הגעתי למסקנה....

[אני בתור בלאט]

הגעתי למסקנה....

שאנחנו, האנשים הפסימים מבניינו כמעט ולא "זוכים" להתאכזב... ת'אמת יוצא לי להתאכזב רק אם מישהו קרוב פגע בי או משהו בסגנון ובחיים לא הייתי מצפה ממנו למעשה כזה... אוווף, למה אני לא יכול לשמור טינה...לפעמים זה כ"כ מעצבן אותי... למה זה קורה לעזאזל, למה אני סולח ישר ברגע שמבקשים ממני סליחה...למה?! גם אם זה קורה לעיתים נדירות שאני מתאכזב מבן אדם...

 

[בא בלילות הולך בימים]

למה????כי אתה..

אתה בחור טוב עם נשמה.ולא מניאק..תשמח שאתה כזה.הרבה היו חולמים להיות כמוך...