מודה ועוזבת
New member
הדחקה
זה כמו שלטאה קטנה הולכת לאט לאט על הקיר. אתה מסתכל עליה, מתכנן אייך לקטול אותה, אבל בוחר להתעלם. הדחקה. זו המילה. לראות דברים ישר בעיניים, ולמחוק אותם מהראש תוך שנייה או שתיים. בחרתי ממך להתעלם. להדחיק את הרגשות שיש לי אלייך, את התשוקות שנבנות בי כלפייך. מיום ליום אני מעצמי אם כך מתרחקת, לעצמי פחות מודעת. עוצמת את העיניים כדי לא לראות את היופי הגברי שלך. כובלת את ידיי,שמא בך ארצה לגעת. הפה נעול. חתום. סגור. אני מתפתה אותך לא לנשוך, לא ללקק. יודעת שמעצמי עוד יותר אתרחק. הלב נטוע במקום. אם רק הוא רק היה יכול להפסיק לפעום... האיבר שלי כבר נפוח, הלוואי ותעבור כאן רוח!!! תבודד את כל ההרגשה, תיקח אותה דרומה, צפונה, רק שתפריח עצמה ממני. אני נוזלת. נמסה. לא עומדת בכל ההרגשה. מול כל ההדחקה. נשברת. מתקרבת. אותך משגלת.
זה כמו שלטאה קטנה הולכת לאט לאט על הקיר. אתה מסתכל עליה, מתכנן אייך לקטול אותה, אבל בוחר להתעלם. הדחקה. זו המילה. לראות דברים ישר בעיניים, ולמחוק אותם מהראש תוך שנייה או שתיים. בחרתי ממך להתעלם. להדחיק את הרגשות שיש לי אלייך, את התשוקות שנבנות בי כלפייך. מיום ליום אני מעצמי אם כך מתרחקת, לעצמי פחות מודעת. עוצמת את העיניים כדי לא לראות את היופי הגברי שלך. כובלת את ידיי,שמא בך ארצה לגעת. הפה נעול. חתום. סגור. אני מתפתה אותך לא לנשוך, לא ללקק. יודעת שמעצמי עוד יותר אתרחק. הלב נטוע במקום. אם רק הוא רק היה יכול להפסיק לפעום... האיבר שלי כבר נפוח, הלוואי ותעבור כאן רוח!!! תבודד את כל ההרגשה, תיקח אותה דרומה, צפונה, רק שתפריח עצמה ממני. אני נוזלת. נמסה. לא עומדת בכל ההרגשה. מול כל ההדחקה. נשברת. מתקרבת. אותך משגלת.