הדבקת פורניר
באחת מהתגובות בשרשור (הראשון) אודות השולחן של נמרוד נשאלה שאלה לגבי הדבקת פורניר. התכוונתי להשיב, אלא שאז צללנו לדיון מעמיק בנושא התרחבות והתכווצות של עץ. כשכבר הצלחתי לצוף בחזרה אל פני המים, הילדים יצאו לחופשה בת שבוע, ההורים שלי הגיעו לביקור, ואישתי נמלטה מן הבית בתירוץ הדחוק משהו של "נסיעת עסקים". בכל אופן, הנה אני כאן, מוכן ומזומן לבלבל אותכם.
ברשת, אצל יצרנים, וכמובן אצל נגרים ניתן למצוא מגוון דיעות. אני אתמקד בשיטות אותן אני מכיר ובהן אני משתמש - שיטות שניתנות ליישום בנגריה קטנה או בסדנא של חובב מושבע, תחת המגבלות של מה שניתן למצוא (בקלות יחסית) בארץ הקודש.
את הדבקים שאיתם מדביקים פורניר אפשר לחלק (באופן מ-א-ו-ד גס) לשתי קבוצות:
1. דבקים גמישים. דוגמא: PVA, דבק עצמות.
2. דבקים נוקשים. דוגמא: Urea Formaldehyde, אפוקסי.
מקובל להניח כי פורניר איננו מתרחב / מתכווץ בפני עצמו. הפורניר מודבק על שכבת בסיס. השכבה הזאת יכולה להיות עץ טבעי או חומר מעשה ידי אדם (לביד, שבבית, סיבית). אם שכבת הבסיס היא עץ, הרי שהיא מתרחבת / מתכווצת (בתקופות מוקדמות יותר היה מקובל מאוד לבנות רהיט מעץ זול ולצפות אותו בפורניר יוקרתי). אם שכבת הבסיס היא חומר מלאכותי הרי שהיא יציבה. עולם הנגרות נחלק לאלה שנשבעים בדבקים גמישים להדבקת פורניר ולכאלה שנשבעים בדביקים הקשים. אני עובד עם שניהם, ולא מבחין בהבדל דרמטי בתוצאות. לדעתי, כאשר מדובר בהדבקת פורניר על גבי שכבת בסיס של עץ טבעי הדבקים הגמישים מתאימים יותר מהדבקים הנוקשים, אבל אתם יכולים למצוא לא מעט אנשים שמחזיקים בדיוק בדיעה הההפוכה.
את השיטות שבהן מצמידים את הפורניר לשכבת הבסיס (עד להתקשות הדבק) אפשר לחלק לארבע קבוצות:
1. הפעלת לחץ מקומי קצר. דוגמא: דבק עצמות (hide glue) או דבק מגע.
2. הפעלת לחץ מקומי קצר בתוספת חום (גיהוץ). דוגמא: Iron-on Veneer Glue או PVA בנסיבות מסוימות.
3. הפעלת לחץ לאורך זמן על פני כל שטח ההדבקה (באמצעות כליבות, שק ואקום או מכבש הידראולי). דוגמא: רוב הדבקים להדבקת פורניר, שאינם לשימוש תעשייתי.
4. הפעלת לחץ לאורך זמן על פני כל שטח ההדבקה בתוספת חום (עפי"ר מכבש וחום). דוגמא: דבקים תעשייתיים להדבקת פורניר.
ועכשיו לאפשרויות המעשיות עבור נגריה קטנה / חובב מושבע:
1. שימוש בדבק עצמות (Hide Glue).
למה כן? אין צורך בהפעלת לחץ או חום.
למה לא? היישום איננו טריוויאלי, ומצריך לא מעט ניסיון, במיוחד כאשר מדובר בהדבקות של שטח גדול או "תפירות" מסובכות של פורניר. איכות ההדבקה (גם תחת ההנחה שבוצעה כהלכה) איננה משתווה להדבקה בדבקים מודרניים.
שורה תחתונה: לחובבי רטרו.
2. שימוש בדבק מגע
למה כן? אין צורך בהפעלת לחץ או חום.
למה לא? היישום איננו טריוויאלי. חייבים למרוח את הדבק הן על הבסיס והן על הפורניר - משימה שעלולה להיות מאתגרת משהו עבור משטחי פורניר גדולים, מרובי תפירות, או לא שטוחים (אופייני לפורנירים אקזוטיים). ההדבקה עצמה מסובכת, וכמעט בלתי אפשרי לקבל הצמדה מושלמת של פורניר לא שטוח.
שורה תחתונה: אפשרי לבעלי עצבי ברזל, תוצאות בינוניות, לא מומלץ.
