A m i n a d a v
New member
הגעתי למסקנה,
שבילוי במועדון נורא דומה למה שהיהודים עברו בשואה. מעבר לזה שיש סלקציה בכניסה, אם אתה מצליח לעבור אותה, אתה נכנס לתוך אולם גדול עם מלא אנשים שלא היית מכיר בנסיבות אחרות. וברגע השיא, מכונות העשן מתחילות לפזר עשן בכל רחבי המקום. אין דרך מילוט, אין מה לראות בגלל העשן, והשילוב של עשן הסיגריות של המעשנים מביא לחנק בטוח. גם הצפיפות שבמקום ממחישה לך את הצפיפות שהייתה קיימת בגטאות, שלא לדבר על השירותים שבמקום, שלא ראויים לשימוש מרוב לכלוך וזוהמה. וכשיוצאים, מתעקשים לשים לך חותמת של המקום על יד שמאל. ברגעים שכאלה, אני אישית כמעט מתאפק לא לשאול את מי שעשה לי את זה אם יש לו כזו חותמת גם עם מספרים... מסקנה- מי שיוצא למועדונים, חי את השואה יום-יום.
שבילוי במועדון נורא דומה למה שהיהודים עברו בשואה. מעבר לזה שיש סלקציה בכניסה, אם אתה מצליח לעבור אותה, אתה נכנס לתוך אולם גדול עם מלא אנשים שלא היית מכיר בנסיבות אחרות. וברגע השיא, מכונות העשן מתחילות לפזר עשן בכל רחבי המקום. אין דרך מילוט, אין מה לראות בגלל העשן, והשילוב של עשן הסיגריות של המעשנים מביא לחנק בטוח. גם הצפיפות שבמקום ממחישה לך את הצפיפות שהייתה קיימת בגטאות, שלא לדבר על השירותים שבמקום, שלא ראויים לשימוש מרוב לכלוך וזוהמה. וכשיוצאים, מתעקשים לשים לך חותמת של המקום על יד שמאל. ברגעים שכאלה, אני אישית כמעט מתאפק לא לשאול את מי שעשה לי את זה אם יש לו כזו חותמת גם עם מספרים... מסקנה- מי שיוצא למועדונים, חי את השואה יום-יום.
