציונות
פשוט חוזר על עצמו מילה במילה וזה גורם לי להקיא. מילא אם זה היה דיון רציונאלי, מילא אם היו מועלים טיעונים חדשים, מילא אם אנשים היו באים בגישה פתוחה יותר, אבל לא. ה"הזדעזעות" מדעות, ה"גבול לסבלנות", והנסיונות המתמשכים להפריך דעות במקום ליצור אותן - כל אלה חוזרים על עצמם שוב ושוב ומציפים את הפורום בקיא סמיך. אני לא מתכוון לערער, חלילה, על טיב הרטוריקה של מי מחברי הפורום, אבל אני פשוט חושב שאם אתם כאן בכדי לשכנע, ואם אתם כל כך "מזדעזעים" מהדעות שמובעות כאן, אולי הפוטנציאל שלכם לבנות משהו מתוך הפורום - לא קיים. וכן, גם אם אנשים אומרים שהציונות תנצח, או שהצבא הוא נאצי, או שיש אנשים ששווים פחות. ההבהרה החוזרת של מה שכל דעה כזו עושה לנפשכם הטהורה וכמה שהיא מזעזעת ואיומה, ואיך אפשר לומר דבר כזה, ואין מקום, ויש גבול.. זה פשוט חסר טעם; אתם בורחים לתקיפות אמוציונליות במקום לנתח ברצינות את הרעיונות. מעבר לזה, אם יפתחו תגובה להודעה שלי בדה-לגיטימציה לדעתי, הרצון שלי להקשיב ברצינות יפחת בעל-כורחי. אני מציע ברצינות להפסיק כמה שיותר מהר את הדיון העקר על ציונות. אנחנו מתווכחים עוד ועוד על ערך בעוד שהערכים הגדולים יותר העומדים מאחוריו אינם מוסכמים, וזה פשוט חסר סיכוי. לפני שדנים על ציונות מוטב לדון ברצינות במספר שאלות ועקרונות - עצם הקיום של קבוצה התופסת את זכויות פרטיה כדחופות יותר מאלו של שאר בני האדם (כמו משפחה, ועבור אנשים מסויימים - גזע או לאום) - ההגדרה של קבוצות כאלו (האם הגבול עובר לפני או אחרי לאומיות או גזענות) - הצבה של מחיר הלאומיות (מלחמה? שואה?) מול הזכות המוסרית להעדפה לאומית - בדיקת אלטרנטיבות מוסריות לעדיפות לאומית, אם הן קיימות.. נדמה שדיון שכזה יכול להיות גם הרבה יותר מעניין מחילופי גידופים והפרכות דמגוגיות, ובכל מקרה - זה יכול לשפר מאוד את היכולת העתידית שלנו לנהל דיון רציני ובונה על ציונות והשלכותיה. וכהתחלה - דעתי האישית בקצרה; אני חושב שאדם הוא יצור חברתי, שמתחבר רגשית לקבוצה מסויימת אליה הוא שייך, ושיש לו את הזכות המלאה להעדיף פרטים בקבוצה אליה הוא משתייך ולדאוג לזכויותיהם תחילה. עם זאת, אני מאמין שמוטב שאותו אדם לא יגדיר את הקבוצה המועדפת על רקע לאומי, דתי או גזעני, לא כי המעשה אינו נכון לכשעצמו, אלא משום שהוא כמעט תמיד מוביל להתפרצויות אלימות, כפי שקרה בגרמניה הנאצית וכפי שקורה כיום בכל רחבי העולם. האלטרנטיבה היותר הגיונית ופחות הרסנית היא בעיני התקבצות על רקע גיאוגראפי בלבד. מדינה תדאג ראשית לאזרחיה לא משום שהם יהודים, מוסלמים, קומוניסטים או צמחונים, אלא פשוט משום שהם אזרחיה. זאת במקביל לתפיסה של זכויות שאר בני האדם (והיצורים החיים) כחשובות לא פחות לכשעצמן. על המדינה להעריך זכויותיהם של כל בני האדם באופן שווה, אך לקחת על עצמה את האחריות לממש תחילה את זכויותיהם של אזרחיה.
