ואני אגנוסטיקן אפאתי, ככה שאתה(בהנחה שאתה אלוהים והנחות כאלו לא מרשימות אותי. לך תראה איזה מבצעים יש עכשיו על בשר בכלל, וכנפיים בפרט לפני יום העצמאות) לא רלוונטי בכלל.
בעירום ובבוץ. *(זו לא כוכבית אירוניה. זו כוכבית החמור. מחלה תורשתית מדבקת מאוד) אחרי שחזרו מבית הספר ולפני שאמא או אבא קראו להם לאכול ארוחת צהריים. אחורי זה הם הולכים בדרך כלל להכין שיעורי בית ולשנן למבחן. מאדרה מיה, תמיד היה פה גנון, אבל כזה? עוד לא היה. give me give me give me a man after midlife
נראה לי ש: או אתה חרמן בצורה קיצונית וכבר לא אכפת לך איך לפרוק את מטעני הדנ"א שלך, או שאתה חובב נשים מגיל 45 ומעלה, מה שמחזיר אותי מיידית לשאלה על החברה של אמ'ש'ך.
על הספר שלי(שעתיד להכתב). שמו בעברית "The Bible No.2"(שם זמני*). מככבים בו: אני - בתפקיד הקדוש המעונה. אימי - בגרסה המקבילה למריה. וזהו בנתיים. ואם אתן כאן תמשיכו להתנהג בצורה כה מכפירה, אני אשקול לתת לכן גם תפקיד.
אני מוכרחה לציין בפניכם, גם אם זה לא מעניינכתם או לחילופין יותר מדי מעניינתכן: אני לא בת 6 ולא בת 45 ומעלה. זהו, אמרתי את זה. עכשיו אלך לקנות מנגל ופחמים עם האנליזה. זו מצווה מהתורה לנפנף ביום העצבנות.
מצווה מדאורייתא לאכול מיני בשרים עם עשן מסרטן וטעים שדבק בהם מן הגחלים, אבל מי מנפנף בימינו? כולם מביאים מאוורר חשמלי... שיט, נופלים לי השרימפס דרך החריצים של הגריל... למישהו יש סיחים כאלו מעץ?