3. שימוש ב - Iron-on Veneer Glue .
למה כן? אין צורך בהפעלת לחץ. יישום קל למדי (במיוחד אם מדובר במשטחים קטנים). איכות ההדבקה טובה.
למה לא? קשה להשיג בארץ. יקר למדי. היישום עשוי להיות מסובך אם מדובר במשטחי פורניר גדולים, מרובי תפירות.
שורה תחתונה: אם משיגים את הדבק, אפשרות טובה עבור משטחים בגודל קטן - בינוני.
4. שימוש בדבק PVA שנמרח הן על הבסיס והן על משטח הפורניר, והושאר להתייבש. מקבלים משהו דומה ל - Iron-on Veneer Glue.
למה כן? אין צורך בהפעלת לחץ. יישום קל למדי (במיוחד אם מדובר במשטחים קטנים).
למה לא? היישום עשוי להיות מסובך אם מדובר במשטחי פורניר גדולים, מרובי תפירות (מריחת הדבק על משטח פורניר גדול ושמירה שלא יתגלגל בעת הממתנה לייבוש הדבק איננה משימה קלה כל כך). איכות ההדבקה עלולה להיות מאכזבת.
שורה תחתונה: אפשרות סבירה עבור משטחים קטנים.
5. שימוש במגוון רחב של דבקים (החל מ - PVA וכלה בדבקי עילית ייעודיים) והפעלת לחץ עד להתקשות הדבק.
למה כן? יישום קל למדי. איכות ההדבקה טובה מאוד. ניתן ליישם גם על משטחים גדולים, מרובי תפירות, שאינם שטוחים.
למה לא? צריך למצוא אמצעי להפעלת לחץ.
שורה תחתונה: זהו פתרון בית הספר. האפשרות המועדפת. את הפעלת הלחץ ניתן לפתור באמצעות קליבות, מכבש "ביתי" תוך שימוש בברגי מכבש, או באמצעות שק ואקום (אותו ניתן לקנות מחברה אמריקאית או מחברה אנגלית, או לבנות (לשפצר) לבד). אם אתם בעניין של פורניר - שווה להשקיע בפתרון להפעלת לחץ, ולהנות משלל האפשרויות שייפתחו בפניכם.
שאלות, מענות, טענות, הבהרות, התנגדויות - בשימחה.
איל
באחת מהתגובות בשרשור (הראשון) אודות השולחן של נמרוד נשאלה שאלה לגבי הדבקת פורניר. התכוונתי להשיב, אלא שאז צללנו לדיון מעמיק בנושא התרחבות והתכווצות של עץ. כשכבר הצלחתי לצוף בחזרה אל פני המים, הילדים יצאו לחופשה בת שבוע, ההורים שלי הגיעו לביקור, ואישתי נמלטה מן הבית בתירוץ הדחוק משהו של "נסיעת עסקים". בכל אופן, הנה אני כאן, מוכן ומזומן לבלבל אותכם.
ברשת, אצל יצרנים, וכמובן אצל נגרים ניתן למצוא מגוון דיעות. אני אתמקד בשיטות אותן אני מכיר ובהן אני משתמש - שיטות שניתנות ליישום בנגריה קטנה או בסדנא של חובב מושבע, תחת המגבלות של מה שניתן למצוא (בקלות יחסית) בארץ הקודש.
את הדבקים שאיתם מדביקים פורניר אפשר לחלק (באופן מ-א-ו-ד גס) לשתי קבוצות:
1. דבקים גמישים. דוגמא: PVA, דבק עצמות.
2. דבקים נוקשים. דוגמא: Urea Formaldehyde, אפוקסי.
מקובל להניח כי פורניר איננו מתרחב / מתכווץ בפני עצמו. הפורניר מודבק על שכבת בסיס. השכבה הזאת יכולה להיות עץ טבעי או חומר מעשה ידי אדם (לביד, שבבית, סיבית). אם שכבת הבסיס היא עץ, הרי שהיא מתרחבת / מתכווצת (בתקופות מוקדמות יותר היה מקובל מאוד לבנות רהיט מעץ זול ולצפות אותו בפורניר יוקרתי). אם שכבת הבסיס היא חומר מלאכותי הרי שהיא יציבה. עולם הנגרות נחלק לאלה שנשבעים בדבקים גמישים להדבקת פורניר ולכאלה שנשבעים בדביקים הקשים. אני עובד עם שניהם, ולא מבחין בהבדל דרמטי בתוצאות. לדעתי, כאשר מדובר בהדבקת פורניר על גבי שכבת בסיס של עץ טבעי הדבקים הגמישים מתאימים יותר מהדבקים הנוקשים, אבל אתם יכולים למצוא לא מעט אנשים שמחזיקים בדיוק בדיעה הההפוכה.