פשוט חוזר על עצמו מילה במילה וזה גורם לי להקיא. מילא אם זה היה דיון רציונאלי, מילא אם היו מועלים טיעונים חדשים, מילא אם אנשים היו באים בגישה פתוחה יותר, אבל לא. ה"הזדעזעות" מדעות, ה"גבול לסבלנות", והנסיונות המתמשכים להפריך דעות במקום ליצור אותן - כל אלה חוזרים על עצמם שוב ושוב ומציפים את הפורום בקיא סמיך. אני לא מתכוון לערער, חלילה, על טיב הרטוריקה של מי מחברי הפורום, אבל אני פשוט חושב שאם אתם כאן בכדי לשכנע, ואם אתם כל כך "מזדעזעים" מהדעות שמובעות כאן, אולי הפוטנציאל שלכם לבנות משהו מתוך הפורום - לא קיים. וכן, גם אם אנשים אומרים שהציונות תנצח, או שהצבא הוא נאצי, או שיש אנשים ששווים פחות. ההבהרה החוזרת של מה שכל דעה כזו עושה לנפשכם הטהורה וכמה שהיא מזעזעת ואיומה, ואיך אפשר לומר דבר כזה, ואין מקום, ויש גבול.. זה פשוט חסר טעם; אתם בורחים לתקיפות אמוציונליות במקום לנתח ברצינות את הרעיונות. מעבר לזה, אם יפתחו תגובה להודעה שלי בדה-לגיטימציה לדעתי, הרצון שלי להקשיב ברצינות יפחת בעל-כורחי. אני מציע ברצינות להפסיק כמה שיותר מהר את הדיון העקר על ציונות. אנחנו מתווכחים עוד ועוד על ערך בעוד שהערכים הגדולים יותר העומדים מאחוריו אינם מוסכמים, וזה פשוט חסר סיכוי. לפני שדנים על ציונות מוטב לדון ברצינות במספר שאלות ועקרונות - עצם הקיום של קבוצה התופסת את זכויות פרטיה כדחופות יותר מאלו של שאר בני האדם (כמו משפחה, ועבור אנשים מסויימים - גזע או לאום) - ההגדרה של קבוצות כאלו (האם הגבול עובר לפני או אחרי לאומיות או גזענות) - הצבה של מחיר הלאומיות (מלחמה? שואה?) מול הזכות המוסרית להעדפה לאומית - בדיקת אלטרנטיבות מוסריות לעדיפות לאומית, אם הן קיימות.. נדמה שדיון שכזה יכול להיות גם הרבה יותר מעניין מחילופי גידופים והפרכות דמגוגיות, ובכל מקרה - זה יכול לשפר מאוד את היכולת העתידית שלנו לנהל דיון רציני ובונה על ציונות והשלכותיה. וכהתחלה - דעתי האישית בקצרה; אני חושב שאדם הוא יצור חברתי, שמתחבר רגשית לקבוצה מסויימת אליה הוא שייך, ושיש לו את הזכות המלאה להעדיף פרטים בקבוצה אליה הוא משתייך ולדאוג לזכויותיהם תחילה. עם זאת, אני מאמין שמוטב שאותו אדם לא יגדיר את הקבוצה המועדפת על רקע לאומי, דתי או גזעני, לא כי המעשה אינו נכון לכשעצמו, אלא משום שהוא כמעט תמיד מוביל להתפרצויות אלימות, כפי שקרה בגרמניה הנאצית וכפי שקורה כיום בכל רחבי העולם. האלטרנטיבה היותר הגיונית ופחות הרסנית היא בעיני התקבצות על רקע גיאוגראפי בלבד. מדינה תדאג ראשית לאזרחיה לא משום שהם יהודים, מוסלמים, קומוניסטים או צמחונים, אלא פשוט משום שהם אזרחיה. זאת במקביל לתפיסה של זכויות שאר בני האדם (והיצורים החיים) כחשובות לא פחות לכשעצמן. על המדינה להעריך זכויותיהם של כל בני האדם באופן שווה, אך לקחת על עצמה את האחריות לממש תחילה את זכויותיהם של אזרחיה.
