הדום (לרגליים)

וגם במקרא (בחולם חסר).

מופיע כמה פעמים במקרא. למשל: הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי (ישעיהו ס"ו, א').
 

IDAN30

New member
ולהדגיש: ההגייה hadom

משום מה אני שומע אנשים אומרים hedom. מעניין מאיפה זה בא.
 
תעלומה

המילה "הדום" מופיעה מספר פעמים במקרא, תמיד בצירוף לרגליים ותמיד במשמעות סמלית הקשורה לה' או למלך: נְאֻם יְהוָה, לַאדֹנִי--שֵׁב לִימִינִי; עַד-אָשִׁית אֹיְבֶיךָ, הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ (תהילים קי); רוֹמְמוּ, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ, לַהֲדֹם רַגְלָיו (תהלים צט). לא ידוע לי על מופע שלה כסתם רהיט ביתי, ומציורים מהמזרח הקדום מוכרת תמונת המלך היושב על כס מלכותו ורומס ברגליו את אויביו המובסים. המילה המקבילה באכדית, šupālu, קשורה לשורש ש-פ-ל ולמשמעות של הכנעה. יש למילה מקבילות באוגריתית (הדמ, גם תמיד בהקשר של אלים) ובמצרית עתיקה, אך ככל הנראה היא אינה ממקור שמי. לפי המחקר הזה, מקורה אולי בכרתים:
The Cretan affinities of «Caphtor» are borne out by the description of Ktr-and-Hss at work in his atelier, where he fashions an Idaean footstool: hdm id 2 (text 51:1:35) «a footstool of Ida.» This word for «footstool» occurs in Hebrew as haddm and in Egyptian as hdmw. That it is a loan from Caphtorian is brought out by the facts that it does not occur before the 18th Dynasty in Egypt, and that it is not Semitic (being absent from Akkadian, Arabic and Ethiopie: that is, from all the Semitic languages removed from the East Mediterranean in antiquity)​
 
לא בטוח

לפי קליין, "תכא" הארמית (שולחן קטן) מקורה ביוונית thakos ולכן לא סביר למצוא אותה בספר דברים. גם לפי המשקל, תֻּכּוּ נראה יותר כמו פועל ולא שם עצם. הוא אכן בעייתי - מבחינת ההקשר: כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, מתאים יותר "יוכו" או "הוכו" - אך הפסוק ממילא די סתום. לפי רש"י, זה מלשון "תוך": "והם ראוים לכך שהרי תוכו עצמן לתוך תחתית ההר לרגליך בסיני, תוכו לשון פעלו התווכו לתוך מרגלותיך"; לפי הרמב"ן - "הוכו": "יאמר שהם מוכים בכל מכה במדבר ללכת אחריך בכל אשר תלך, לא יחושו לרעב ולצמאון ומכת נחש ועקרב, רק יצאו לרגליך ואחריך ירוצו.". שני ההסברים לא ממש משכנעים...
 

אביתר30

New member
אז מה עם קליין חושב אחרת?!

כמו כן עוד הרבה מפרשים מקשרים את תכו בצורה עקיפה להדום ולדביר (למשל בחיי) ובכלל יתכן ש thakos מקורה בתכו (מה פתאום לחשוב שהעברית שאלה מיונית? בדיוק להיפך.)
 
לא קשור

ארמנד מתכוון כנראה למילה הארמית "הדמין" שמופיעה בספר דניאל ב (הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן) שמובנה נתחים או אברים, כך שהפסוק אומר בערך "תיעשו נתחים-נתחים", או בעברית עכשווית "תקוצצו לחתיכות". לפי קליין, מקור המילה בפרסית כך שגם היא אינה מועמדת סבירה ל"הדום" המופיע בתורה.
 

IDAN30

New member
מעניין

רק לא ברור לי למה תעלומה, המקבילות באוגריתית ובמצרית שציינת מדברות על בפירוש על רהיט, בהקשר של כסאות: במצרית מדובר על רשימה של 6 כסאות ו-6 הדומים השייכים אליהם שנלקחו שלל ממלך מגידו; באוגריתית בעלילות ענת: "תטיל כסאות על מהירים, הטילה שולחנות על צבאם, הדומים על גיבורים". (ארצי, ספר ליוור 331)
 
למעלה