Flash Button
New member
הגענו לשיא חדש.
כן כן חברים, נכון שהמדריכים תמיד מחפשים אתכם בקטנות? אז זהו, שאם חשבתם כך - אולי צדקתם, אבל לא תארתם לעצמכם עד לאן זה יכול להגיע. הבה ונגולל את סיפורי להיום. הגעתי להשלמות במתמטיקה, שהרי יש לי בגרות בינואר ואנחנו צריכים להספיק את החומר. טוב, סיימנו את ההשלמות - ומדריכתי היקרה [בלעכס] אמרה לי שיש לי שיחה עם הראש צוות. סבבה, נכנסתי. הוא שאל אותי למה אני פה - עניתי, בגלל שלא באתי לתגבור של שעה בתקבילית [שהיה ביום שני, ולא ידעתי שיש]. הוא אמר נכון. אבל.. ויש אבל גדול!! פתאום הוא פותח את התיק האישי שלי, ונדהמתי לנוכח תכולתו המנופחת שכוללת כול דבר הכי קטן ומסריח, כמו גילוח או איחוּר. בסדר, מזה הסקנו שמדריכתי היא בן אדם פשוט מגעיל, שרוצה לדפוק לי את התיק - אבל, נלך הלאה. ואז הוא מתחיל למנות לי את כול האיחורים, משמעת, ועוד מלא דברים שטותיים שאין לי כוח בכלל לדבר עליהם נוכח העובדה שהם כול כך מפגרים, נו אתם יודעים - שטויות של משועממי צבא שנדפקים בהדרכת ילדים. ולקינוח שלנו - שבוע שעבר היה לנו שבוע כנף, ולא יכולתי להגיע נוכח העובדה שקמתי חולה ברמה שלא אפשרה את זה שאגיע. סבבה, הלכתי לרופא - הבאתי אישור מחלה לארבעה ימים, והכול טוב ויפה. עכשיו, מה אותו ראש צוות מודיע לי?! שהוא לא מקבל את האישור הזה!!!!! אז רגע, מאיפה אביא לו אישור? מראש הממשלה? מהרמטכ"ל אולי? לא, הוא רוצה להתקשר למרפאה ולשאול במה חליתי..רק חבל שהוא שוכח שיש במדינה חוק סודיות רפואית, והוא לא יקבל שמץ של מידע גם אם היה לי כאב ראש מסכן וגם אם חליתי בשפעת מסוכנת. נו טוב, זה הראש שלהם כיום..מה לעשות. נמשיך. הגעתי היום לבית הספר עם שתי גיטרות - בס, וחשמלית, כי לאחר מכן הייתה לי חזרה בצפון ת"א. הוא כמובן החליט להתערב, ולחקור אותי בעיניין..הסברתי לו - ואז הוא פתאום אומר שלא רציתי לבוא לשבוע כנף כי כנראה הייתה לי פגישה עם הלהקה!!! אוי ווי.. זה חירפן אותי כל כך. הוא עכשיו הולך לשאול את חברי הלהקה אם נפגשנו שבוע שעבר. ועכשיו חברים, אל תגידו שהמדריכים שלכם מחפשים אתכם בקטנות..ממש לא.. ובל נשכח, שהעונש שהוא נתן לי - זה להיות אחראי על צביעה וקישוט הכיתה בתוך שבוע. ומי מכם שמכיר אותי יודע שיצירתי אני לא..לכן הזוועה שתצא - לא על אשמתי. סופ"ש נעים, רז.
כן כן חברים, נכון שהמדריכים תמיד מחפשים אתכם בקטנות? אז זהו, שאם חשבתם כך - אולי צדקתם, אבל לא תארתם לעצמכם עד לאן זה יכול להגיע. הבה ונגולל את סיפורי להיום. הגעתי להשלמות במתמטיקה, שהרי יש לי בגרות בינואר ואנחנו צריכים להספיק את החומר. טוב, סיימנו את ההשלמות - ומדריכתי היקרה [בלעכס] אמרה לי שיש לי שיחה עם הראש צוות. סבבה, נכנסתי. הוא שאל אותי למה אני פה - עניתי, בגלל שלא באתי לתגבור של שעה בתקבילית [שהיה ביום שני, ולא ידעתי שיש]. הוא אמר נכון. אבל.. ויש אבל גדול!! פתאום הוא פותח את התיק האישי שלי, ונדהמתי לנוכח תכולתו המנופחת שכוללת כול דבר הכי קטן ומסריח, כמו גילוח או איחוּר. בסדר, מזה הסקנו שמדריכתי היא בן אדם פשוט מגעיל, שרוצה לדפוק לי את התיק - אבל, נלך הלאה. ואז הוא מתחיל למנות לי את כול האיחורים, משמעת, ועוד מלא דברים שטותיים שאין לי כוח בכלל לדבר עליהם נוכח העובדה שהם כול כך מפגרים, נו אתם יודעים - שטויות של משועממי צבא שנדפקים בהדרכת ילדים. ולקינוח שלנו - שבוע שעבר היה לנו שבוע כנף, ולא יכולתי להגיע נוכח העובדה שקמתי חולה ברמה שלא אפשרה את זה שאגיע. סבבה, הלכתי לרופא - הבאתי אישור מחלה לארבעה ימים, והכול טוב ויפה. עכשיו, מה אותו ראש צוות מודיע לי?! שהוא לא מקבל את האישור הזה!!!!! אז רגע, מאיפה אביא לו אישור? מראש הממשלה? מהרמטכ"ל אולי? לא, הוא רוצה להתקשר למרפאה ולשאול במה חליתי..רק חבל שהוא שוכח שיש במדינה חוק סודיות רפואית, והוא לא יקבל שמץ של מידע גם אם היה לי כאב ראש מסכן וגם אם חליתי בשפעת מסוכנת. נו טוב, זה הראש שלהם כיום..מה לעשות. נמשיך. הגעתי היום לבית הספר עם שתי גיטרות - בס, וחשמלית, כי לאחר מכן הייתה לי חזרה בצפון ת"א. הוא כמובן החליט להתערב, ולחקור אותי בעיניין..הסברתי לו - ואז הוא פתאום אומר שלא רציתי לבוא לשבוע כנף כי כנראה הייתה לי פגישה עם הלהקה!!! אוי ווי.. זה חירפן אותי כל כך. הוא עכשיו הולך לשאול את חברי הלהקה אם נפגשנו שבוע שעבר. ועכשיו חברים, אל תגידו שהמדריכים שלכם מחפשים אתכם בקטנות..ממש לא.. ובל נשכח, שהעונש שהוא נתן לי - זה להיות אחראי על צביעה וקישוט הכיתה בתוך שבוע. ומי מכם שמכיר אותי יודע שיצירתי אני לא..לכן הזוועה שתצא - לא על אשמתי. סופ"ש נעים, רז.
