שוב, זה משנה כי ת' שמורה ל-th
היום ה-ט שאנחנו הוגים היא t, ואמנם אין לנו עיצור מקביל ל-th כמו בערבית (ث) אבל העיצור הפרוטושמי הנ"ל שנשמר בערבית הוא כמובן קרוב ל-ת (ت) ונעתק בעברית ל-ש ובארמית ל-ת (השווה שלוש, ثَلاث, תלת). מכאן יש לנו בעברית תלת-אופן, תלתן וכו'. כנ"ל גם בשמונה, ושוב השתמשנו בעברית בשורש הארמי תמ"ן במשמעות שמ"ן (מתומן, תמנון). בקיצור, מה שאני מנסה לומר הוא שיש היגיון בשימוש ב-ת ל-th ולא ב-ט ולכן הבידול הזה הגיוני ולא שרירותי.