את השיטות שבהן מצמידים את הפורניר לשכבת הבסיס (עד להתקשות הדבק) אפשר לחלק לארבע קבוצות:
1. הפעלת לחץ מקומי קצר. דוגמא: דבק עצמות (hide glue) או דבק מגע.
2. הפעלת לחץ מקומי קצר בתוספת חום (גיהוץ). דוגמא: Iron-on Veneer Glue או PVA בנסיבות מסוימות.
3. הפעלת לחץ לאורך זמן על פני כל שטח ההדבקה (באמצעות כליבות, שק ואקום או מכבש הידראולי). דוגמא: רוב הדבקים להדבקת פורניר, שאינם לשימוש תעשייתי.
4. הפעלת לחץ לאורך זמן על פני כל שטח ההדבקה בתוספת חום (עפי"ר מכבש וחום). דוגמא: דבקים תעשייתיים להדבקת פורניר.
ועכשיו לאפשרויות המעשיות עבור נגריה קטנה / חובב מושבע:
1. שימוש בדבק עצמות (Hide Glue).
למה כן? אין צורך בהפעלת לחץ או חום.
למה לא? היישום איננו טריוויאלי, ומצריך לא מעט ניסיון, במיוחד כאשר מדובר בהדבקות של שטח גדול או "תפירות" מסובכות של פורניר. איכות ההדבקה (גם תחת ההנחה שבוצעה כהלכה) איננה משתווה להדבקה בדבקים מודרניים.
שורה תחתונה: לחובבי רטרו.
2. שימוש בדבק מגע
למה כן? אין צורך בהפעלת לחץ או חום.
למה לא? היישום איננו טריוויאלי. חייבים למרוח את הדבק הן על הבסיס והן על הפורניר - משימה שעלולה להיות מאתגרת משהו עבור משטחי פורניר גדולים, מרובי תפירות, או לא שטוחים (אופייני לפורנירים אקזוטיים). ההדבקה עצמה מסובכת, וכמעט בלתי אפשרי לקבל הצמדה מושלמת של פורניר לא שטוח.
שורה תחתונה: אפשרי לבעלי עצבי ברזל, תוצאות בינוניות, לא מומלץ.
3. שימוש ב - Iron-on Veneer Glue .
למה כן? אין צורך בהפעלת לחץ. יישום קל למדי (במיוחד אם מדובר במשטחים קטנים). איכות ההדבקה טובה.
למה לא? קשה להשיג בארץ. יקר למדי. היישום עשוי להיות מסובך אם מדובר במשטחי פורניר גדולים, מרובי תפירות.
שורה תחתונה: אם משיגים את הדבק, אפשרות טובה עבור משטחים בגודל קטן - בינוני.
4. שימוש בדבק PVA שנמרח הן על הבסיס והן על משטח הפורניר, והושאר להתייבש. מקבלים משהו דומה ל - Iron-on Veneer Glue.
למה כן? אין צורך בהפעלת לחץ. יישום קל למדי (במיוחד אם מדובר במשטחים קטנים).
למה לא? היישום עשוי להיות מסובך אם מדובר במשטחי פורניר גדולים, מרובי תפירות (מריחת הדבק על משטח פורניר גדול ושמירה שלא יתגלגל בעת הממתנה לייבוש הדבק איננה משימה קלה כל כך). איכות ההדבקה עלולה להיות מאכזבת.
שורה תחתונה: אפשרות סבירה עבור משטחים קטנים.
5. שימוש במגוון רחב של דבקים (החל מ - PVA וכלה בדבקי עילית ייעודיים) והפעלת לחץ עד להתקשות הדבק.
למה כן? יישום קל למדי. איכות ההדבקה טובה מאוד. ניתן ליישם גם על משטחים גדולים, מרובי תפירות, שאינם שטוחים.
למה לא? צריך למצוא אמצעי להפעלת לחץ.
שורה תחתונה: זהו פתרון בית הספר. האפשרות המועדפת. את הפעלת הלחץ ניתן לפתור באמצעות קליבות, מכבש "ביתי" תוך שימוש בברגי מכבש, או באמצעות שק ואקום (אותו ניתן לקנות מחברה אמריקאית או מחברה אנגלית, או לבנות (לשפצר) לבד). אם אתם בעניין של פורניר - שווה להשקיע בפתרון להפעלת לחץ, ולהנות משלל האפשרויות שייפתחו בפניכם.
שאלות, מענות, טענות, הבהרות, התנגדויות - בשימחה.
איל
